שיעורי הרב שלמה אבינר

אין כאן מדינה פלסטינאית

שאלה: כיוון שיש מעלים רעיון להקים מדינה פלסטינאית בחלקים של יהודה ושומרון, מה בדבר האפשרות שיישארו שם יישובים יהודיים בתוך אותו שטח?

תשובה: זה רעיון ישן. פעם זה היה רעיון טוב, עתה זהו רעיון עוועים. פעם זה היה רעיון טוב: הקמנו יישובים תחת שלטון תורכי או בריטי, וכך היתה ברכה. עתה זה מאחורינו ואנו גרים במדינת ישראל ולא במדינה אחרת.

כידוע, מצות ארץ ישראל מתחלקת לשלושה חלקים: א. יש מצוה לגור בארץ ולא במקום אחר, מה שנקרא מצות ישיבת הארץ. ב. יש מצוה ליישב את הארץ ולבנותה, מה שנקרא מצות יישוב הארץ. ג. יש מצוה שהארץ תהיה תחת ריבונותנו, מה שנקרא מצות ירושת הארץ (רמב"ן, ספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד' לנוספות).

הרמב"ן מסביר שהעיקר הוא החלק השלישי. גם מצוות ישיבת הארץ ויישוב הארץ בשלמותן הן תחת שלטוננו. החמיר בזה מאוד הגאון ר' יהושע מקוטנא, שאם אנו יושבים תחת שלטון זר איננו מקיימים מצות יישוב הארץ, אם כי יש לישיבה הזו ערך רב בתור הכנה לשלמות המצוה (שו"ת ישועות מלכו יו"ד סו). אמנם הפוסקים אינם סוברים כן, אלא שגם תחת שלטון זר מתקיימת מצות ישיבת הארץ, אבל גם הם מודים שחסרה לנו מצות ירושת הארץ, וגם מצות ישיבת הארץ עצמה אינה בשלמותה.

בחסדי ד' עלינו אנו כבר זמן רב אחרי המצבים האלה. קמנו לתחיה ויש לנו מדינה עצמאית. עתה צריך להיות ברור לנו, ולערבים ולעולם כולו, שזו ארצנו. חיכינו לה אלפיים שנה ואנו עתה חוזרים אליה ולא נזוז ממנה לעולם, לעד ולעולמי עולמים, כימי השמים על הארץ.

לערבים שגרים בתוכנו יש שתי אפשרויות: א. אם הם רוצים לחיות במדינה שלהם תחת ריבונותם, הרי יש להם מסביב 22 ארצות, אשר שטחן פי 500 משטח מדינת ישראל. ב. אם טוב להם בתוכנו, אנו מוכנים לקיים כלפיהם הכנסת אורחים, תחת שלטוננו ובתוך מדינתנו, וכמובן הם חייבים לקיים את חוקינו, ככל המיעוטים שבעולם שחיים במדינות שונות. מסתבר שרובם יבחרו לגור באחת מ-22 מדינות שלהם, אך כאמור זו בחירה שלהם. על כל פנים כאמור יש להם כבר 22 מדינות ששטחן פי 500 ממדינתנו ובוודאי אין הצדקה מוסרית או הסטורית שתהיה להם מדינה נוספת על חשבון מדינתנו הקטנטונת.

גם מבחינה מעשית, לא יעלה על הדעת להשאיר יישובים בשטח ערבי. אנו מכירים אותם, רבים מהם הנם רוצחים ואין לנו ערובה שמי שאינם רוצחים יצליחו לשמור על חיינו. הם יחניקו אותנו בהפסקות מים וחשמל ובטרור, ומהר מאוד לא יישאר חלילה בית אחד על תלו. ובמיוחד אם תפרוץ מלחמה, היישובים יהיו בני ערובה ויווצר מצב נורא.

אך איננו זקוקים כלל לניתוח זה, שהרי כבר אמרנו שמבחינה עקרונית, מוסרית, לאומית, הסטורית, הארץ הזאת שלנו היא.

חייבים אנו להוסיף שעצם העלאת השאלה מעידה על חולשה נוראה ובלבול נורא. וכבר כתב רבנו הרב צבי יהודה, עוד לפני קום המדינה, כאשר שאלה זו עלתה אז על הפרק - שהיא תוצאה של אבדן ביטחון עצמי בגלל השואה, וכך איבדנו חלקית את בטחוננו בעצמנו שזו ארצנו (לנתיבות ישראל א צב).

הרי אין שום עם בעולם, לכל אורך ההסטוריה, שהיה מוכן לוותר על חלק מארצו, ואדרבא הוא יצא למלחמת שחרור על כל מלוא רוחב ארצו במסירות נפש גדולה, וקל וחומר כדי להגן עליה בהיותה בידו. אין לזה אח ורֵע בכל ההסטוריה שעם יברח מארצו וימסור אותה לעם זר!

זו ארצנו! גם הגויים הכירו בזה בהחלטת סן רמו לפני תשעים שנה, בשנת תר"פ. נציגי המעצמות הגדולות אשר נחלו ניצחון במלחמת העולם הראשונה, התאספו אז באיטליה כדי לחלק את המזרח התיכון, עקב התמוטטות האימפריה העותומאנית. החלטה זו כללה בתוכה גם את הכרזת בלפור משנת תרע"ז להקים לנו בית לאומי, החלטה שהתקבלה אז על ידי חבר הלאומים, ונחתמה על ידי 51 אומות. הערבים קיבלו אז שטח ענק לעומת שטחנו. וכבר אז אמר להם בלפור: מה אתם מתלוננים, הרי קיבלתם שטח עצום, ולעומתכם, היהודים קיבלו נישה קטנה?! זאת החלטה בין לאומית, שאין שום סמכות על פי החוק הבין לאומי לשנותה ולבצע חלוקה חוזרת, ועל פיה כל ההתנחלויות הנן חוקיות, ולא רק שיש ליהודים זכות להתיישב בהן אלא יש גם חובה לעולם לעזור להם לבנות אותן. עין בספר שלHOWARD GRIEF : THE LEGAL FOUNDATION AND BORDERS OF ISRAEL UNDER INTERNATIONAL LAW.

אשרי המין האנושי שברגע של התעלות הודה שזו ארצנו לעד לנצח נצחים.

לכן הפתרון ביחס ליהודה ושומרון הוא פשוט מאוד ונכלל במילה אחת, שמשה רבנו אמר בזמנו למרגלים: והתחזקתם! (במדבר יג כ). עלינו להיות חזקים! ואז כבר נמצא פתרונות לכל הבעיות כמו שמצאנו עד כה.

אנו נולדים מחדש. יצאנו מחלום הבלהות של הגלות. הבה נתחזק ונצעד הלאה.

חזק חזק ונתחזק.

פורסם בשאילת שלמה 413