שיעורי הרב שלמה אבינר

כמה ברכות

[הרב שלמה אבינר]

אורז: מזונות, נפשות. פריכיות ופת אורז: שהכל, כי לא ניכר. דייסת אורז, אשכנזים - מזונות, ספרדים - אדמה. אוכמניות: עץ. אננס: אדמה.

בוטנים: אדמה. בוטן אמריקאי מצופה קמח: מזונות, כי הקמח קובע. בורקס: מזונות. במבה: שהכל, כי התירס אינו ניכר. בורגול: מזונות.

גומי לעיסה: ברכה ראשונה שהכל, בגלל הטעם שנבלע. אין ברכה אחרונה כי אין שיעור. גומי לעוס, ללא ברכה. גלידה: שהכל, אם אוכלה יחד עם הגביע. אם אוכל הגביע בנפרד, מברך גם מזונות. ברכה אחרונה רק אם אכל מהר. גרנולה: נדבק, מזונות. בצורת גרעינים לחוד, אז על כל מין לחוד אם אינו בטל. גרעיני חמניות: אדמה. גרעיני דלעת ואבטיח, אם נזרעו לשם גרעינים: אדמה. לשם הפרי, שהכל. ספק, שהכל.

דוחן: גרעינים שלמים, אדמה. מעוך לגמרי, שהכל. דייסה מחמישה מיני דגן: סמיכה, מזונות; נוזלית, שהכל.

ופלים: מזונות, כי הקמח קובע ולא המילוי גם אם הוא רב. על קביעת סעודה, 230 סמ"ק – שמונה קופסאות גפרורים, כדין לחם. ופלים מקמח תפוחי אדמה, שהכל.

חיטה מבושלת: גרעינים שלמים, אדמה. מעוכים או דבוקים, מזונות. חלה מתוקה: אם המתיקות ניכרת, ספרדים מזונות, ויש מברכים המוציא. אשכנזים המוציא. חלה מתוקה עם מיעוט מים ורוב מי פירות כגון מיצים, שמן או יין, יש אשכנזים המברכים המוציא, ויש מברכים מזונות. ובכל המקרים אם קובע סעודה, 230 סמ"ק, שמונה קופסאות גפרורים, המוציא. חמניות: אדמה.

טחינה: שהכל, כי לא ניכר.

יין: גפן, אם יש פחות ממחצית מים.

כוסמת: אדמה. מה שנקרא עכשיו כוסמת (קאשע) אינה הכוסמת משבעת המינים.

לדר: (פרי מיובש ומרודד) שהכל, כי לא ניכר. לחם מטוגן בשמן וביצים: המוציא. לפתן פירות: עץ ואדמה, אלא אם כן מין אחד בטל.

מי שימורים: שהכל, כי הפרות והירקות לא נטעו למטרת שתיית מי הבישול. מיץ ענבים: גפן, אם יש פחות ממחצית מים. מיץ פירות: שהכל, אלא אם כן יש חתיכות שלמות, אז ברכת הפרי. מלוואח: מזונות. אם אוכל 230סמ"ק, שמונה קופסאות גפרורים, המוציא. מצה כל השנה: ספרדים, מזונות. אשכנזים, המוציא. מציות: מזונות, כי קשה דק ופריך. מרק ירקות: ניכרים, אדמה. לא ניכרים, שהכל. משמש יבש: העץ.

נבט חיטה: אדמה, כי רגילים לאכול. אם לא, שהכל, כי אינו ניכר. מבושל, מזונות.

סובין: שהכל, כי אינו ניכר. סויה: פולים שלמים, אדמה. כמאכל, שהכל, כי אינו ניכר. סולת מבושלת סמיכה: מזונות; נוזלית, שהכל. סלט פירות: עץ ואדמה, אלא אם כן סוג אחד בטל. סמבוסק: מזונות.

עלי גפן ממולאים: בטלים למילוי.

פופקורן: שהכל, כי התירס לא ניכר. פיצה: אם הבסיס אינו מתוק, שזה על פי רוב, המוציא. אם מתוק ממש, מזונות, ואם אכל שני משולשים, המוציא. פסיפלורה: האדמה, מספק. (לספרדים אין דין ערלה. לאשכנזים להחמיר). פצפוצי אורז: שהכל, כי לא ניכר. פרי מסוכר: (בוטן, שקד, תפוח) אם ניכר מהו, ברכתו. אם לא, שהכל. פריכיות אורז: שהכל. כי לא ניכר. פריקסה: מזונות. פתיתי מרק, מקמח: מזונות.

צ'יפס תפוחי אדמה או בננה: אדמה, כי ניכר. צ'יפס מחיטה: מזונות. צנובר: העץ. צנימים שנעשו מלחם: המוציא, כי לא השתנה ואין ברכתו בטלה. נעשו כן מראש כרקיק דק פריך, מזונות.

קוסקוס: מזונות. קוואקר: מחמשת מיני דגן, מזונות. קורנפלור מתירס: דייסה, שהכל, כי לא ניכר. קורנפלקס מתירס: שהכל, כי לא ניכר. קליפות פירות מסוכרות: אם ניכר, העץ. אם לא ניכר, או מצופה שוקולד או סוכר, שהכל. קסטה: שהכל, אם אוכל הביסקוויט לחוד, גם מזונות. קרוטונים כהים: מזונות. בהירים שנעשו מלחם, המוציא; נעשו מראש לקרוטונים, מזונות. קרמבו: כמו קסטה. קשיו: עץ

רסק פרות או ירקות: אם החתיכות ניכרות אז כברכתם, אם לא, שהכל.

שוקולד: שהכל. כי לא ניכר שבא מעץ קקאו. כך המנהג הרווח. שטרודל: מזונות, כי הקמח קובע. שלווה, חיטה תפוחה: אדמה. אם התפורר או נימוח, מזונות. שקד מצופה סוכר או שוקולד: שהכל, כי לא ניכר. שקדי מרק: מזונות.

תות שדה – ברכתו אדמה. תות עץ או סנה (פטל) – עץ. תירס, חטיף מקמח תירס: שהכל, כי לא ניכר. תרופה לא מברכים כי אינה מזון. אם טעימה, שהכל. אם שותה מינימום של מים כדי לבלוע, לא מברך. אם שותה מצמא, או מים מתוקים, שהכל. וכן מים להעביר חנק אינו מברך.

שיעורים:

ברכה ראשונה, כל שהוא.

ברכה אחרונה, נפשות, על המחיה או ברכת המזון: כזית, 27 סמ"ק, קופסת גפרורים. בתנאי שאכל בארבע דקות.

ברכה אחרונה על שתייה, אם שתה רביעית, 86 סמ"ק, חצי כוס פלסטיק חד פעמית רגילה, בלגימות די רצופות.