שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

כוונה בברכה

ש: מה צריך לכוון בברכות?

ת: את פירוש המילים, כלומר תודה לד' על חסדיו שנתן לנו את הפרי הזה או את המצוה הזאת. ספר חסידים מו.

כוונה בברכות

ש: מה לכוון כשאני אומר ברכה?

ת: למילים של הברכה - והרי עיקרי האמונה גנוזים בברכות כדברי הרמב"ם במורה נבוכים (ועיין הלכות ברכות א ג-ד. פס"ת קעב אות א – מ"צ).

לחמניה מזונות

ש: איך עושים לחמניה מזונות?

ת: בלי מים, אלא רק שמן ומי פירות, או רובם. או עם מים, אבל עם מתיקות מורגשת לא מקובלת, אז מזונות לספרדים והמוציא לאשכנזים (ע' באר היטב קסח י).

ש: ואם אוכלים הרבה? כמה זה קביעות סעודה?

ת: ארבעה ביצים 200 סמ"ק, 8 קופסאות גפרורים, זה כמו לחם – נטילה, המוציא, ברכת המזון. ואם זה 150 סמ"ק – זה ספק (ע' שם ס' ו).

יש דבר כזה "לחמניות מזונות"?

ש: שמעתי שגם על "לחמניות מזונות" יש לברך המוציא?

תשובה:

א. אם הכוונה ל"לחמניה מתוקה", כלומר שנילושה במים אך הוסיפו עוד מוצרים מתוקים, אז יש מחלוקת בין אשכנזים לספרדים. אשכנזים מברכים המוציא, ורק על עוגה ממש מברכים מזונות. לספרדים זה תלוי, אם היא מאוד מתוקה, כך שאדם נשאל אם זה לחם או עוגה, משיב עוגה, אז ברכתה מזונות, אך אם הוא משיב לחם, אז ברכתה המוציא. אבל לכל הדעות אם יש שיעור קביעות סעודה, ברכתה המוציא.

ב. אם לא נילושה במים אלא רק במי פירות כלומר מיץ פירות, אז לכל הדעות, ברכתה מזונות. אבל יש להיות בטוח שאלו מי פירות טהורים שאין בהם מים, אבל גם כאן אם יש שיעור קביעות סעודה הברכה היא המוציא.

ג. שיעור קביעות סעודה הוא מחלוקת אם הוא 3 ביצים או 4 ביצים. ביצה לשיטת הרב נאה, שהיא שיטת הספרדים, ושיטת הירושלמים גם אשכנזים, 54 סמ"ק .כלומר אם אוכלים פחות מ162 סמ"ק, הברכה היא מזונות, אם אוכלים יותר מ216 סמ"ק, הברכה היא המוציא. בין לבין יש ספק, לכן יש להשתדל לא לאכול כמות כזו.

ד. הלחמניות הכי קטנות הם באורך 14 ס"מ, גובה 4 ס"מ, רוחב 6 ס"מ. אם כן נפחם הוא בערך π/4X6X14X4, שזה 250 סמ"ק בערך, שיש בה שיעור סעודה. לכן מי שאוכל לחמניה שלמה צריך לברך המוציא (וכן דעתם של הגר"י זילברשטיין, הג"ר משה שאול קליין, הג"ר שלמה יוסף מחפוד, הגר"מ מאזוז והג"ר יצחק רצאבי- מ"צ).

ברכה של אתאיסט

ש: האם ברכה של אתאיסט היא ברכה לבטלה?

ת: כך סובר הגרמ"פ, אבל זה חידוש (שו"ת אגרות משה יו"ד א קעב. או"ח ד צא - מ"צ).

כזית לפתור מאכלים

ש: כמה לחם יש לאכול כדי לפתור מברכה שאר מאכלים בארוחה?

ת: כזית, 29 סמ"ק, ויש מתירים גם במעט. פס"ת קעז אות א. שתיה בטיול

ש: בטיול ששותים הרבה, האם יש לברך כל פעם?

ת: אם יש היסח דעת, יש לברך כל פעם (שו"ת שאילת שלמה א עא).

עבודה בטעימות

ש: מותר לעבוד בטעימות בחנויות, כי אולי הטועם לא יברך?

ת: מותר, כי בלפני עור, תולים, ואולי יברך. משנה שביעית ה ו. וגם יש שיטה שאין מברכים על טעימה אם זה מעט. שו"ע או"ח רי ב. ולצרף שיטת הש"ך שאין לפני עור במומר לזה. שו"ע יו"ד קנא ו.

חלה מתוקה

ש: מה ההגדרה של חלה מתוקה שמברכים עליה מזונות?

ת: לספרדים, מעט מתיקות מורגשת, לאשכנזים עוגה ממש. שו"ע או"ח קסח ז. אבל אם הבצק נעשה בלי מים, אלא עם נוזל אחר כגון חלב או מיץ פירות, או אם הם הרוב, אז גם אם אין המתיקות מורגשת, להרבה פוסקים זה מזונות לכל הדעות. עיין פס"ת.

לעיסת מסטיק ושינוי מקום

ש: האם מי שלועס מסטיק ומשנה מקום צריך לברך מחדש?

ת: לא, משום שיש כלל שאם התנה מראש על שינוי מקום לא צריך לברך עוד פעם, ומי שלועס מסטיק ממילא מתנה מראש (שו"ת אגרות משה או"ח ב, נז).

ברכה על מזון לא טעים

ש: אני אוכל מזון שלא טעים לי לצורך ספורטיבי. האם לברך או זו ברכה לבטלה?

ת: בוודאי לברך. הרי זה מזין את הגוף.

שכח ברכה

ש: שכחתי אם ברכתי ברכה אחרונה אחרי אכילה. מה לעשות?

ת: לברך במחשבה כי יש אומרים שיוצאים ידי חובה ומאידך אין ברכה לבטלה. כך נפסק בפרמ"ג (סי' רט. וכן בא"ח מטות יד. פסקי תשובה רט אות ז. וסיפר הגראי"ל שטיינמן שהשוחט של בריסק [קראו לו ר' יוסף פרעגער] היה חסיד סלונים וחיבר ספר מנחת יוסף על הלכות שחיטה, ובסופו יש שו"ת עם המהרי"ל דיסקין, ומובא שם שהמהרי"ל פסק לו שכשיש ספק בברכה אם צריך לברך את הברכה או אין צריך לברך את הברכה יכול לברך בהרהור, ויכול לברך את כל הברכה בפיו אלא שאת הזכרת השם יהרהר בלב. ועי' שם במנחת יוסף עמ' מה-מו, ובסוף הספר בשירי מנחה במכתבו לבעל השדי חמד. וע"ע בשו"ת מהרי"ל דיסקין קו"א סי' ה אות ו שהוכיח דהרהור לאו כדיבור דאל"כ היה נכון בספק התפלל להרהר הברכה ופלטינן מחשש ברכה לבטלה. אעלה בתמר – מתורת בריסק עמ' קס – מ"צ).

ברכה אחרי תה וקפה

ש: האם מברכים ברכה אחרונה אחרי תה או קפה חמים?

ת: אם שתה רביעית, 85 סמ"ק, בבת אחת או כמעט - יברך. אם שתה טיפין טיפין - אינו מברך. וראוי שיתחייב וישתה רביעית מים.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן

ברכה אחרונה אחרי חלבי למי שבשרי

ש: בטעות אכלתי חלבי אחרי בשרי. האם לברך ברכה אחרונה?

ת: כן.

שכח ברכה

ש: שכחתי אם ברכתי ברכה אחרונה אחרי אכילה. מה לעשות?

ת: לברך במחשבה כי יש אומרים שיוצאים ידי חובה ומאידך אין ברכה לבטלה (פרמ"ג רט. בא"ח מטות יד).

ברכה בשקט

ש: אם ברכתי ברכה בשקט האם זה נקרא שגזלתי מחברי את שכר עניית אמן?

ת: כן. יש לברך בקול. כמובן, אין זה גזל כפשוטו (לנתיבות ישראל ב עמ' צז-ק).

ברכה בטלפון

ש: האם יוצאים ידי חובה בברכה בטלפון?

ת: לא. כי אין זה קול אדם. אך עונים אמן, כמו בבית כנסת באלכסנדריה ענו אמן על פי סימון הגבאי. סוף סוכה (נב א. שו"ת מנחת שלמה א ט. שו"ת אגרות משה או"ח ד צא. שיעורי הגרי"ש אלישיב על ברכות תקכד-תקכה).

אי ידיעה

ש: אם איני יודע מה לברך על כל מאכל, מה לעשות?

ת: ללמוד, או לשאול מי שיודע.

ברכות אישה וצניעות

ש: האם אני (אשה) יכולה לברך מול אישה לא לבושה צנוע?

ת: כן. שו"ע או"ח עה מ"ב סק"ח.

שתיה בטיול

ש: מי ששותה בטיול צריך לברך כל פעם ברכה ראשונה ואחרונה?

ת: לא, אם זה דרכו לשתות כל פעם, כי אין היסח דעת (הגרי"ש אלישיב. ידיעון הלכה תמוז-אב תשסח).