שיעורי הרב שלמה אבינר

כשרות הזמר

[אתר סרוגים]

שאלה: עקב שערוריות שהתעוררו בזמן האחרון מסביב לחייהם המוסריים של זמרים, נשאלת השאלה הנוקבת מהן אמות המידה להזמנת זמר לאירוע ולבואו בקהל בכלל?

תשובה: השאלה נשאלת לאו דווקא ביחס למצבים שערורייתים אלא בכלל כיוון שזמר, ואומן בכלל, אינו סתם איש מקצוע המספק מוצרים ככיסא ושולחן כאשר אין אישיותו של בעל המקצוע מוטבעת בחפץ, אלא מעין מחנך, מחנך המונים אשר עומק אישיותו נסוכה בתוך יצירתו.

ולכן לא נתמה בראותנו שרבותינו קבעו אמות מידה חמורות ביחס לכשרות השירים והזמרים:

כלל ראשון, המילים חייבות להיות מילים כשרות נקיות וטהורות (רמב"ם על פרקי אבות א יז). מה שאין לדבר, קל וחומר שאין לשיר. השיר אינו מכשיר אף נבלה, אלא אדרבה מחמיר אותה.

כלל שני, המנגינה חייבת להיות כשרה, כלומר מעוררת רגשות עדינים וטהורים ולא רגשות גסים ושפלים, תוקפניים או תאוותיים. מנגינה אינה בידור בעלמא אלא היא פועלת על הנפש. כל זאת ביאר באריכות רבינו הגדול הרמב"ם באגרתו לחכמי ארם צובא (אגרות הרמב"ם עמ' 428). אף אפלטון בספרו על המדינה עמד על כך שבחירת מנגינה אינה הפקר.

כלל שלישי, הזמר עצמו חייב להיות אדם כשר, הרי הוא כעין מחנך, ולכן חייב הוא להיות לדוגמה ולמופת בהליכותיו ובתכונותיו. דן בזה הפוסק הגדול הגאון ר' משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה אה"ע א צו), וכן הוכרע יותר מאוחר ע"י הפוסק המפורסם באמריקה הג"ר מנשה קליין (שו"ת משנה הלכות ו קח). כלומר, אם מדובר ביהודי, הכוונה למי שמקיים את ההלכה המפורטת בחוקת החיים של היהודי, השולחן ערוך. ואם מדובר בגוי, הכוונה למי שמקיים מצות בני נח, אושיות המוסר הכלל אנושי במובן היותר רחב.

נזכור שאומנות אינה רק בידור אלא היא אומנות ביטוי.

נדע לטהר את מחננו.

• פורסם בשאילת שלמה 308