לימוד קבלה לפני לידה (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
שאלה: כיצד להתייחס לתופעה חדשה שכל אדם רואה את עצמו מתאים ללמוד קבלה, ויש מכוני קבלה לציבור הרחב?
תשובה: קודם כל, אין זו תופעה חדשה. מרן הרב קוק מדבר על זה בספרו אורות התורה (פרק יא) וכן בספרו אורות (אורות התחיה ס). והרבה דורות לפני כן, כבר התאונן על זה הרמ"א: "רבים מהמון העם כל אחד קופץ ללמוד בתורת הקבלה אשר היא תאוה לעיניים... אפילו בעלי בתים שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם, ובחשכה יתהלכו, שאינם יודעים לפרש סדרה או פרשה עם פירוש רש"י קופצים ללמוד קבלה, וכל זה מפני שהדור יתום" (תורת העולה ח"ג פ"ד).
אך יתכן שבדור שלנו, התופעה התפשטה בכמות. ולא רק עמי הארץ עוסקים בקבלה, אלא גם אנשים שאינם מקיימים מצוות, ואפילו גויים בעלי מקצועות שפלים, ידוענים מתעשיית הבידור, שחקניות וזמרות, מעצבות אופנה ושחקני כדורגל.
וכבר נפסק בשולחן ערוך שאין לאדם לטייל בפרדס כלומר לעסוק בחכמת הקבלה, אלא אחר שמילא כרסו בבשר ויין כלומר ש"ס ופוסקים (שו"ע יו"ד רמו ד הגה). וכן כתב רבי חיים ויטאל תלמידו הגדול של האר"י ז"ל בתחילת ספר עץ חיים. וכן סיכם החיי אדם: "ואין לאדם ללמוד חכמת קבלה אלא עד שימלא כריסו בגמרא ופוסקים, ויהיה ירא שמים גדול, ויושב תמיד ועוסק בתורה, אבל בלא זה אסור, וכבר הזהיר על זה מאוד ר' חיים ויטאל ז"ל (כלל י סימן יב), וכן כתוב בהרבה פוסקים וגם השכל הישר מחייב זאת.
והאמת חייבת להיאמר שמה שלומדים על פי רוב בכל המכונים האלה על קבלה, אינה קבלה אלא ניאו-קבלה, כלומר סוג של ניו-אייג', העידן החדש, במילים של קבלה, או עיוות נוצרי של הקבלה שקיים כבר זמן רב.
הניו-אייג' הוא מהלך בו האדם מחפש חוויה, מחפש את עצמו. על פי רוב בניאו-קבלה לא לומדים על רבונו של עולם, על עם ישראל, על התורה, על ההלכה, אלא בפסיכולוגיה עממית שמטרתה לספק רגיעה פנימית לאדם. כמובן, שיפור הרגשותיו של האדם הוא דבר מותר, אך אין לזה קשר עם חכמת הקבלה.
לכן כל ירא שמים ירחק מכל זה כמטחווי קשת, וד' יהיה בעזרו.