שיעורי הרב שלמה אבינר

להתחיל את המדינה מהתחלה?!

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: יש לראות בעיניים פקוחות את פשיטת הרגל של הציונות החילונית שלא התרוממה אל הקודש, אלא אדרבה, הגיעה לפוסט-ציונות ולאנטי-לאומיות. תורה - אין, לאומיות - אין. עקירת גוש קטיף ופוגרום עמונה, הריסת ישיבות ההסדר ומשרד הדתות. ממדינת חלם אנטישמית זו לא תצמח גאולה, אלא יש למחוק הכל ולהתחיל מהתחלה.

תשובה: ידידי היקר, אל תהיה ברוגז, אל תהיה בדיכאון. כך לא תוכל לתפקד ולא תהיה מסוגל לעזור במאומה. הרי יש לך אחריות ויש לך תפקיד. אל תעניש את עצמך בכל מיני נוסחאות של 'לא נשכח ולא נסלח'. במצבי חולשה וחולי, יש לפעול ולהיות לאיש, כדי לנסוך באנשים עוז ורוממות. רופא אינו כועס על החולה, אלא מרפא אותו. מורה אינו ברוגז עם התלמיד, אלא מחנך אותו.

אני מבין שקשה לך, אבל אתה טועה בכך שהנך מכנה את העם היושב בציון בשמות גנאי. אל תשכח שהצדיק הכי גדול אינו מגיע לקרסוליה של כנסת ישראל (אורות, אורות ישראל ט ה), ושאתה צריך לעמוד דום בחרדת קודש, מול האומה הנושאת על כתפיה את המדינה.

ידידי היזהר, טיעוניך אינם חדשים, הם טיעונים ישנים, טיעונים נוצריים של המתאכזבים מעם ישראל "עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה" (חגיגה ה ב) - עם שריבונו החזיר פניו ממנו. חלילה! "ידו נטויה עלינו" (שם) תמיד, בין שהנך רואה בין שאינך רואה.

אני מצטער מאוד על כך שהנך עיוור ואינך רואה כל מה שנעשה עמנו בארץ ישראל במסירות עצומה במשך מאה ועשרים שנה - בניין הארץ, שיבת ציון, הקמת המדינה, מלחמות ישראל והחזרת התורה בארץ לאכסניה שלה. כן! כל הישיבות העצומות מתקיימות הרבה בזכות "מדינת הכופרים". כל זאת, עשו בשליחות ריבונו של עולם, בין שיודעים שזו שליחות בין שאינם יודעים. איזו הצלחה עצומה. אתה עיוור ידידי!

ומה זאת אומרת "למחוק ולבנות מחדש"? סתם מילים! יש לך תוכנית? ענק מדי בשבילך, ענק מדי בשביל בשר ודם - זה מעשה ד'!

אלא מה תפקידך? לא לבטל מה שעושה עם ישראל, אפילו במילים (אורות, אורות התחיה ט). אדרבה, ללמד את עם ישראל איזה אור גדול יש בו, גם אם הוא עדיין גנוז ברובו.

אבל קודם עליך בעצמך להבין בזאת, ללמוד הרבה ספר 'אורות'. אתה לומד ספר אורות כדי להבין מה קורה בעם, אך כמובן לא במובן מתנשא, אלא לפני הכל - בשבילך. כי אם אינך מבין, אתה עובר על יד מה שריבונו של עולם עושה. אם אינך מבין אינך בן אדם.

ודאי יש תופעות שליליות ותהיינה עוד, אך למה אתה נתפס להן, למה אינך רואה את הקבוע ואת המתמשך.

"והעני הרוכב על חמור בעצמו עם ענני שמיא כבר-אנש אתא" ( אורות, ישראל ותחייתו ט) בתוך מה שמתגלה לעינינו בעניות, כבר גנוז האור הגדול השמימי.

ידידי, הסתכל קדימה!