שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


'''ארבע כוסות בחלב'''

ש: שמעתי הרבה פעמים את הסיפור על בעל 'בית הלוי', שאישה שאלה אותו אם יוצאים ידי חובת ארבע כוסות בחלב, והוא נתן לה כסף לסעודת פסח, כי הבין שלא היה לה מספיק כסף לקנות יין. על כל פנים, מהי התשובה לשאלה - יוצאים בזה ידי חובה או לא (גם ראיתי מעשה זה בהגש"פ מבית לוי [בריסק] עמ' רצו)?

ת: וודאי שלא, רק ביין. 

[פעם שאלתי שאלה זו להג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ, מחבר ספר 'גם אני אודך', וכתב לי בזה הלשון: "חיפשתי בהרבה ספרים ולא ראיתי מי שדן בזה, ושאלתי למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, האם יוצאין ד' כוסות בחלב, וענה לי: "חלילה". 

והגר"א נבנצל כתב לי: "אין יוצאים בזה".

והג"ר יוסף ליברמן, מח"ס שו"ת משנת יוסף, כתב לי: "חמר מדינה הוא משקה חשוב שרגילים לשתותו במקום יין, כגון שכר-בירה או ליקר-יי"ש, שמגישים בסעודות אנשים חשובים, ומקילים אפי' בקפה או תה [ואומרים על כ"ק גיסי ציס"ע הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע שאכל ביום פ"א בלבד, ולברהמ"ז הניחו לפניו כוס קפה מלא, חמר מדינה, במקום כוס של ברכה [אפילו בחד], אבל לא שתה, - אבל שאר משקים בלית בם תחליפי מים מתוקים הבאים בסעודה. אבל לא עליהם קבעו סעודתם, או אפי' רק מסיבתם. וגם חלב ל"ה חמר מדינה והאשה הנ"ל רמזה רק שאין לה כסף ליין.

והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "הרבה דנתי באופן שתיית ד' כוסות בחמר מדינה שבודאי יוצא בזה אם אינו יכול לשתות יין. אמנם חלב אינו נחשב לחמר מדינה כיון שאינו נחשב לשתיה חשובה, ולכן פשוט דאינו יוצא בחלב".
והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס 'פסקי תשובות', כתב לי: "ע' סי' תע"ב משנ"ב סקל"ז שאפשר בשעת הדחק לצאת בחמר מדינה".

והג"ר ירמיה מנחם כהן, אב"ד פאריז ומח"ס שו"ת והרים הכהן, כתב לי: "בנידון חלב לארבע כוסות כמובן שלא יוצאים. היום הוא במקרה היור''צ של הבית הלוי זצ''ל. יש הו''א שיצאו במשקה מדינה כמו בהבדלה. אבל הפוסקים דחו זאת. רק בזמן מלחמת העולם רח''ל השתמשו בדעה זו".

והג"ר מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "בוודאי שאין יוצאין בחלב ובעינן יין ממש ועיין שו"ע סי' תע"ב סעי' י' ובנו"כ שם" – רשם מ"צ.]


'''כוס חמישית'''

ש: האם ראוי לשתות כוס חמישית בליל הסדר?

ת: לא. לא הלכה ולא מנהג (עיין סוף הגדה ארצישראלית מהגרמ"מ כשר).


'''הטפת יין בהגדה'''

ש: בהגדה עם פירושו של הרב, כתוב בשם רבי יצחק אברבנל שהטפת היין בזמן אמירת 
עשרת המכות הוא מפני צער על המצרים ובנפול אויביך אל תשמח. לא מצאתי זאת בפירושו של ר"י אברבנל זבח פסח על ההגדה?

ת: אכן, ראיתי אצל רבנים רבים והעתקתי. אחר כך ראיתי שזה לא נמצא אצל רבי יצחק אברבנל אלא זו המצאה של המשכילים.


'''גוי בליל הסדר'''

ש: מותר להזמין גוי לליל הסדר?

ת: אמנם אסור להזמין גוי ביום טוב, שהרי אסור לבשל ביום טוב עבור גוי, וגזרו שלא להזמין שמא ירבה (שו"ע או"ח תקיב א ומשנה ברורה), מכל מקום, חכמים התירו באופנים שונים כשברור שלא יבשל עבור האורח. כגון שבא מאליו אחרי שכבר מוכנה הסעודה. קל וחומר בימינו, שהכל מוכן מראש וכלל לא מבשלים אחרי כניסת החג. עבור עובדת זרה בודאי אפשר, שדומה לעבד ושפחה (ע' רמ"א יו"ד קיג ד). וכן גוי בתהליך גיור שלגבי כמה ענינים הקילו (שו"ת מנחת אלעזר ג ח). עיין הגדת הריעב"ץ שמסביר "כל דכפין" לגבי הזמנת גוי. עיין מועדי הראי"ה (עמ' שכ) שמושל ירושלים סעד בליל הסדר אצל מרן הרב קוק. וכן אמר הגרש"ז אוירבך שבשנים קדמוניות היה נהוג שהיו מזמינים גויים נכבדים לליל הסדר, כגון קונסולים, וכנראה שהיה ענין חשוב שלא ישנאו את היהודים. גם הדבר היה ידוע שליל פסח הוא זמן מיוחד שמזמינים אותם, ואפשר דמשום הא, לא חששו שמא ירבה בשבילו (שולחן שלמה – יום טוב ח"א עמ' רז הערה ח).

שמענו עוד פתרון שחידש הגרי"ש אלישיב שגוי יעשה קנין לפני יו"ט על האוכל שיאכל בבית היהודי ואז יבוא לאכול מזונו ואין שייך "שמא ירבה".

אין איסור ללמד תורה כשגוי יקשיב, כמו שאסור ללמד גם את עבדו תורה (רמב"ם, עבדים ח יח). ומצינו, שטבי, עבדו של ר"ג, היה ת"ח גדול, והיו החכמים לומדים ומפלפלים, אף כשהיה טבי נמצא אצלם עם כוונה לשמוע דברי חכמים. אך, כמובן, יש להיזהר מנגיעתו ביין (שו"ת אגרות משה יו"ד ב קלב). מה שטוענים אנשים שלא נוח לומר "שפוך חמתך אל הגויים" לפני גויים, גויים הגונים - מבינים, שהרי אנו מדגישים: "שפוך חמתך אל הגויים - אשר לא ידעוך".
לכן, אפשר להקל אם יש סיבות יוצאות דופן.


'''כהנים במצות ד' כוסות'''

ש: איך שתו הכהנים ארבע כוסות בליל הסדר? הרי מבואר בתענית (יז, א), דכהני בית אב אסורין ביום ובלילה, והלא ברגלים עבדו כל הכהנים בבית המקדש, וכי ביטלו כל שבט בכהונה דין ד' כוסות?

ת: יש כמה אפשרויות: א. הכוהנים היו פטורים משתיית ד' כוסות, כמו שהיו פטורים מעוד דברים. למשל, הם היו פטורים מתפילה אם לא היה להם זמן וכו', כי "העוסק במצוה - פטור מן המצוה". ב. סידרו אחרת את התורנויות, כך שכולם יוכלו לשתות. ג) צריך על המזבח יין שכר, כלומר יין שמשכר. אבל לד' כוסות לא חייבים יין שמשכר. א"כ, סימן שידעו שיש יין לא משכר, וייתכן ששתו אותו.

[עיין ס' כהלכות הפסח מהרב מיכאל אריה ראנד עמ' קס-קסב שדן בשאלה זו. ומובא שם: "בליל הסדר, אחר ד' כוסות, אמר השפת אמת ז"ל: כוהנים ששתו ד' כוסות, היכא עבדו העבודה בבוקר? אלא שכוהנים זריזים הן. ומיד הכירו בפניו שינוי שנתפקח מיינו" – רשם מ"צ.]


'''כיסא ליהונתן פולארד בסדר של פסח'''

ש: פעם (בשנת תשס"ג) הציע הרב שליט"א לערוך מקום בסדר של פסח ליהונתן פולארד ובכך לבטא את הגעגועים והתקווה לשיחרורו של יהונתן וחזרתו לארצנו במהרה בימינו, והג"ר מרדכי אליהו זצ"ל בירך את המנהג. האם עדיין כדאי לנהוג כך?

ת: כדאי. ואעפ"י שהצעתי, אינני נוהג כך בביתנו, כיוון שאין לנו מקום בשבילנו.


'''כוס חמישי בסדר של פסח בעד גוש קטיף'''

ש: בפסח תשס"ה נהגתי כהצעת הרב שליט"א לשתות כוס חמישי בעד גוש קטיף ומקומות אחרים בארץ. האם כדאי להמשיך במנהג?

ת: אין להמשיך, שהרי אין גוש קטיף.


ש: האם כדאי להמשיך בעבור יהודה והשומרון?

ת: לא, לא להמשיך.


'''אינו אוהב יין'''

ש: אני ממש לא אוהב יין, הוא גם גורם לי כאב ראש. אני יכול לשתות מיץ ענבים לארבע 
כוסות?

ת: כן. וזה עדיף במקרה שלך.


'''ארבע כוסות וסוכרת'''

ש: יש לי סוכרת, כיצד לקיים ארבע כוסות?

ת: לקחת יין יבש, למהול אותו במחצית מים ולשתות 43 סמ"ק. אם הרופא מרשה.


'''ייו הקדוש בקדושת שביעית בליל הסדר'''

ש: האם מותר להשתמש ביין הקדוש בקדושת שביעית בליל הסדר, הרי נהוג שמטיפים יין בכל מכה ומכה?

ת: יש אומרים שאין לטפטף ביין שביעית משום שאסור לבזבז יין שביעית, כך העיר מרן הרב קוק בס' שבת הארץ (קונטרס אחרון לפ"ה ה"ג). אמנם בס' שערים המצויינים בהלכה (קיח, ב בקונטרס אחרון) מובא מה שכתב החזון איש (השמטות לס' רב), שמניח אדם קליפה בכלי עד שיתעפש ויפסל מאכילת אדם, ואחר כך מותר להשליכה. על סמך זה כתב שניתן לשפוך יין שביעית מתחילה לתוך כלי ואח"כ כשיפסל מאכילת אדם – ישליכנו (והג"ר נבנצל העיר שצריך עיון, משום שפוסל היין בידיים). 


'''שלום זכר בליל הסדר שחל להיות בשבת'''

ש: האם יש לעשות שלום זכר בליל הסדר שחל להיות בשבת?

ת: קצת במהלך הסדר.


'''סבא עורך הסדר של פסח'''

ש: במקום שהסבא עורך את הסדר, האם האבא יוצא ידי מצות סיפור יציאת מצרים לבנו?

ת: האבא יוצא ידי חובת מצות סיפור יציאת מצרים ע"י שליחות (שו"ת תשובות והנהגות ב רלו). עכ"פ הגרי"ש אלישיב אמר שיש לאבא לומר חלק מההגדה לבנו, כי אפשר שאין יוצאים מצות והגדת לבנך ע"י שליח (סידור פסח כהלכתו ז י). והגר"ע יוסף סובר שלא צריך בגלל שומע כעונה (חזון עובדיה א כא הערה).

[[קטגוריה: שו"ת]] [[קטגוריה: פסח - הלכה (שו"ת)]]