שיעורי הרב שלמה אבינר

האם ניסע השנה למירון בליל ל"ג בעומר?

[מקור ראשון]

ל"ג בעומר הוא יום שמחת רבי שמעון בר יוחאי: יש אומרים שהוא יום פטירתו של רשב"י, ויש אומרים שבו ביום רבי עקיבא התחיל ללמד לחמישה תלמידים ורשב"י בכללם יכך חזרה עטרה ליושנה (ראה שו"ת יחוה דעת ה, לה הערה).

מוזכר בספרי הפוסקים מנהג לבקר בקבר רשב"י בל"ג בעומר וכן נהגו גדולי הרבנים והמוני העם (עטרת זקנים על השו"ע או"ח תצג. מג"א שם סק"ג. הרח"ו בשער הכוונות דף פז ע"א), ויש גם מי שמתנגדים למנהג זה (שו"ת חתם סופר יו"ד ס' רלג. שו"ת שואל ומשיב מהדורא חמישא ס' לט), אך גם למקבלים מנהג זה, הכול תלוי מה שקורה שם בענייני צניעות, כשרות ועוד, ויש להיזהר שלא יֵצא שכרו בהפסדו (שו"ת יחוה דעת ה, לה. ילקוט יוסף - מועדים עמ' תלד-תלה. עיין עוד בעניין בשדי חמד אסיפת דינים מערכת א"י אות ו. המועדים בהלכה ח"ב עמ' שסא-שסד).

ושמא לימוד תודה עדיף? מעשה בכמה אברכים לומדי תורה מובהקים מכולל "אהל תורה" בירושלים שנסעו למירון בל"ג בעומר להשתטח על ציון התנא רשב"י, בחזרתם הם עברו דרך בני ברק ונכנסו אל החזון איש. הוא התעניין מה הם עושים אצלו באמצע ה"זמן"... כשהשיבו שהיו במירון, הגיב בתמיהה: וכי סוגרים את הגמרא ונוסעים למירון?! (מעשה איש ח"ה עמ' סח-סט. ח"ז עמ' יב).

כאשר נשאל על כך הגרי"ש אלישיב, הגיב מיד: רבי שמעון? הוא נמצא כאן! והראה בידו את הגמרא. כאומר בשביל להגיע לרבי שמעון לא צריך לנסוע לקברו. אדרבה יש ללמוד את תורתו ולא להתבטל (השקדן ח"ב עמ' 109-108(.

פעם אחרת, נשאל הגרי"ש אלישיב: האם מומלץ לעלות למירון בל"ג בעומר? השיב: אם רוצים ללמוד באותו בזמן, עדיף, אבל אם ממילא לא ילמד, יסע למירון. כאשר אחד מהגדולים שאל אותו בענין עליית הכהנים למירון, התבטא :איני מבין מה כל הרעש מסביב למירון, מירון אינו ענוגה שצריכים להתיר אותה... (וישמע משה עמ' קסח והערה רל).

וכשנשאל הג"ר חיים קניבסקי: האם עדיף לעלות לקבר של רשב"י בל"ג בעומר או ללמוד תורה? השיב: ללמוד תורה שהוא חובה ברורה. ונשאל שוב: אבל האר"י עלה לקברו של רשב"י? וענה: אנו לא האר"י.

כתב הג"ר יצחק זילברשטיין בספר טובך יביעו (ח"ב עמ' שטז) שהאדמו"ר מקלויזנבורג הקשה פעם ביום ל"ג בעומר: רבבות פוקדים ביום ל"ג בעומר את ציון הרשב"י אך מצד שני אינם לדבריו, למשל דברי רשב"י בגמרא (נדה יז א). ולפחות בל"ג בעומר יש להיזהר מאוד שלא לעבור על דברי רשב"י ואזהרותיו.

וכדומה, מעשה בהאדמו"ר מקלויזנבורג, שהתפלל פעם מנחה לאחר הפלג על קברו של רבי יהודה בר עילאי, שציונו נמצא בין מירון לצפת. לאחר התפילה לא נח ולא שקט לבו , מאחר שהרי רבי יהודה סובר שאסור להתפלל מנחה לאחר פלג המנחה, ואם כן יש בכך משום המראת פיו. ביום שלאחר מכן לקח האדמו"ר מניין אנשים ועלה שוב על קברו של רבי יהודה בר עילאי והתפלל מנחה לפני פלג המנחה, וכל אותו יום עבר על האדמו"ר בתשובה ותפילה. וכן סיפר הג"ר זילברשטיין שכמה רבנים נהגו בהגיעם לקראקא, עירו של הרמ"א, שלא ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, מפני שכך היא דעתו של הרמ"א (או"ח תקנא, א), ובעירו יש להקפיד שלא להמרות את פיו.

באשר לל"ג בעומר שחל במוצ"ש, יש אומרים לדחות את כל ההדלקות לשעה מאוחרת על

מנת למנוע חילול שבת הן ע"י המוני בית ישראל הן ע"י המשטרה. וכן נהג האדמו"ר מבויאן. ויש אומרים להדליק ביום ראשון למחרת כדי למנוע חילול שבת. כן דעתו של הגרז"ן גולדברג המובא בשו"ת שערי ציון ס' יד מהג"ר שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי והמקומות קדושים בא"י. לפני שנה הרבנים הראשיים הציעו לדחות את ההדלקות ממוצאי שבת עד מוצאי ל"ג בעומר. וכן עתה הרבנים הראשיים הג"ר יצחק יוסף והגר"ד לאו. אמנם הם הוסיפו שהמדליק במוצ"ק יחכה עד 22:30. אך ברור שזה בדיעבד כדי לא לעשות מי שמדליק ממילא לפושע. וכן פסק הגר"ע יוסף. ונכון הדבר, שההדלקה אינה מצוה מן התורה ולא מצוה דרבנן ואפילו לא מנהג מחייב אלא מנהג לא מחייב, והרבה תלמידי חכמים לאמדליקים מדורה בכלל (עיין דברי הגרי"ד סולוביצ'יק במפניני הרב ריח-רכ). והרי אפילו שופר ולולב, שהם מהתורה, מבטלים בגלל חשש לחילול שבת של כמה יחידים. וכן המדינה דוחה יום הזכרון ויום העצמאות למנוע חילול שבת. על אחת כמה וכמה במקום שידוע בבירור שיהיה חילול שבת של רבים יש חובה לדחות את המדורות למוצאי ל"ג בעומר.

ורבנו הרב צבי יהודה היה מדגיש, כי בשנה שדוחה יום העצמאות משום חילול שבת, זה גופא קידוש השם גדול, כי בכך יש הוכחה שמדינה יהודית נמנעת מחילול שבת, ויש בכך קידוש השם כלפי הכלל. וכן לגבי ל"ג בעומר. ובודאי רשב"י מצטער מאוד על חילול השבת שעושים כביכול לכבודו.

• פורסם בשאילת שלמה 335