שיעורי הרב שלמה אבינר

הספר או הסיף

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: לגבי גל הטרור, יש רבנים שאמרו שהסיבה היא החולשה הרוחנית, לכן יש להוסיף תורה ומצוות. רבנים אחרים אמרו, שהסיבה היא החולשה הלאומית לכן יש להעצים את הצבא וכן הפרט צריך לישא נשק וללמוד הגנה עצמית. מי צודק?

ת: כמובן השאלה היא מאוד כללית ולא מתיחסת דווקא לטרור, אלא גם לבעיות יותר גדולות לאין ערוך שלנו, כגון מדינות אויבות, התבוללות בגלות, חינוך בלי תורה של מאות אלפי ילדים, קשיים כלכליים של חלק גדול של האומה, וריחוק מן התורה בחלק מן האומה.

ש: אם כן, האם הפתרון הוא רוחני או מעשי? אלו רבנים צודקים?

ת: כולם צודקים. אלו ואלו דברי אלהים חיים. צריך שניהם. חז"ל שואלים במסכת נידה ע ב, מה יעשה אדם ויהיה עשיר? - יפתח עסקים. – אבל יש שפתחו עסקים ונשארו עניים? – יתפלל לד'. – אם כן ישירות יתפלל לד' בלי לפתוח עסקים? – לא סגי הא בלא הא, לא די זה בלי זה. וכן מה יעשה אדם ויהיה תלמיד חכם? – ילמד בישיבה. – אך יש שלמדו ולא נעשו תלמידי חכמים? – יתפלל לד'. – אם כן ישירות יתפלל לד' בלי ללמוד? - לא סגי הא בלא הא. ושוב, מה יעשה אדם ויהיו לו ילדים? - יתחתן. – אבל יש שהתחתנו ואין להם ילדים? - יתפלל לד'. – אז ישירות יתפלל לד' בלי להתחתן? - לא די זה בלא זה.

ש: אם כן ננסח בצורה יותר מדוייקת. מה יותר חשוב, הרוחני או המעשי?

ת: גם זו שאלה ישנה. ודאי הנשמה יותר חשובה מהגוף, כמו שאומרים באדון עולם: "ועם רוחי, גויתי". הגויה מצטרפת לגוף. אבל כמובן צריך שניהם, גוף בלי נשמה זו בהמה, ונשמה בלי גוף זה שד.

ש: אבל אם יש שני מניעים, בהכרח נוצר מתח ביניהם, סתירה?

ת: לא בין נשמה וגוף, כי הנשמה היא הנשמה שמאירה בגוף. כלומר, מתוך גבורה רוחנית, נמשכת גבורה לאומית וגבורה צבאית. או כפי שהסביר מרן הרב קוק בספרו אורות, בתחילת ישראל ותחיתו: יש הסברה מוסרית ויש הסברה סיבתית, והראשונה היא נשמה לשניה.

ש: ובסיכום?

ת: ודאי ללמוד תורה, והתורה היא המלמדת אותנו שיש להילחם.

ראה את הבלוג של הרב: [1]

• פורסם בשאילת שלמה 414