שיעורי הרב שלמה אבינר

{מקורות: הרב מרדכי ציון]

לאכול מפירותיה

ש: מי שאוכל מפירות א"י ומפירות חו"ל, האם יברך פירותיה, שהרי זה שקר?

ת: זה לא שקר שהרי כן אוכל מפירות הארץ, לכן יש לו לומר פירותיה, כדי לא לדלג על השבח הזה (וכן אמרו הסטייפלר והגרי"ש אלישיב. דרך שיחה א תקכו-תקכז. שיח הפסח עמ' קה. חשוקי חמד ברכות עמ' עדר. חוברת דרכי יעקב עמ' ט. דלא כהגרש"ז אוירבך. חכו ממתקים א קג. עיין באריכות בפירוש הרב על קצשו"ע נא ח – מ"צ).

עוגה לקינוח סעודה

ש: יש מחלוקת הפוסקים אם מברכים על עוגה שבאה לקינוח סעודה. מה לעשות?

ת: לברך. רבנו הרב צבי יהודה נהג כך בשם מרן הרב קוק (עיין פירוש הרב על קצשו"ע מג ו – מ"צ).

חלה מתוקה

ש: מה ההגדרה של חלה מתוקה שמברכים עליה מזונות?

ת: לספרדים, מעט מתיקות מורגשת, ולאשכנזים עוגה ממש. שו"ע או"ח קסח ז. אבל אם הבצק נעשה בלי מים, אלא עם נוזל אחר כגון חלב או מיץ פירות, או אם הם הרוב, אז גם אם אין המתיקות מורגשת, להרבה פוסקים זה מזונות. עיין פס"ת.

ברכת שהכל

ש: אם אני לא יודע מה לברך על מאכל, אז לברך שהכל?

ת: לא. להימנע מלאכול. מברכים שהכל רק אם אחרי לימוד מעמיק או שאלה לחכם, עדיין נשאר ספק. מ"ב סוף סי' רב.

דיבור לפני בליעה

ש: אם ברך על מאכל והכניסו לפיו, האם מותר לדבר או שאסור לו עד שיבלע?

ת: לכתחילה אין לדבר עד שיבלע קצת. אם דיבר, אינו צריך לברך שוב (וכ"כ הגר"ע יוסף שמעיקר הדין הלעיסה חשובה כתחילת אכילה, ויש להחמיר. שו"ת יביא אומר ה טז).

שתיקה בין ברכה לטעימה

ש: אם המתין בשתיקה בין הברכה לטעימה, האם יש בזה הפסק וצריך לברך שוב?

ת: לא (וכן פסק הגר"ע יוסף. חזון עובדיה קעא).

שינוי מקום בסוכריה

ש: מי שיוצא מן הבית לרחוב עם סוכריה צריך לברך שוב?

ת: לא, כיוון שכך הדרך, זה כמו התנה מראש (שו"ת אגרות משה או"ח ב נז. דלא כהגר"ח קניבסקי שסיפר על החזו"א: "בילדותי פעם אחת יצאתי עמו מהבית והיתה לי סוכריה בפה, ואמר לי שזה שינוי מקום כשאני יוצא מהבית וצריך לברך, וכשחוזרים לבית שוב צריך לברך – אפילו מאה פעמים"! דברי שי"ח ד כ – מ"צ).

אכילת שבעת המינים

ש: האם יש לאכול את שבעת המינים לפי הסדר או כל זה רק לגבי קדימה בברכה?

ת: רק לקדימת הברכה. [והגר"א נבנצל כתב לי: "רק לגבי קדימה בברכה". והג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "מדינא א"צ ויש ת"ח מקפידין" - מ"צ].