שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

ספר האיש נגד הזרם

ש: מה יחס רבנו הרב צבי יהודה לספר האיש נגד הזרם?

ת: רבנו הרב צבי יהודה עבר על הספר הזה, העיר הערות בצד, לפעמים העיר לא מיניה ולא מקצתיה. מצד אחד, הוא אף פעם לא ציטט את הספר הזה. הוא אף פעם לא ראה בספר הזה מקור גדול ואדיר להכיר את מרן הרב קוק. מצד שני, הוא לא דיבר נגד ולא אמר ביקורת. במקום אחד, המחבר כותב על מרן הרב קוק: ניקב את מצחו במטפחתו האדומה, בסגנון ספרותי, ואז רבנו הרב צבי יהודה העיר בצד שלא הייתה לו מטפחת אדומה. בקיצור: רבנו לא ראה בספר הזה ישועת עולמים ולא חורבן עולמים. [בשו"ת שאילת שלמה (א, סה), בתשובה על ברכת כוהנים בגליל, מו"ר שליט"א מביא מספר האיש נגד הזרם, המספר שמרן הרב קוק נסע ברכבת חיפה-צמח, וקיימו שם מניין בשחרית. הודיע מרן הרב כי החליט לעלות לדוכן כי "בעזרת ד' יקום כאן יישוב עברי בשדות הנשמים האלה, ולכן מוטב להקדים ולברך את המקום הזה" (עמ' לט). זה היה בצפון הארץ – מ"צ].

מרן הרב קוק וחב"ד

ש: מה ההבדל בין מרן הרב קוק לבין חב"ד?

ת: חב"ד זה תיקון הפרט, מרן הרב קוק זה תיקון הכלל ותיקון הפרט מתוך הכלל (ואכן פעם אחת הלך רבי דוד הכוהן – הנזיר – כל הלילה ברגל מירושלים לחברון כדי להקביל את פני מרן הרב, ושמע שם שיעור ממנו. אמר לו הנזיר: אם כן, מה שהרב אומר, זה כמו חב"ד". חייך מרן הרב ואמר לו "אני בונה האומה". עיין ספרן של יחידים לרב הלל צייטלין 235 – מ"צ).

מרן הרב קוק – לאומי-דתי או חרדי

ש: למה משייכים את הרב קוק ללאומיים-דתיים? הלא היה חרדי?

ת: מרן הרב קוק היה כלל-ישראלי, והתנגד לחלוקת עם ישראל לקבוצות, במאמרו מסע המחנות, במאמרי הראיה 76, וכינה את הביטויים דתיים וחילוניים, שמות הבעל. ומרן הרב קוק כתב בעצמו: "הנני תמיד נתון בין השבילים". שו"ת אורח משפט רנד. אנו עם ישראל אחד ומרן הרב קוק שייך לעם אחד.

חסיד או ליטאי

ש: האם הרב קוק היה חסיד או ליטאי?

ת: מרן הרב קוק היה כולל הכל, האחדות הכוללת, אבל אורו של הגאון מוילנא שהוא התורה הוא עיקר, ואורו של הבעל שם טוב שהוא הנפשיות מצטרף אליו ומואר על ידו (אגרות הראיה ח"א אגרת רסו. מאמר "דרך התחיה", מאמרי הראיה 9-1).

עם קדוש

ש: האם באמת מרן הרב קוק היה מכנה עם ישראל עם קדוש על אף כל החטאים?

ת: כן. בהיותו רב של יפו, עיר חילונים, הוא חתם: עבד לעם הקודש על אדמת הקודש.

לעילוי נשמת מרן הרב קוק

ש: הייתי בשיעור ביום פטירתו מרן הרב קוק - ג' אלול, והרב אמר שאנו לומדים לעילוי נשמת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק. האם מרן הרב קוק צריך עוד עילוי לנשמתו? האם הוא אינו יושב במקום הכי גבוה שאדם יכול להיות?

ת: זה נכון, אך כשתלמידי מרן הרב קוק לומדים את תורת הרב קוק בזכותו, זה בוודאי גורם לעילוי נשמתו, בין שאתה אומר 'לעילוי נשמת' ובין שאינך אומר. הגדלות של מרן הרב קוק אינה רק מה שהוא עשה, אלא כל התלמידים ותלמידי התלמידים שבאו בזכותו.

מידת חסידות של מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה

ש: ישנו סיפור מפורסם על מרן הרב קוק שגער ברב אריה לוין על כך שקטף עלה בדרך הילוכו, באומרו: "כל ציץ עשב אומר דבר, כל אבן לוחשת סוד. כל בריה אומרת שירה" (ס' מלאכים כבני אדם עמ' 239-240). וכן ראיתי בספר של הרב שליט"א על הרצי"ה קוק זצ"ל "רבינו" (עמ' 61), שהרב לא התחיל שיעור בעולת ראי"ה כיוון שהיה על הספר פרפר והוא לא רצה להעיף אותו ולהפריע לו. האם גם עלינו לנהוג ברגש כלפי צמחים וחרקים, ואע"פ שלא נראה שיש כאן צער בע"ח? האם ביטול תורה לא דוחה מידת חסידות כזו?

ת: אכן, זו מידה חסידות ואיננו מחויבים בה. כל אחד כפי עניינו, כל אחד כפי מדרגתו. ישנו הבדל בין שני הסיפורים, כי בסיפור על ר' אריה אין שום צורך בקטיפת העלה. למה לאדם לקטוף עלים בלא שום צורך? בסיפור השני, יש צורך בפתיחת הספר, אבל זה עניין אישי. על כל פנים, זה לא ביטול תורה, כי קיום תורה אינו ביטול תורה, ומידת חסידות של כל אחד לפי מדרגתו אינה ביטול תורה.

מרן הרב קוק וצמחונות

ש: האם מרן הרב קוק היה צמחוני? כיוון ש יש אומרים שכן ויש אומרים שלא.

ת: לא. הרב אמר שזה חזון עתידי. וכן הוא אמר לרב צבי יהודה לאכול בשר.

[מרן הרב שלח כמה אגרות בנושא לרבנו הרצי"ה. באגרת אחת מרן הרב קוק כתב לרבנו על כך שלא אכל בשר. הוא שאל אותו: "מדוע אתה לא אוכל בשר? אתה צריך לאכול בשר, זו אינה מדרגתינו”. הוא גם נזף בו: "אתה יודע שיש הרבה אנשים אכזריים בעולם, והרבה מהם צמחוניים”. עוד כתב לרבנו: "תלמיד חכם, בין שאר הדברים, צריך לדעת גם לשחוט. וודאי שישנם תלמידי חכמים שאינם יודעים לשחוט, אך זה דבר טוב וראוי. אנא, למד לשחוט" (אגרות ראיה ח"ג, איגרת תש"פ). אחר כך לו כמה פעמים אם כבר למד לשחוט (עיין שם אגרת תשפ"ד, אגרת תשצ"ט, אגרת תתל"ט, אגרת תתנ"ב). מרן לחץ עליו כדי שלא יאחוז באידיאולוגיה שאסור לשחוט או לאכול בשר (אגרת תשצ"ד. והרב צבי ליקר סיפר לי כשהוא למד במרכז הרב והוא היה אצל רבנו הרב צבי יהודה, הוא ראה במו עיניו שרבנו אכל עוף – רשם מ"צ.]

בעניין הצמחונות

ש: הרב צבי יהודה לא נהג בצמחונות, על פי הנחיית הרב קוק. אך הרב הנזיר היה צמחוני כל ימיו, והרב קוק ידע על כך. מדוע לא מנע ממנו כמו שמנע מבנו? שמעתי פעם הסבר לדבר: הרב קוק לא התנגד לצמחונות באופן פרטי של אדם זה או אחר, אלא רק כדרישה כללית. הוא ידע שאם הוא או בנו ינהגו כך יהפוך הדבר לדרך כללית. אך אם אנשים פרטיים ירצו לנהוג כך באופן אישי, אין למנוע מהם.

ת: מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה הלכו בדרך כללית, והנזיר הלך בדרך מיוחדת. להיות נזיר זה מיוחד, אעפ"י שהוא לא היה באמת נזיר, אלא כנזיר. כשראה מרן הרב את הנזיר מטיל תכלת בציציותיו, גער בו שאל לו ללכת בדרך שכמעט כל גדולי ישראל הסתייגו ממנה. אחר כך נכנס הרב לחדרו, ולאחר כמה דקות יצא ואמר לנזיר שבכל זאת יש לזה מקום. למרות שאין זו דרך לכלל יש יחידים שהלכו בה, וכיוון שהנזיר הוא יחיד ומיוחד, הרי שהוא יכול ללכת בדרך מיוחדת. אותו עיקרון גם לגבי הצמחונות.

מרן הרב קוק ואנגלית

ש: כיצד למד מרן הרב קוק אנגלית?

ת: מרן הרב קוק למד אנגלית כדי לדבר עם האנגלים שהיו אז בארץ ישראל. לכן הוא למד את כל התנ"ך ואת כל הגמרא בתרגום לאנגלית של סונסינו (מובא בלשלשה באלול ח"א אות פז). פעם אמר הנציב העליון למרן הרב קוק: "אתה מדבר כמו נביא".

[עיין עוד בשבחי הראי"ה עמ' 173 – רשם מ"צ.]

הברה אשכנזית

ש: האם מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה התפללו ונתנו שיעורים בהברה אשכנזית?

ת: תפילה – כן. שיעורים: מרן הרב בהברה אשכנזית, רבנו בהברה עברית חדשה.

רבו של מרן הרב קוק

ש: מי היה רבו של הרב קוק?

ת: היו לו כמה. אבל הכי מרכזי היה הנצי"ב.

עלית תימן ומרן הרב קוק

ש: שמעתי שחילוני מחופש לדתי בשם יבניאלי רימה את יהודי תימן לעלות ושהרב קוק היה שותף במעל בתומכו בו ובנותנו לו מכתב עם שאלות הלכות עבור רבני תימן.

ת: שקר. יבניאלי התחפש לא כדי לרמות את התימנים אלא כדי לרמות את התורכים שאסרו את העליה. הראשון לציון הרב עוזיאל כותב שהיה אדם ישר. מכן הרב קוק ציפה שהעליה מתימן תביא ברכה בכך שהיו אנשים רבים המתפרנסים ביגיע כפיהם שהם יראי שמים עוסקים בתורה ומצוות תביא ברכה לעומת החילונים. הוא כתב מכתב שאלות לא כדי לרמות רבנים אלא כדי לדעת מה נהוג בפועל כדי לדעת כיצד לפסוק (ספר אוהב ישראל בקדושה לרב בארי 179-169).

עיטור עם צלב

ש: כיצד ענד מרן הרב קוק עיטור עם צלב שקיבל מהבריטים, כפי שרואים בתמונה המפורסמת?

ת: "אותן שתי וערב שתולין בצוואר לזיכרון, לא מקרי צלם ומותר" (שו"ע יו"ד קמא א הגה). וכתב הש"ך שזה אם ידוע שלא השתחווה לו, ואם אינו יודע אסור (ס"ק ו). ועל פי זה כתב השואל ומשיב שמה שמלך נותן 'מאדלין', כלומר אותות כבוד של כבוד ליהודים ויש עליהם צורת שתי וערב, כיון שהמלך שולח רק לכבוד ואינו מתכוון רק למזכרת אהבה שנשאו היהודים חן בעיניו אין לחוש, וסיים בצ"ע (שו"ת שו"מ קמא ח"ג סי' עא. מובא בדרכי תשובה יו"ד קמא אות ז). ובשו"ת יין הטוב הביא מגדולי הזמן שהתכבדו באותות כבוד שעליהן שתי וערב (יו"ד סי' יא), וכן הביא בשערים מצוינים בהלכה עוד פוסקים רבים שמתירים בזה (קסז אות ב). ובכל זאת החמיר מרן הרב לכסות בספר כפי שרואים בצילום.

הבדל בין מרן הרב קוק לבין גדולי הדור

ש: מה ההבדל בין הרב קוק לבין כל גדול דור שהיה בעם ישראל?

ת: כל גדול יש לו שליחות מיוחדת, של מרן הרב קוק: התורה הגואלת (אור לנתיבתי מרבנו הרב צבי יהודה רפ-רפב).

מרן הרב קוק כנביא

ש: הרב קוק זצ"ל ממש מנבא בבכתביו. האם היתה לו נבואה?

ת: לא. הנבואה פסקה. אבל היה לו רוח הקודש (ב"ב יד).