שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

להתפלל על מי שיש עליו קושיות (אריאל שרון) (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־15:29, 22 בדצמבר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף להתפלל על מי שיש עליו קושיות (אריאל שרון) ל־להתפלל על מי שיש עליו קושיות (אריאל שרון) (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

להתפלל על מי שיש קושיות

[שיחה בישיבה בארוחת צהרים אחרי אירוע המוחי של אריאל שרון]


שאלה: אחרי שאריאל שרון לקה בשבץ מוחי, האם צריך להתפלל שימות או שיחיה?

תשובה:

אולי נשאיר את זה להקב"ה. איך הוא יחליט? לבד.


א. דרך האמצע - להתפלל שיחזור בתשובה

מה עושים במצבים מורכבים כאלה? מה שבטוח טוב הוא להתפלל שיחזור בתשובה. זה תמיד טוב. אפשר גם להתפלל שלא יהיה ראש הממשלה.

לא צריך להתפלל שימות, צריך להשאיר את זה בידיו של הקב"ה. כמו שכתוב בגמרא יומא (כג, א) על תלמיד חכם שצריך לנקום ולנטור כנחש. הקשתה הגמרא: והא כתוב: "הנעלבין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחין ביסורין - עליהן הכתוב (שופטים ה, לא) אומר: "ואהביו כצאת השמש בגברתו"? עונה הגמרא: "לעולם דנקיט ליה בליביה" - כלומר הוא שומר בלב. רש"י מבאר - שומר בלב, אם מישהו אחר בא להעניש אותו, ישתוק. הריטב"א מבאר - אם הקב"ה בא להעניש, ישתוק. לא צריך לטפח נקימה ושנאה. מותר, אין איסור. אך מידת חסידות שלא. אם הקב"ה ירצה – כי באמת מגיע לו- כבר יעניש אותו לבד.

אמנם דוד המלך, מהענווים הגדולים, היה מוחל לאויביו וסולח להם, ואומר (תהלים לה, יג): "אני בחלותם לבושי שק". הוא היה צם ומתענה בשביל אויביו כשהיו חולים. זו מידת חסידות. אם אדם רוצה הוא יכול, אבל לא חייבים. כך כתוב גם בסוף תחנון - "יבושו ויבהלו מאוד כל אויבי, ישובו יבושו רגע". - די שיבושו "רגע". לא צריך שיבייש אותו - רגע זה מספיק.

אבל כאמור כל זה מיד חסידות, אדם לא חייב. אדם שרוצה, יכול לשמוח על מפלתם של רשעים, ובוודאי שלא חייב להתפלל שיבריאו. מי שמתפלל לנקמה ברשעים ושמח על צרות שמגיעות להם - יש על מה לסמוך, שכתוב: "ובאבוד רשעים רנה" (משלי יא, י) ו"ויעבור הרינה במחנה" (מלכים א כב, לו וראה סנהדרין לט, ב).

גם מי רוצה להתפלל שהוא יתרפא, גם לו יש על מה לסמוך. כמבואר בספר יערות דבש חלק א' (דרוש א' – בביאור "רפאינו") – כי הוא חלק מעם ישראל. וגם "בנפול אויביך אל תשמח" (משלי כד, יז וראה מגילה טז, א)."

אבל, כאמור, הכי טוב דרך האמצע - להתפלל שיחזור בתשובה.


ב. אריאל שרון - איש מורכב

לאריאל שרון יש צד טוב ויש צד רע. בצד הטוב, עשה דברים טובים. הוא בנה את יהודה ושמרון, הוא נלחם במלחמת יום הכיפורים והוא גם קנה פה בית ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. כל אלו דברים טובים. אחר כך נגלה הצד הרע שלו - כשעשה דברים רעים.

הוא היה גם מורכב תוך כדי. גם כשגרש היהודים מגוש קטיף והשומרון חשב, ויש שעדיין שחושבים, שזה דבר טוב – שנשתנה המצב וכעת זה מה שצריך לעשות, או מפחד דמוגרפי או מפחד האמריקאים. גם בו בזמן שגרש יהודים, הוא נלחם באויבים. ולהפך גם אז, כשעשה דברים טובים, הוא היה מורכב. הרי במלחמת יום הכיפורים הוא באמת הציל, אבל הוא קיבל פקודות וצפצף עליהן. אמר לו אלוף הפיקוד: אני פוקד עליך לעשות את זה. אז שרון ענה בקשר, תוך שכולם שומעים, לאלוף הפיקוד בביטול ובשפה גסה ומזלזלת. ככה עונים לאלוף הפיקוד?! אמר לו הרב צבי יהודה: מה זה? צריך שמירת הלשון! ככה מדברים אל אלוף הפיקוד?! יכולת להגיד – "סליחה, אינני יכול". גם לסתם בן אדם לא מדברים בצורה כזו בוטה.

אמנם, הצד הרע לא מבטל את הצד הטוב. כמו יוחנן כהן גדול ששמונים שנה שימש בכהונה גדולה ובסוף נעשה צדוקי (ברכות כט, א), שהדברים הטובים שעשה בתור כהן גדול לעולם לא יבטלו. אם כן - אדם מורכב שיש לו צד טוב ויש לו צד רע. יש לו זכיות, יש לו חסרונות.

לכן מי שרוצה לשמוח - בסדר. מי שרוצה להתפלל שיבריא - בסדר. אבל הכי טוב דרך האמצע- להתפלל שיעשה תשובה.


ג. להתפלל בקשות כלליות

בכלל, בתפילה לא ראוי להיכנס בדרישות להקב"ה עם יותר מדי פרטים – "תעשה כך וכך". אנחנו מתפללים בבקשות כלליות. "רפאנו" - לא נכנסים לפרטים - באיזה תרופות להתרפא. אנחנו מתפללים שיציל אותנו מהצרה הזאת. איך? – את זה תשאיר להקב"ה.

היה אדם אחד שלא היה לו פרנסה. אמר לאדמו"ר שהוא קנה כרטיס ממפעל הפיס וביקש שיזכה בפרס. אמר לו האדמו"ר: בסדר, אני אתפלל שהכרטיס שלך יזכה בפרס הגדול. אבל הכרטיס היה יקר מאוד, כמה מאות רובל, והאדם חשש שמא בזבז את שארית כספו לריק. כך שכמה ימים לפני ההגרלה הוא קבל רגלים קרות ומכר את הכרטיס. ובסוף הכרטיס זכה. האדמו"ר ראה בכך נזיפה מן השמים ורצה לפרוש מתפקידו כאדמו"ר. והרי תפילתו התקיימה? הרי זה בדיוק מה שביקש מרבו? – אלא מכאן שלא תכתיב להקב"ה איך לפתור בעיה. אל תארגן סידור דברים להקב"ה.

כך גם אצלנו - אנחנו מתפללים בכלליות. אנחנו לא צריכים להתפלל שאריק שרון ימות, לא צריך להכנס לפרטים כאלה.


ד. מה להגיד לציבור הכללי?

יש ארגון בשם צוהר. הם תמיד מחתימים על כרוזים ארבע רבנים קבועים: הרב אריאל (רבה של רמת גן), הרב ליכטנשטיין (ראש ישיבת הר עציון), הרב דרוקמן (ראש ישיבת אור עציון) ואותי. כביכול - אם אנחנו חותמים, זה מיצג את כל הרבנים. הם ביקשו לחתום על קריאה להתפלל לרפואת אריק שרון. אמרתי שאני לא יכול לחתום על זה. אני מוכן לחתום שהוא יחזור בתשובה, אבל אני לא יכול לחתום שיירפא. הדברים הללו הם חשבונות קשים. הקב"ה יעשה כבר את חשבונו שלו.


ה. לא בכל צריך להכריע

בתלמודי תורה ובתי ספר שאלו: מה להתפלל? אמרתי אם תעשו תפילה לרפואתו - חצי מההורים יהרגו אתכם, אם תעשו תפילה שהוא לא יתרפא - החצי השני יהרגו אתכם. אם כן, זה מצב של פיקוח נפש - של הורים, של מורים.

אך לא בכל נושא צריך להכריע ולתת הוראות. הרבה פעמים רבנו, הרב צבי יהודה, לא היה עונה על השאלות בפסקנות: "תעשה כך וכך", אלא היה מנתח את הנושא באופן כללי.

אמרתי לבתי ספר, כל תלמיד יתפלל מה שהוא רוצה. תגידו שעכשיו הפסקה לכמה דקות - וכל אחד יתפלל מה שהוא רוצה.

כבר קבלתי יותר ממאה sms-ים עם השאלה הזו. רק אתמול בלילה קבלתי שתים עשרה. יש לי כבר תשובה מוכנה בתבניות. אשרי הציבור הדתי שאלו השאלות שמטרידות אותם. יש אנשים ששואלים איך להרוויח כסף, איך להיות יפה, איך להסתפר – אשרינו שאלו השאלות של העם!


ו. סיכום

לכן, משום שיש פסוקים לכאן ולכאן, ויש הרבה בחינות לכאן ולכאן, כל אחד יעשה כפי נטיית ליבו - העיקר שזה לשם שמים. מי שרוצה יתפלל ככה, מי שלא רוצה, יתפלל הפוך, מי שלא רוצה – שלא יתפלל כלל. אבל אני ממליץ להתפלל שיחזור בתשובה - שזה תמיד טוב. זה מתאים לכל השיטות. זה דרך האמצע.


ז. נספח - לא יודעים את החשבונות של הקב"ה

על כל פנים, מכאן אתה למד שהקב"ה הוא בעל הבית של ההיסטוריה. בוודאי שאנחנו צריכים להילחם שלא יהיו אסונות ולמנוע את הגירוש. אבל בסוף מתברר שהקב"ה הכריע שהוא רוצה שזה יהיה והוא מגלגל חובה על ידי חייב. אילו ד' רצה היה יכול לעשות את שטף הדם לראש הממשלה חצי שנה לפני הגרוש וקרוב לוודאי שהגרוש היה נמנע. זה לא קשה להקב"ה, זה רק שטף דם - עורק קטנטן ודק שלא רואים בעין שמתפוצץ. אם לברוא מיליון גלקסיות לא היה קשה לקב"ה – אז זה בוודאי ממש לא עבודה קשה בשבילו.

אם כן, נשאל - למה היום? למה לא לפני חצי שנה? מילא אם ד' לא רצה לעשות לו כלום אבל אם כבר הוא עושה, אז למה לא לפני חצי שנה? אלא שאיננו יודעים את הסודות של הקב"ה. זה מראה שאם היה רוצה הוא היה יכול לעשות את זה. אבל הוא לא רצה. למה? איננו יודעים. למה להחריב חבל ארץ, להחריב אנשים? אנחנו לא יודעים.

כמו עם היטלר. וכי מה איכפת להקב"ה לעשות לו שטף דם, ולא עשה? ועוד כל ניסיונות ההתנקשות בהיטלר לא הצליחו. אלא שלפעמים הקב"ה גוזר שלטון לסיטרא אחרא כאילו אין ריבונו של עולם שולט בעולם. אנחנו לא יודעים למה. אנחנו רק יודעים שהקב"ה מוציא טוב מהרע. איננו יודעים את חשבונותיו של הקב"ה. כמובן זה לא משחרר את האנשים הרעים מאחריות למעשיהם, זה לא קשור לנושא שמגיע להם עונש, אבל לקב"ה יש חשבונות שאנחנו לא יודעים.


  • פורסם בשאילת שלמה 315