שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

לימוד תורה

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

== לימוד תורה ==


לימוד תורה בליל חג המולד

שאלה: האם מותר ללמוד תורה בליל חג המולד המכונה 'ניתל נכט'?

תשובה: אמנם מנהג כמה מהחסידים לא ללמוד תורה בליל חג המולד כדי לא לתת קיום לאותו האיש, וכך סיפר הרבי האחרון מליובאוויטש בשם חותנו, הרבי הריי"צ, כי אביו נהג לשחק שחמט בליל 'ניתל' (שיחת הרבי פ' וישב א' חנוכה תש"נ). כך גם נהג הרבי האחרון עד חצות (עיין "שערי הלכה ומנהג" ח"ג עמ' סד-סו). ויש תמונה מפורסמת של הרבי מליובאוויטש וחותנו, הרבי הריי"צ, משחקים שחמט ב'ניטל נכט'.

עוד מסופר בספר "עדות ביוסף" (עמ' רפד) שבליל שבת קודש שחל ב'ניתל' לא אמר הרבי מסטמאר דברי תורה ב'טיש', ורק כשהלך לביתו אמר חידוש ששמע מהאדמו"ר מבעלז על הפסוק (תהלים צב, י) "כי הנה אויביך ד' כי הנה אויביך יאבדו" – שהרשעים נידונים באותה מידה שהם פגעו בעם ישראל.

אך וודאי שמנהגנו הוא ללמוד תורה. יש אומרים שהסיבה שלא למדו תורה ב'ניתל נכט' היא משום שבלילה הזה הנוצרים היו מתלהבים והורגים יהודים בפוגרומים, ובמקום ללמוד תורה היהודים היו צריכים לעמוד על המשמר ("טעמי המנהגים" עמ' תק), אך כיום ב"ה הם לא עושים דברים כאלה ואנו יכולים ללמוד תורה.

אגב, מסופר בספר "שיח שרפי קודש" (עמ' 192) שכשהרבי האחרון מליובאוויטש ישב שבעה ביקר אצלו הרבי מסטמאר, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, ושאל: "מדוע אנו קובעים את תאריך ליל 'ניתל', על מנת לא ללמוד תורה באותו זמן, על פי הלוח שלהם ולא ע"פ הלוח העברי? ענה הרבי מליובאוויטש: "הטעם שאין לומדים ב'ניתל' הוא כדי לא להוסיף חיות באותו האיש ובהולכים בשיטתו, וכיון שיום אידם הוא על פי הלוח שלהם, גם הזהירות שלא להוסיף חיות היא באותו הזמן שהם חוגגים". ע"פ זה נראה לומר שבכל מדינה יש להיזהר בזה בליל אידם הנהוג במדינה זו בזמן הזה. ברוב המקומות נקבע יום אידם ל-25 בדצמבר ולכן יש הנזהרים ביום זה, ואילו במקומות שבהם חוגגים יום אידם ביום אחר (ולדוגמא: ב-6 בינואר), יש להזהר באותו יום.

אך כמו שאמרנו אנו משתדלים ללמוד תורה כבכל יום. כתב הג"ר משה שטרנבך: "לא שמענו איסור זה, אלא הוא מנהג אצל החסידים" (שו"ת "תשובות והנהגות" א, תקנ). ה"חזון איש" אמר שאסור לבטל מלמוד בלילה זה והקפיד על הנוהגים שלא ללמוד. מכל מקום ה"סטייפלער" לא רצה ללמוד מתוך ספר משום שיש בזה חילול השם, כיוון שהחסידים מסתכלים על מי שלומד כעובר עבירה. הוא סיפר שפעם בא חסיד לשאול אותו שאלה ב'ניתל' וראהו לומד ותמה עליו. סגר ה"סטייפלער" את הספר והתנצל בפניו שלא ידע שזה היום. על כן, מנהגו היה ללמוד בעל פה שמא יכנס חסיד ("ארחות רבנו" ח"א עמ' קצג). הג"ר עובדיה יוסף כתב שאין מנהג כזה בעדות המזרח (שו"ת "יביע אומר" ח"ז יו"ד כ). כמו כן מסר הרבי מליובאוויטש שבארץ ישראל אין נוהגים בזה כלל, על אף שנראה שכן נהגו ("שערי הלכה ומנהג" עמ' סז).

וראינו בס' גם אני אודך (עמ' קסד), שנשאל הג"ר יוסף ליברמן בעל 'משנת יוסף' ע"י הג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ: בבעלז ידוע שאמר האדמו"ר תורת בניטל, והטעים, שהתורה שלו זה תפילה על כלל ישראל, ע"כ. האם מותר בניטל גם לרשום התורה שאומר האדמו"ר, או לא? והטעם? והשיב הג"ר ליברמן: בספר מהר"א רשומים התורות שאמר בפ' שמות וארא בא, שבהם יכול לחול ניטל וזה רשמו החסידים בידיעתו, ש"מ, ומסתבר שאם חל ניטל במוצ"ש שלא רשמו אז, וכשחל בליל שבת א"כ במוצ"ש כבר לא ניטל.


לימוד קבוצתי ברכבת

שאלה: האם מותר ללמוד תורה בקבוצה ברכבת אם זה מפריע לאחרים?

תשובה: וודאי שאסור. כשנוסעים ברכבת אסור להפריע לאחרים, הרכבת איננה בית כנסת ולא בית מדרש. אם אדם רוצה ללמוד יש ללמוד בשקט. אגב, ישנם אנשים הצועקים בטלפון וגם זה דבר חמור, זו חדירה למקום הפרטי של הזולת. אנשים צריכים להתנהג בדרך ארץ ברכבת, באוטובוס, ברחוב וכו', וקל וחומר מי שלומד תורה, כי "דרך ארץ קדמה לתורה". גם במטוסים יש אנשים שמארגנים מניינים ומפריעים לאחרים. גדולי ישראל אומרים שאסור לארגן מניין במטוס אם זה מפריע לאחרים. קיימת חוברת מיוחדת של החברה 'אל-על' שנקרא "מידע לנוסעי אל על שומרי המצוות" עם רשימה של גדולי תורה האומרים שאסור להתפלל באופן שמפריע לאחרים, ובכללם: הג"ר משה פיינשטיין (שו"ת "אגרות משה" או"ח ד, כ), הגרש"ז אוריבך ("הליכות שלמה – תפילה" עמ' 95) והג"ר עובדיה יוסף. דרך אגב כך הם בעצמם נהגו כשהיו בטיסותו. כמו כן פסק הגרי"ש אלישיב: טיסה דוחה מניין. בארה"ב יש אוטובוסים שמיועדים רק ללומדי תורה ושם אפשר ללמוד, להתפלל ולקרוא בתורה, אך במקום שזה מפריע – אסור.


לימוד להכרת תורת הרב קוק

שאלה: אני מעוניין ללמוד ולהבין את רקע תורתו של הרב קוק זצ"ל, מה ההגדרה של תורתו?

תשובה: תורת מרן הרב קוק הוגדרה ע"י בנו, רבנו הרב צבי יהודה, כ"התורה הגואלת", המורכבת משלשה חלקים: תורה, גאולה ותורה גואלת.

1. תורה – התורה היא זו שבנתה את העולם. התורה משמרת את היחיד ומשמרת את האומה. התורה מדריכה אותנו בכל המצבים שבעולם, אפשר לראות בתוכה את כל הנסיבות וכל המטרות.

2. גאולה – מרן הרב קוק הבין שד' גואל את עמו: בנין הארץ, שיבת ציון, החזרת התורה לארץ ישראל. א"כ רואים שעם ישראל קם לתחיה.

3. התורה הגואלת – תחית האומה צריכה נשמה, וזו תורתו של מרן הרב קוק: הדרכה אלוקית בעבור העם הקם לתחיה.


פרנסתו של אדם ולימוד תורה

שאלה: איך אדם יכול לשלב את החיוב לפרנסה עם לימוד התורה?

תשובה: הרב יוסף אלבו בדיוק שואל את השאלה הזאת בספר העיקרים (ח"ד, פ"ח) בחלק שדן בהשגחה אלקית. הוא שואל: "אם ד' גוזר על הפרנסה, למה לעמול?" הוא נותן שלוש אפשרויות:

א. יכול להיות שד' גזר עליך שאתה תמצא אוצר גם אם לא תעשה כלום כל היום.

ב. יכול להיות שד' גזר שתמצא אוצר אבל בתנאי שתחפש. כמובן גם אם תחפש ותמצא את האוצר, אין יחס שווה בין העמל בחיפוש האוצר לבין הערך של האוצר.

ג. ד' גזר שהפרנסה שלך תהיה יחסית למאמץ. ד' גזר שאם תתאמץ הרבה תקבל הרבה. אם תתאמץ מעט מקבל מעט.

א"כ יש שלוש אפשריות ואיננו יודעים מה ד' גזר עלינו. לכן, לעולם אנו צריכים להתאמץ.

יש עוד דבר שצריך לזכור, זה מוזכר ב"מסילת ישרים" (פרק ה'). כתוב בפרקי אבות (ד, י): "הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה". מסביר הרמח"ל בספר "מסילת ישרים" שחייבים להתפרנס, אין ברירה, הכסף לא יפול מן השמים. לכן העיסוק לפרנסה הוא הכרחי, אך לא מוכרח שהאדם יהיה כ"כ עסוק בעבודתו עד שלא ישאר לעצמו זמן ללמוד תורה וכל עולם הרוחני שלו יתרסק. לכן אמרו חכמים: "הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה". גם רבי אברהם בן הרמב"ם בספר "מספיק לעובדי השם" אומר בשער הביטחון שאם רבש"ע הבטיח לך ואתה לא סומך על הבטחתו אתה חסר אמונה. במדבר ד' הבטיח שיהיה מן, אז למה אדם צריך רזרוות? כיום ד' לא הבטיח לך שיפול מן ואתה מצפה שיפול מן, אתה חצוף! ד' לא הבטיח לנו שכסף יפול מן השמים, לכן אנו חייבים לעבוד.

מכל מקום, "הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה", כי העסק מוכרח אך ריבוי העסק אינו צריך להיות על חשבון לימוד התורה ועבודת ד'.


זוהר ממרכז ללימוד קבלה

שאלה: מה לעשות עם סט זוהר בן עשרים וארבע כרכים ממרכז ללימוד קבלה?

תשובה: הרבנים נחלקו בעניין הספרים האלה כיוון שהם מופצים ע"י מכון שיש לו שתי בעיות: א. מלמדים שם גם דברי כפירה, כגון שהמצוות אינן הכרחיות וכו'. ב. המכון מתנהל כמו כת. הכוונה שמי שנכנס חייב בציות מוחלט. ניתן למצוא את כל המידע באתר של יד לאחים: www.yadleachim.co.il. לגבי הספרים של הכת הזאת יש שלוש דעות אצל הרבנים:

א. אפשר להשאיר. הספר בסדר רק צריך להוריד את הכיתוב שאומר שזה בא מהכת הזאת.

ב. צריך לשרוף את הספרים האלה. זה דומה להלכה ש"ספר תורה שכתבו מין – ישרף" (רמב"ם, הלכות יסודי התורה ו, ח – שו"ת "וישב הים" של הרב יעקב משה הללח"ב ס' יז).

ג. יש לגנוז את הספרים.

אני אומר לגנוז. כלומר, לעטוף אותם ולשים אותם בגניזה. צריך לעטוף כדי שאף אחד לא יראה ויאמר: "חבל, יש שם ספר, אקח אותו". אין להחזיר להם את הספר כיוון שיחלקו אותו למישהו אחר או שיתחילו לשכנע אותך בצדקת דרכם.

אנשים לוקחים את ספרי הקבלה משום שהם חושבים שזה סגולה ויכול לשמור עליהם, אך לא כתוב בתורה: "ויאמר ד' אל משה לאמר: מי שרוצה שמירה שישמור את ספרי הקבלה בבית". מי שרוצה ברכה מן השמים צריך לקיים את המצוות ולהקפיד על תפילה, תשובה וצדקה.

נלקח משאילת שלמה 159