שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

לא תרצח גוי (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

לא תרצח גוי

[התפרסם ב"באהבה ובאמונה" מס' 175]

הצטערתי והתביישתי מאוד מעצם שאלתך אם מותר לרצוח גוי. עצם הצגת שאלה מגונה כזאת, הוא סימן לחולשה רוחנית ואבדן דרך. מארבעה צדדים, שכל אחד מהם מספיק, די להבין שחל על כך איסור חמור ומוחלט.

א. מצד האמונה בד'. רצח ערבי, כאילו לקדם את תחיית האומה בארצה, הוא חוסר אמונה בד'. אנו מאמינים שד' מחזיר שכינתו לציון ומושיב ישראל על אדמתו, דרך עליות וירידות, אורות וחשכים. גם בתוך הבעיות ובתוך הקשיים, לא כנואשים אנו נלחמים, כי אם כגיבורים הבטוחים בניצחונם, על-כן איננו נגררים למעשים פרועים ומושחתים, אלא מלחמתנו על ארצנו צריכה תמיד להיות מלאה זהירות, יושר ודעת. אין לאבד חשבון. יש לדעת שלא זאת מה שד' דורש מאיתנו, אלא להיות שותפים לבניין ארצנו.

ב. מצד המוסר. פגיעה בזולת איננה מוסרית, וקל וחומר רציחתו. איסור מוחלט זה שייך למוסר הכלל-אנושי, מקיף כל אדם עלי אדמות ולא בוטל כלפי היהודים על-ידי מתן תורה. אדרבה, התורה מעמידה אותנו במדרגה מוסרית גבוהה יותר מכל עם עלי אדמות. כדברי המכילתא: "קודם מתן תורה, היינו מוזהרים על שפיכות דמים, לאחר מתן תורה, שהוחמרנו – הוקלנו"?! (מובא בכסף משנה על הרמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש ב יא).

ג. מצד ההלכה. בגמרא ובפוסקים מפורש האיסור לשפוך דמו של גוי (סנהדרין נז א. רמב"ם שם). ואיסור תורה הוא זה (בית מאיר אה"ע יז סע' ג). ומה שעונש הרוצח מסור לשמים, לבית-דין של מעלה ולא לבית-דין של מטה (רמב"ם שם), הסביר הגאון רבי מאיר שמחה מדווינסק, בפירושו השני, שהוא מפני שמלבד עוון רציחה, יש בכך עוון חמור של חילול השם, שאין לו תשובה, ואין יום-הכיפורים וייסורים מכפרים, אלא רק מיתה. לכן לא יכופר לו חטא הרציחה על-ידי מיתה, כי אם בית-הדין יוציא אותו להורג יהיה זה עונש על חילול השם המסור לבית-דין של מעלה, ולכן אנו משאירים הכל לשמים (משך חכמה, שמות כא יד).

איני מאמין שיש רב בישראל שהתיר לרצוח ערבי, ואולי אמר זאת בתור מליצה של הגזמה וגם בזאת עבר על "חכמים היזהרו בדבריכם". אך אם יתברר, חס וחלילה, שרב נתן הוראה מעשית לנהוג כן, מתברר למפרע שאותו רב, עם כל חשיבותו, אינו ראוי לתואר מורה הוראה ופוסק הלכות. ובכלל, יש לדעת שבשאלות כה חמורות, לא כל רב ראוי ורשאי להחליט, אלא רק גדולי גאוני הדור העומדים בראשנו.

ד. מצד הלאומיות הטהורה. רציחה פרטיזנית של גוי הינה פגיעה במדינתנו. בימים הראשונים לפני קום המדינה, עשו מחתרות יהודיות שונות שפטים בגויים על-פי מציאות הזמנים דאז, אך לא כימים ההם ימינו אלה. עתה יש לנו צבא ומשטרה, המוסרים נפשם יום ולילה על ביטחון האומה, והם הממונים על-ידי האומה כולה להעניש את אויבי עמנו, ולא איש אחר. אין איש פרטי רשאי לעסוק בטרור אנטי-ערבי, להחליש את השלטון, ולעשות בשם האומה מעשים שהאומה כולה תסבול מתוצאותיהם.

נסלק מתוכנו את חילול השם של שאלות כה מכאיבות ומעליבות, נקדיש תשומת לב חינוכית להסביר שדרך מחפירה זו מנוגדת לעצמה של תורת היהדות ומוסרה, וגם מזיקה באופן מעשי ליישוב ולמדינה. נתאזר בסבלנות, נדע כי הישועה קמעה קמעה, נתחזק ונתגבר, נפעל בשכל ובדעת, וסופנו לנצח.