שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

שמחה

ש: האם ל"ג בעומר הוא חג?

ת: לא, רק נוהגים קצת שמחה. שו"ע או"ח תצג ב הגה.

תענית חתן

ש: מי שמתחתן בל"ג בעומר, האם מתענה?

ת: יש מחמירים. מג"א תקעד א. יש מקילים. א"ר תצג.

דגל אש"ף

ש: האם מותר לשרוף דגל אש"ף בל"ג בעומר?

ת: כן. על פי חוקי המדינה רק אסור לשרוף דגל של מדינת ידידותית. זה גם לא מדינה וגם לא ידידותית.

שריפת סכך בל"ג בעומר

ש: מותר לשרוף במדורת ל"ג בעומר כפות תמרים ששמשו סכך לסוכה?

ת: כן. אלו תשמישי מצווה ומותר לעשות בהם שימוש שאינו בזיון (עיין שו"ע כא א. מ"ב סק"א. והחת"ס דחה תלמיד מישיבתו כי דרך על הסכך בהורדת הסוכה. זכרון למשה 134. והסטייפלר נזהר מאוד בלכתו ברחוב לאחר סוכות, שלא לדרוך על שיירי סכך שנזרקו למדרכה. אשכבתיה דרבי ב קסג – מ"צ).

ציון רשב"י

ש: האם עדיף לעלות לקבר של רשב"י בל"ג בעומר או ללמוד תורה?

ת: ללמוד תורה שהוא חובה ברורה.

[ופעם נשאל הגרח"פ שיינברג: האם עדיף ללכת לכותל המערבי או ללמוד תורה? והשיב: הכותל המערבי הוא קודש אך הסטנדר הוא קודש קודשים. מגד גבעות עולם עמ' א – רשם מ"צ.]

ש: אבל האר"י עלה לקברו של רשב"י?

ת: אנו לא האר"י (וכן שמענו בשם הג"ר חיים קנביסקי).

למקורות נוספים לחץ כאן

כוהנים בקבר רשב"י

ש: האם מותר לכוהנים להיכנס לקבר רשב"י?

ת: לא. הליכות שלמה שסו (עיין קום התהלך בארץ סי' לו – מ"צ).

קבר רשב"י

ש: מי שעולה לקבר רשב"י, מה יעשה שם?

ת: תפילה ותשובה.

עליה למירון במוצש"ק

ש: האם מותר לעלות למירון במוצאי שבת, כי יש ספק חילול שבת?

ת: לא לעלות. א. הרבנות הראשית בקשה לדחות ביום. ב. יש חילול שבת של המשטרה ושל חילוניים (עיין שו"ת שערי ציון א יד, שהרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות קדושים – דן בשאלה זו באריכות ומסיק שיש להתחיל המדורות במירון יותר מאוחר במוצש"ק. וכן נהג האדמו"ר מבויאן שמדליק את המדורה המרכזית. אך גם מביא מכתב מהגרז"נ גולדברג שיש להדליק את המדורות ביום ראשון. וכן הכריזה הרבנות הראשית לישראל גם לגבי מדורות בכלל. ושאל הרב רפאל שנור – ר"מ בישיבת עטרת ירושלים ורב של מעלה זיתים – את הג"ר שמחה הכוהן קוק, כחבר במועצת הרבנות הראשית לישראל: האם מותר לעשות מדורה במוצש"ק בישוב קטן דתי שאין חשש בכלל של חילול שבת? והשיב: כן, אין כוונת המחוקק לאסור דבר כזה – מ"צ).

ש: מאיזה טעם אסור - חילול שבת או איסור הרבנות הראשית?

ת: היינו הך. הרבנות הראשית פסקה איסור משום חילול שבת.

במקום קבר רשב"י

ש: מי שלא עולה לקבר רשב"י אבל רוצה לעשות משהו לכבוד רשב"י, מה אפשר?

ת: ללמוד שבחי רשב"י. החיד"א במורה באצבע רכג.

נר לכבוד רשב"י

ש: מה עדיף - להדליק נר לכבוד רשב"י או לתת כסף זה לעניים?

ת: צדקה, שזו מצווה ברורה, מה שאין כן הדלקת נר שאין לה מקור ברור (הגר"א לא חיזק מנהג זה להדליק נר נשמה ביום יאהרצייט. שו"ת תשובות והנהגות א תשב – מ"צ).

ש: אבל כתוב בגמרא או במדרש שכאשר נפטר רשב"י הייתה טבעת אש מסביב לבית מדרשו?

ת: ידוע. אבל אין לזה שום קשר עם המדורות שלנו. ועובדה שלא כתוב בשום מקום על הדלקת מדורה בל"ג בעומר, לא בגמרא ולא במדרש ולא ברמב"ם ולא בשולחן ערוך ולא במפרשי השו"ע ולא באף ספר הלכה.

קרשים לל"ג בעומר

ש: כשאני אוסף קרשים למדורת ל"ג בעומר, כיצד אדע אם לא שייכים למישהו?

ת: אין לך לקחת אלא מה שאתה בטוח מאה אחוז שהוא הפקר.

ש: אבל אי אפשר להיות בטוח?

ת: אז אסור לקחת.

מדורת ל"ג בעומר

שאלה: האם מדורות ל"ג בעומר אינן ונדליזם ואסון אקולוגי עצום?

תשובה: בוודאי שעלול להיות בזה בל תשחית של נזק לסביבה ואף לאנשים, ורבנים תמיד מזהירים על כך. יחד עם זה, הארגונים הירוקים לעתים מפריזים בחשיבות איכות הסביבה. האִמרה "יש לנו רק כדור הארץ אחד, אז נשמור עליו" היא נכונה. ודאי שבלי כדור הארץ, אין ארץ ישראל, אין תורה ואין מצוות. אך לא מדובר כאן בחורבן כל כדור הארץ, אלא בנזק שולי מאוד, ותמיד יש לשקול אם במקום כסף ומשאבים לאיכות הסביבה אין עדיפות להשקיע בדברים חשובים יותר. יתר על כן, יש אנשים שמחפשים לתפוס מקום בחברה, וכיון שאינם עוסקים בדברים חיוניים כגון חינוך, צבא או בניין המשפחה, יש להם מוצא אלגנטי לומר שהם לוחמים בעד איכות הסביבה. תמיד יש לשקול רווח מול הפסד. אמנם אין במדורות שום מצוה, אך יש אנשים שמוצאים בהן פורקן נפשי והתאווררות.

גילוח בל"ג בעומר שחל במוצאי שבת

ש: כתב הרמ"א (או"ח תצג, ב): "מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון. ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא מבערב. מיהו אם חל ביום ראשון, נוהגין להסתפר ביום ו' לכבוד שבת". האם מותר להתגלח בל"ג בעומר שחל במוצאי שבת משום שמותר להתגלח בערב שבת או צריך לחכות לבוקר כמו בשנה רגילה (הרי גם בשנה רגילה כתב המשנה ברורה (ס"ק יא) שיש אחרונים המקילים להסתפר מבערב)?

ת: לא להתגלח בערב כי אין זה לכבוד שבת, כמו שמובא בס' 'בין פסח לשבועות' של הרב צבי כהן (עמ' רנ) בשם הג"ר משה פיינשטיין והגרי"ש אלישיב.

[וכן מובא בפסקי תשובות (ח"ה עמ' שה ובהערה 92). וכן דעתם של הגרי"ש אלישיב, הגר"ח קניבסקי, הגר"נ קרליץ והגר"מ שטרנבך כמובא בגליון הלכה ומעשה ובס' אשרי איש (ח"ג עמ' תל) – רשם מ"צ.]

היום ל"ג בעומר

ש: אם בליל ל"ג בעומר אדם אומר "היום ל"ג בעומר", האם מותר להם אח"כ לספור בברכה?

ת: יש אומרים שטוב להיזהר כי ספירת האומר מועיל בכל לשון (לוח א"י של הגרי"מ טוקצינסקי. שו"ת תשובות והנהגות א שיא). בדיעבד יש לספור בלי ברכה או לצאת ע"י אחר (שו"ת משנת יוסף ז צג. וישמע משה ח"א עמ' קסט בשם הגרי"ש אלישיב).

ח"י רוטל

ש: האם יש ערך של סגולה לח"י רוטל משקה בל"ג בעומר בציון רשב"י?

ת: אין לזה מקור קדום. אדמו"ר אחד אמר לתלמידו לתת שתיה לבאים לשם הצמאים, וחלוקת מים העתה חסד גדול ומצוה גדולה (רוטל הוא מידת תורכים של 3 ליטר ואין לה קדושה. וכן אמר הגר"ח קניבסקי: לא ידענו מזה אף פעם. וכן הגרב"צ מוצפי. סגולות רבותינו 321 – מ"צ).

אבל בל"ג בעומר

ש: מה אבל יחגוג בל"ג בעומר?

ת: שום דבר.