שיעורי הרב שלמה אבינר

להצלת המדינה היהודית

[אתר כיפה]

שאלה: למה יש ביקורת נגד מפלגת הבית היהודי? הרי היא עושה דברים רבים טובים?

תשובה: בלי צל של ספק. אך אינה עושה את עבודתה העיקרית שלמענה נבחרה. מעשה בזקיף בארמונו של הצאר ששמע קול זעקה העולה מן הנהר: הצילו! פשט בגדיו והציל את האדם הטובע. אך כאשר עלה מהמים, תפסוהו המשטרה הצבאית וזרקוהו לבית-הסוהר. הוא נשפט על הפקרת עמדה. טענותיו שהציל נפש לא הועילו. אמרו לו השופטים: באותו זמן, היה יכול להיכנס סוציאל-רבולוציונר ולהתנקש בחיי הצאר. אך כיון שכוונותיך היו טובות, אנו נמיר גזר דין מות בארבעים מכות קנוט (שוט עם רצועות עור ומסמרים בקציהם).

ש: ומה תפקיד המפלגה הדתית-הלאומית, הבית היהודי?

ת: כשמה. שמדינתנו תהיה מדינה יהודית ולא מדינת בה יש גם יהודים, מדינת כל אזרחיה. תפקיד הבית היהודי להילחם בחירוף נפש על תחית האומה בארצה על פי תורתה.

ש: מה הבעיה? כל יהודי שרוצה לשמור תורה ומצוות בארצנו יכול לעשות זאת יותר מכל מקום בעולם ואף המדינה מסייעת בידו.

ת: עם ישראל לא נבחר בשביל זה על ידי רבונו של עולם שאמר לאברהם אבינו: ואעשך לגוי גדול. ויותר מאוחר: ממלכת כהנים וגוי קדוש. לא רק מדינה שיש בה יהודים, אלא מדינה יהודית שדבר ד' מאיר את חייה. בשביל מדינה שמרשה ליהודים לשמור תורה ומצוות, ואף מספקת להם שירותי דת, אינינו זקוקים למדינת ישראל, די בנפוליאון. אז למה למסור את הנפש בישוב ובמלחמה? די לגור בארצות הברית.

ש: האם זה מציאותי שתהיה היום ממלכת כהנים וגו קדוש?

ת: לא כיום. אך אנו בדרך. כמו שהציונות היתה המדינה בדרך, כך המדינה שלנו צריכה להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש בדרך. כמובן הדרך ארוכה, אך יש להחזיק בה בעקשנות.

ש: והבית היהודי לא עושה זאת? הרי הוא מוחה כל פעם שיש חקיקה נגד התורה?

ת: הוא עושה זאת בקול ענות חלושה כדי לצאת ידי חובה כביכול כלפי חוץ. על זה יש למסור את הנפש, שהרי כאמור לעיל זה תפקידה. מדובר כאן בקווים אדומים.

ש: אך תמיד המפלגה הדתית לאומית היתה פשרנית?

ת: נכון. אך כאן נשבר שיא הפשרנות והחלה נסיגה לאחור. לא תמיד לחמה המפלגה הדתית-הלאומית בכל המרץ האפשרי כדי לקדם אותנו אל עבר המדינה היהודית, אך מצד שני היא לא נסוגה אחור. היה סטטו קוו ששמר בינתיים על המינימום הקיומי של מדינתנו: חוקי נישואים, גירושין, קבורה, גיור, שבת, רבנות, כשרות ועוד. ועתה, לראשונה כל זה נשבר, בשותפות עם הבית היהודי.

ש: שמא זה קרה רק במקרים בודדים?

ת: לא. זו לא תקלה חד פעמית. אנו עומדים מול מבול של עשרות חוקים המוחקים את המדינה היהודית, כפי שמצהירים בפירוש פעילים שונים בעל פה ובכתב. לעת כזאת, זו המשימה הראשית ואף היחידה של הבית היהודי להילחם בכל תוקף נגד.

ש: אבל יש עוד דברים חשובים במדינה, כגון בטחון, הגנה על ההתישבות, אחדות באומה?

ת: נכון. אך לאלו יש גואלים אחרים. תפקיד הבית היהודי הוא שתהיה מדינה יהודית. זה פיקוח נפש של המדינה.

ש: אבל בכל דבר הבית היהודית מתייעץ עם רבנים?

ת: לו יהיה כן, לא מדובר בשאלה הלכתית אישית שכל אחד שואל את רבו, אלא בשאלות כלל-ישראליות, שהפוסק הוא הרב הכלל-ישראלי, כלומר הרבנות הראשית לישראל. לא חברי כנסת, גם דתיים, פוסקים הלכה, גם אם אחר כך מחפשים בסופרמרקט של רבנים תמיכה בדעתם. הרבנות הראשית לישראל היא הרבנות הראשית במובן הממלכתי. זו אחת היצירות הראשיות של מרן הרב קוק.

ש: מה זה קשור לרב קוק דווקא?

ת: תחיית האומה בארצה על פי תורתה אינה מלאכה פשוטה. גם תיקון הפרט אינה מלאכה פשוטה, קל וחומר תיקון הכלל. מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה ערכו לנו את מסילת ישרים של הכלל – שכמובן גם כולל מסילת ישרים של הפרט, או ליתר דיוק: הפרט מתוך הכלל. מסילת ישרים זה כולל רבנות ראשית לישראל בתור הנהגה רוחנית לאומה.

ש: אבל מרן הרב קוק והרב צבי יהודה אמרו שהמדינה היא קדושה?

ת: ודאי. כי היא מצוה, ומצוה מקדשת: אשר קדשנו במצוותיו. המובן של מדינה היא שהעם שלנו שולט על הארץ שלנו. אבל זה רק גוף המדינה. בתוך הגוף צריך נשמה. גוף המדינה הוא: עליה, התישבות, כלכלה, בטחון ועוד. אבל בלי נשמה כל זה עלול להתרוקן, להתמלא ארס, להיהפך לרועץ. אם הרוח יפול, גם הגוף יפול, גם הצבא והלאומיות יפלו.

ש: יש באמת סכנה כזאת?

ת: זה כבר קרה לנו פעמיים. הרי היתה לנו מדינה, אבל היתה זו מדינה של הפקרות ודרכי גויים, לכן נחרבה.

ש: וזה עלול לקרוא גם לנו?

ת: לא. כי הנביאים הבטיחו. הם הבטיחו שנעשה תשובה. מי שמתבונן עמוק רואה באומה את כל הכחות הנצרכים כדי לעשות תשובה גדולה.

ש: במה בדיוק לעשות תשובה?

ת: במה שדיברנו. לא לנתק את המדינה מרבונו של עולם, כמו הנוצרים, שאומרים תנו לקיסר מה ששייך לקיסר, ותנו לשמים מה ששייך לשמים, "מטילים קנאה ואיבה ותחרות בין ישראל לבין אביהם שבשמים" (שבת קטז א).

ש: האם ביקורת על הבית היהודי לא פוגעת באחדות במחנה?

ת: קודם כל המחנה הוא לא רק הדתי-לאומי, הוא כולל גם את החרדים, שהם לב לבו של המחנה. יתר על כן, המחנה כולל כל כלל-ישראל. ולעילא, המחנה כולל את עם ישראל והשכינה, מחנה שכינה. את אשר יאהב יוכיח. אדרבה את המאבקים הקשים בימינו על המדינה היהודית, אנו ננצח ונצא עוד יותר מחוזקים. חזק ואמץ.

• פורסם בשאילת שלמה 370