שיעורי הרב שלמה אבינר

מדוע עם ישראל עשה את העגל? האם באמת חשבנו שהעגל הוא זה שהוציא אותנו ממצרים? הרי זה כלל לא הגיוני! כיצד אפשר לומר שהוא זה שעשה לנו את כל הניסים הללו? ויותר מכך: איך אדם יכול לומר על עגל שהוא אלוקים? זה מגוחך! הרב אבינר מתחיל מהשאלה האחרונה ובכך מבאר מה באמת הבעיה בחטא העגל, וכיצד זה קשור לשחיתות מוסרית המתבטאת ברצח ובזנות.

שיעור שהועבר בתאריך: י"ט אדר התשע"ג

השיעור משוכתב וערוך: כי תשא ע''ד - עבודת ד' על טבעית (מאמר)

שכתוב השיעור: לגבי חטא העגל,

קושיא א': "אלה אלוהיך אשר העלוך"- ברור שלא, הרי הם ראו עגל זהב במשך שנה, והעגל הזה עשה להם ניסים? לא נכון.

קושיא ב: משה. זה האיש משה איננו, הוא לא יחזור, אז נעשה לנו אלוקים. מה זה קשור? האיש משה איננו עשה לנו משה אחר. נעשה משה אחר, אך מכיון שהאיש משה איננו אז צריך לעשות לנו אלוהים?

קושיה ג: באמת חשבו שאים לוקחים עגל מזהב, או עגל ממש זה אלוהים? מה הם אף פעם לא ראו עגל, אף םפעם לא אכלו עגל? איך אפשר לומר שהוא אל?

תשובות:

תשובה לקושיה ג: הרמב"ם במורה נבוכים, עובדי ע"ז, לא עבדו למתכת, או לאיזה דבר חומרי, אלא עבדו לרוחניות העליונה שנימצאת בדבר הזה. זה מילה שהוא מביא אפילו אולי בערבית, איזה רוחניות. יש משהו אלוקי. בבהמה הזאת, בפסל הזה, בטליסמן, איזה סגולה. יש איזה רוחניות אלוקית בפנים. וזה מה שאנו עובדים ובזה שאנו עובדים אז אנחנו מתקשרים לאל, או אפילו לא מתקשרים, יש בפנים איזה רוחניות. זה דבר פלא. אש זה דבר פלא, גם עגל זה דבר פלא, יש איזה מן רוחניות. כל מיני רוחניות. נחש הוא כזה אכזרי, לוחם. יש איזה משהו אלוהי בו.

מה הרוחניות שבעגל? ידוע, רב תבואות וכח שור. השור עובד קשה, אומנם בגמרא יש שור לחרוש ויש שור לאכול, מחר כזה ומחר כזה, אך בתור אוכל יש עוד אוכל, אך בתור טרקטור, אין אף אחד. והוא חורש, וקשה לחרוש אדמה קשה, רב תבואות וכח שור. וידע שור קונהו, הדר שורו .. וקרני ראם קרניו. שור הוא מלך הבהמות, כמובן יש גם שור פראי, וכו' אך לשור יש כח עצום. אם כן השור הוא עבד ה'.

חמור לעומתו- ידע שור קונהו חמור אבוס בעליו. החמור עיין מהר"ל בתחילת נצח ישראל, שיר לחמור, החמור הוא אוהב את בעליו אם בעליו נותנים לו לאכול, הוא מלא הכרת טובה ועובד לו. אומר המהרל חמור זה מידת האהבה אתה אוהב אותו הוא אוהב אותך, אתה מושך אותו בכח אז הוא מתעקש ולא זז מילימטר. אך שור אומר המהרל זה יראה, הוא קונהו, הוא בעל הבית שלך לא בגלל האבוס. אך חמור- אם אתה אוהב אותו הוא אוהב אותך.

כשהייתי קטן קראתי סיפור על מלך שהיה לו חמור קטן שמאוד אהב, והבמלך ישב בכיסא מלכותו ולידו חמור, היה שם שר מרושע, שכדי למצוא חן בעיני המלך הביא גזר לחמור, כשהוא הלך למלחמה הוא אמר לשר לדאוג לחמור, והשר המרושע לא האכיל את החמור והרעיב אותו, ואחכ כשהמלך חזר החמור בעט בשר והוא עף דרך החלון. החמור מחזיר.

זה מזכיר את הבדיחות המטופשות שלנו. אריק שרון עשה הרבה על ישע, יום אחד ישבו יחד על גבעה, ומישהו אמר לו אתה חמורו של משיח, הוא אמר תצידהר חמור גם בועט.

חמור אוהב, בכח זה לא ילך, תן לו אבוס ואז הוא איתך. יש באירופה יחידות מטפסות הרים, על האלפים 4000 מטר גובהה, שלג ומורדות תלולים אף אחד לא יכול להגיע לשם לא גי'פ לא סוס לא אליקופטר, אין שם אויר, אליקופטר זה מסובך תנועה לא נכונה הוא ניתקל ומיתרסק. רק חמור, כל הציוד הצבאי על החמור. מקלעים על החמור. יחידות אלפניסטיות חיילים רגילים חוץ מזה שיש להם כובע עם נוצה, כדי שיהיה משהו מיוחד.

אך "שור קונהו" הוא ממושמע, אך אולי זה רעיון טוב, מדוע לא ללמוד מהשור? לולא ניתנה תורה למדנו גזל מנמלה וצניעות מחתול ועריות מיונים, הוי עז כנמר גיבור כאריה קל כנשר לך אל הנמלה עצל ועוד. למה לא? אפילו לבמרכהבה העליונה אחד מהמלאכים הוא פני שור. וגם על הפרוכות של ביהמ"ק היו כרובים וכו' אז מדוע לא?

זה שאלה אחרת, אל תמציא דרכים לעבוד את ה'! התחלת ספר הכוזרי, אתה לא תמציא דרכים לעבודת את ה'. בהמשך יש את משל הכסיל והתרופות, זה טוב לעבוד את ה' אך אל תמציא דרכים. ולא תתורו" הנציב מביא מדרש לעבודת את ה', לעשות עבירות זה לא "לא תתורו", אלא גם לעבוד את ה' אל תמציא דרכים.

נפש החיים א,ו הגהה: אל תמציא דרכים לעבוד את ה'. מדוע לא? הרי זה לעבוד את ה'! כי אולי זה לא טוב? אך אני רואה! כמה אתה רואה קדימה עשר שנים מאה שנה אלף שנה מליון שנה? כמה אתה רואה. זה קורה גם ברפואה שנותנים תרופות ולאחר שנים רואים תופעות לוואי איומות. אז מה נעשה? עושים ניסיונות על בעלי חיים קודם. על זה נאמר רפוא ירפא מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא. אך זה פשוט שיש לו רשות לרפא קו מהשבת אבידה, שיחזיר לו גופו, ולא תעמוד על דם רעך. מכיון שכשנותנים תרופה אומר הרמבן בספר תורת האדם שער הסכנה, אולי אתה מזיק לו בתרופה, לא אולי, כמעט בטוח, לכן ניתנה רשות לרופא לרפא. ולא צריך לדאוג שאולי אתה מזיק. יש המון תרופות מעולות בחו"ל שהם לא בארץ כי בישראל משרד הבריאות מאוד מחמיר ורוצה שיעשה הרבה בדיקות.

אך התורה לא נתנה רשות לחכם להמציא דרכי עבודת ה', מדוע? הרי ניתנה רשות לרופא לרפא? כי מרפואה אין מה לעשות, אך תורה קיבלנו מן השמים. אא ל'דעת מה יקרה בעתיד. מוסבר בדרוש לפרשת פרה בספר מאורות הראי"ה, אתה לא יודע עתידות, איך אתה יודע שזה לא יזיק, אע"פ שכרגע זה ניפלא וכל הנוער מתלהב ולומדים באותם הישיבות, ואף אחד לא בא לישיבות הישנות כפי שלומדים 3000 שנה, וישיבות בשיטות חדשות מלאות. כרגע הרבה ישיבות החדשות מתרוקנות והישיבות הישנות מתלמאות מחדש, זה לא לקח הרבה זמן. גם לימוד תורה לנשים, ההרשמה יורדת ויורדת כל שנה. אין עבירה ללמוד לנשים תורה, אך לא כל היום, במשך שנה שנתיים. חוץ מיחידות, לפעמים זה לא לוקח זמן ארוך.

עכ"פ אל תמציא דרכים של עבודת ה' אתה לא יכול לנבא עתידות, גם במדע אא לנבא, אך במדע קיבלנו רשות, כאן לא קיבלנו רשות לכן אסור להמציא, אע"פ שהרעיון מובן.

אך באמת מה הבעיה אם אני עובד את החיוניות, את האלוקי שבשור שעובד קשה? מה הבעיה?

הבעיה היא "אל תעבוד את ה' שמתגלה בטבע, תעבוד את ה' שמעל הטבע! אנו יודעים שה' מתגלה בטבע, מתגלה בהסטוריה מלתגלה במלאכים, אל תעבוד במלאכים. בכל קוראינו אליו- אליו ולא למכאל אליו ולא לגבריואל. עובד לאלוהים יחורם בלתי לאלוהים לבדו. לא לעבוד את הגילויים של ה' בטבע.

דבקות במידותיו צריך, שהרי משהו שמכיר את עצמו האלוה? מידותיו זה כמו לבושיו, אז מיש מחבק את הלבושים שהמלך בפנים, אך לא לעבוד למידתיו, אלא להידבק במידותיו. אך אדם אומר אני עובד למידת החסד, מה זה? צריך לעבוד את ה', אא לעבוד למידותיו, ולכן גם אא לעבוד לתח אך צריך להידבקר בהם? נכון, אך לא לעבוד ת"ח. אך בת"ח השכינה שורה? די. לא לעבוד את השכינה שבת"ח אלא בשכינה שמעל הטבע.

לא לעבוד את אור ה' המתגלה בניבראים כי הוא חלקי הוא מצומ צם צריך לעבוד את ה' בלתי לאלוקים לבדו. עיין רמב"ם הלכות ע"ז א,א: בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה. וזו היתה טעותם. אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד. וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו. כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך. כיון שעלה דבר זה על לבם התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה. וזה היה עיקר עבודת כוכבים. וכך היו אומרים עובדיה היודעים עיקרה. לא שהן אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה. הוא שירמיהו אומר "מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא". כלומר הכל יודעים שאתה הוא האל לבדך אבל טעותם וכסילותם שמדמים שזה ההבל רצונך הוא: ואח"כ התדרדרו הלאה.

האדם הקדמוני מוציא את האדם מעולמו, לפעמים יש איזה ברק וזה חוויה על אנושית, זה מיוחד, ברק רעם, רעידת אדמה, שריפה, תופעות טבע מרשימות, ולתופעות טבע המרשימות האלה הוא נותן להם שם על אנושי- אלוקים. עבודת ה' דרך גילוייו המרשימים בטבע.

לא, לא עובדים את ה' דרך הטבע, אלא ישירות.

דיברנו על ת"ח, באמת הזכרנו, את העמסוני שדרש את ה' אלוקיך תירא ואת כל האתים הצליח לדרוש חוץ מזה, עד שהגיע ר"ע שאמר את לרבות ת"ח, אך זה בדיוק מה שלא רצה לומר העמסוני. כי זה יגרור שיעבדו ת"ח, שיעשו פולחן לת"ח! לא, אל ה' אלוקיך תירא ואותו תעבוד. כתוב את לרבות תירא ותעבוד, את ה' אלוקיך תירא, את לרבות ת"ח, אך "לעבוד" רק אותו תעבוד. עלולים להתבלבל.

חבדניקי"ם אלוהיסטים שהם כותבים מורינו ורבינו .. הקדוש ברוך הוא, שכך הם כתבו, אך הם הוחרמו ע"י בית דין של חב"ד, אע"פ שיש להם אסמכתא מהשיחות של הרב האחרון. זה משפט אחד ועשו מזה דבר שלם. אז הם בודדים, והם הוחרמו, הם גרים בצפת, יש שם רב בצפת. – זה אולי עשרה עשרים אנשים, זה לא מייצג.

אך יש סכנה כזאת, של פולחן האישיות, ולכן בוודאי להיות דבק במידותיו, אך לא לעבוד אותו אך לא את מידותיו, צריך לעבוד מעל הכל, אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר ניברא, אותו אתה עובד, אתה הוא עד שלא ניברא העולם. בלועזית "טרצנדנטי" הוא מעבר. ולא אימננטי, מתגלה וכו'.

הקב"ה- הוא קדוש וניבדל, קדוש קדוש קדוש. אך אתה לא עובד לברכה, אתה עובד לקדוש ברוך הוא.

אם כן זה הטעות לעבוד את ה' דרך הטבע, לראות שקיעת החמה זה מרשים, או זריחת החמה זה מרשים, ואני אעבוד את ה', למה לא זריחת החמה? וותיקין, הפוך! אומרים חז"ל שהשמש זורחת כל מלכי מזרח ומערב משתחווים לשמש וה' כועס, אנו לא משתחווים לשמש אנו בבית המדרש, אנו עם הפנים למערב, קודש הקודשים הוא בכיוון הכותל המערבי, וכשהשמש זורחת אתה מפנה לה את הגב! ואתה משתחווה בניגוד לכיוון השמש.

אך עובדה שכשרואים הר מברכים עושה מעשה בראשית, וכשרואים את הים וכו'. נכון, אנו נהנים מההר, אך אנו מחזירים אל רבש"ע, ברוך אתה ה' שעשה את הים הגדול. אך בבית ה מקדש זה עוד יותר חריף, כי ביהמ"ק זה עבודה נישגבה, בבית המקדש לוקחים את הפר ושורפים אותו, זה קורבן עולה, גם את הכבש שורפים על המזבח, עולה כליל לה', אין פר אין כלום, יש רק רבש"ע, אח"כ יש שלמים, שלום, חלק לנו, חלק לכהנים, חלק למזבח. חלק לה' חלק לנו וחלק לכהנים שמתווכים בינינו לבין ה'.

יש שלמים, אך זה על קור בן התמיד, רק אחרי קורבן התמיד. וגם שלמים חלק גדול שורפים, את החלב, את השומן הגדול- המותרות של המצווה. ויש גם כבש, יש גם עז, זה סוגים שונים של עבודת ה', עבודת ה' של שור, עובד קשה, מתאמץ. צאן לא מתאמץ, מובל ע"י הרועה, ראיתם צאן עובד, ראיתם צאן חורש? הם לא עובדים, הם ניפעלים, השור פעיל, הצאן ניפעלות. יש צד שפעילות יותר גדול ויש צד שהנפעלות יותר גדול, ביום השבת שני צאן בני שנה תמימים, כי שבת זה ניפעלות. יש כבש ויש עז, כבש הוא ממש כנוע, והעז הוא כל הזמן היפראקטיבי, עיין בב"ק גידול בהמה דקה, מטפס על הגדות והעצים כו' נכון יש צד שנחנק ויש צד שאתה לוחם ביצר הרע. צריך להילחם ולהילחם.

המורה בכיתה יש לו חלק מהתלמידים כבש, יושבים בשקט, רושמים במחברת, וחלק עז, מפריעים לשיעור קופץ יוזם יש לו רעיונות, מתווכח, אך אם כל הכיתה הם כבשים, זה כזה רדוד, אם כל הכיתה הם עיזים זה בלתי אפשרי, זה קופסא של רעש ובלאגן, לכן חלק כבשים וחלק עיזים, גם רועה זאת הוא תמיד מערבב, חלק כבשים חלק עיזים, הרוב כבשים חלק עיזים. גם בישיבה חלק מהישיבה עיזים וחלק כבשים.

אך עכשיו אנו מדברים על הצאן העז והכבש, אל היין, היה אל עז, אצל היוונים, שותה יין קופץ עושה שטויות ומשתולל, כמו חברה בישיבות שעושים פורים יומיים, ובאים לקריאת מגילה של המוקפים ומפריעים ועושים רעש ושוכבים על בעל הקריאה, ומבלבלים לו במח, ולא נותנים לו לחיות. למה? כי הוא שתה יין, יש לו אופיש ל עז ואולי כל השנה הוא כבש, אך אחרי ששתה יין הוא עז, אז הוא מפריע ומבלבל במח ולא נותן לקרוא קריאת אסתר.

עכשיו אנו מדבריםע ל השור. בביהמק אנו שורפים את השור על המזבח, אנו אוכלים חלק, אך אנו לא עובדים להם, ולא מקריבים לבעלי חיים, אלא מקריבים את בעלי החיים, וזה שמקריבים את בעלי החיים, אפשר קצת להינות, גם מקריבים את קרבן המנחה. מנחה זה חיטה ולפעמים שעורה, כלומר האוכל, העושר, הקיום, גם זה מקריבים לה', הכל מקריבים לה'. ולא עושים האלהה הופיכים לאלים את הגילויים האלוקיים בטבע.

אז זה התירוץ הראשון.

"אלה אלוהיך" נכון מכיון שהיינו חזקים ואמיצים ולאט לאט תפסנו אומץ ויוזמה ופעלנו, משה רבינו בודאי פעל, לאט לאט, לאט לאט העזנו להקריב את הקרבן בשבת הגדול, למדנו יוזמה ויציאת מצריים זה היה מבצע אדיר, בבוקר יצאנו שישים ריבוא איש שלושה מליון אנשים כל אחד אומרים חזל, ומי סחב את הציוד? חמורים, לכל אחד היה מאה חמורים, יוצא שלוש מאות מליון חמורים, ים של חמורים, אולי זה רק ביטוי להרבה חמורים. ויצאו ולא פחדו, זה דבר אדיר שא"א לתאר. וגם קריעת ים סוף, לפני שהים ניבקע הם נכנסו למים, כלומר השקענו, בהתחלה באמת היינו פחדנים וחלשים ולאט לאט התגברנו בסוף אפילו נלחמנו נגד עמלק, ואנו מודים שעדיין חסר לנו כח, מדוע 40 שנה במדבר? מכיון שברור שאדם שהיה עבד לא יכול רק לרחוץ ידיים ולהילחם עם בני ענק, צריך ללמוד גבורה. היינו אלה אלוהיך ישראל אשר הוציאוך מארץ מצריים , האלוהיות שבשור, אז אנו נעמיד עגל, שור צעיר, וזאת הדרך שהתחלנו ונמשיך, אך הסברנו, שזה נכון שיש משהו בשור ובעגל וגם בחיטה וגם באבן, בכל דבר יש דבר אלוקי. היו גם עובדי עץ, עובדי אשרה. גם עבודת הפעור, זה שולכים לשירותםי זה פלא, אז הוא עובד את הפעולה שעושים בשירותים, מגעיל לחלוטין.

לא עובדים את ה' שמתגלה בטבע אוש מתגלה בעולם הזה, אלא רק את אלוקים שהוא לעילא ולעיאל. מה זה קשור למשה רבינו? כי לפני משה רבינו יכול להיות שעבודת ה' שלנו היא לא הייתה לגמרי זכה, זה כתוב מפורש ברמבם, שכולנו שקענו חזרה בע"ז חוץ משבט לוי, גם בזוהר כתוב שהיינו במ"ט שערי טומאה, רק ארבע דברים לא שיננו, לא שינו לבושם שמם וכו'. בים סוף אמרו המלאכים הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז. אגב גם ירבעם בן נבט הקים עגלים, מדוע עשה עגלים? אך ירבעם בן נבט אמר אז זה לא היה מתאים, עכשיו זה מתאים. יוסף בן מתתיהו אמר שאהרון זה אסמכתא, אך זאת אסמכתא הפוכה. בסדר לא מקשים עליו קושיות יש שם הרבה דברים לא נכונים, אך לא אכפת לו העיקר שיהיה מעניין. נכון ולא נכון זה משני, מעניין זה חייב להיות, נכון ולא נכון זה משני. אם אתה רוצה לכתוב דבר לא נכון בעיתון כותבים יודעי דבר אמרו. כך זה מעוגן. אצל הרומאים מי שאנס אשה חייב מיתה ואצלינו לא, איזה נורא, אז הוא כתב שבתורה כתוב שמי שאנס אישה חייב מיתה, אך זה שקר? אז מה צריך להראות טוב בעיני הרומאים אז הוא כתב שקרים, ויש גם דברים נכונים שהוא כתב, כמו עיתון.

משה אמר לנו כך לא עובדים את ה', צריך לעבוד את ה' בצורה גבוהה. בכל אגדת פסח לא מוזכר משה רבינו ח וץ מפעם אחד בכמה גרסאות, ויאמינו בה' ובמשה עבדו, כלומר אפילו כשמוזכר הוא מוזכר כעבד. וכתוב אני ולא מלאך אני ולא שרף וכו', מה משה אל שליח? לא כל פעם שמשה עושה משהו זה לא אני זה ה'. אם כן משה משך למעלה למעלה, אך עכשיו, האיש משה הלך, הוא היה גבוה, עכשיו אנו לא יכולים לעבוד את ה' כפי שמשה רבינו לימד, אז אנו נעבוד את ה' בשיטה הקודמת דרך הטבע, זה התירוץ של הקושיה השניה. אז מי יחליף את משה.

זו נקודה חשובה, ע"ז, וגם עבודת ה' דרך הטבע, שזה גם סוג של עבודה זרה, כי זהמצמצם את רבש"ע זה מכניס אותו בתוך הטבע, זה לא רק טעות אמונית, זה גם טעות מוסרית עיין בספר שמונה קבצים בהתחלה, אם ע"ז היו רק רשעים זה היה רע ומר, אך הם גם מושחטים, עובדי ע"ז הם מושחטים ורעים, מכאן מתורצת קושיית הראב"ד, כי הרמב"ם אומר שמי שאומר שיש להקבה גוף הוא מין ואפיקורוס, שואל הראבד מדוע הוא אומר שהוא מין ואפיקורוס, הרי יש ת"ח ממנו שאומרים שיש לו גוף. מה הראבד סובר שזה מבסדר? לא הוא לא אמר שזה בסדר הוא אמר שא"א לומר שהם מין ואפיקורוס כי הם קדושים וצדיקים אך הם טעו, אז אם יש טעות אך זה לא כולל את השחטת המידות זה לא נורא. זו שיטת המאירי, שאמר להחזיר אבידה לגויים שגדורים בנימוסים.

הם גדורים בחוקים מוסריים ולכן צריך להתייחס אליהם יפה, מבחינה חברתית, גם הרב קוק כותב באיגרת שהמאירי צודק, יש שאמרו שהוא כתב זאת מפחד הצנזורה. אך לא נכון ת"ח לא משקרים, הם מדלגים, הם משמטים, אך פה המאירי כותב זאת ואין מי שמחכריח אותו וגם זה באופן שיטתי בכל מקום.

גם בחטא העגל, וקומו לצחק, מה זה לצחק? להרוג שפיכות דבמים וגילוי עריות, הרגו את חור שעמד בדרך, מדוע הרגו אותו? תזיזו אותו! וגילוי עריות! מה זה קשור לג"ע וש"ד? תסתכלו שכל עובדי ע"ז הם מגלים עריות ושופכים דמים! כי עובדים את הטבע, לטבע יש ייצרא דעריות, אז תעשה גילוי עריות, יש קדשות במקדש האלילי, וגם הטבע הוא אלים, אז תהיה אלים. יש גם יצר לאכול ולפטפט אך שני החזקים זה יצרא דעריות ויצרא דרצח, שכנגד זה הכהן יש לו מכנסיים כנגד יצרא דעריות וכותנת כנגז יצרא דרצח שבלב, יש גם מגבעת ואבנט אך זה קטן. לא תעלה במעלות אל מזבחי שלא תגלה ערוותך עליו, אסור שיהיה מדרגות על המזבח, כי אם יש מדרגות צריך להרים את הרגל ורואים את הרגל ורואים את הערווה! אך יש מכנסיים! לא, מחמירים. וגם הולכים עקב בצד גודל, כדי שלא יתגלה.

לכן חטא העגל מחובר. מה זה יקומות לצחק? שסיפרו בדיחות? ישמעאל מצחק, גילוי עריות ושפיכות דמים. היו להרבה עמים משחקים של שפיכות דמים, מלחמות אבירים על סוסים, וגלדיאטורים, לפעמים אין להם את אותם כלי מלחמה וכו' זה משחקים של רצח.

רומאי סיפר שעבד ברח ותפסו אותו, ועבד שברח דינו מוות, לא סתם, אלא בקרקס מול אריה, הוא רועד מפחד והאריה מגיע והעבד מלטף אותו, וכולם עומדים המומים, שאלו אותו מה זה? אמר להם כשברחתי הייתי במערה והאריה הכגיע לשם והאריה לא טרף אותי אלא הושיט את ידו שהיה שם קוץ תקוע והוא סבל הוצאתי את הקוץ, ואז הוא היה מביא לי אוכל ובשר, הייתי שם למעלה שיתייבש מהשמש ככה כמה חודשים, ובסוף חזרתי הבייתה ואז נתפסתי. זה האריה. כל ההמון צעק חנינה. אמר הקיסר יש לך חנינה, ואני נותן לך גם את האריה, וכולם אמרו הנה האריה שהציל אדם ואדם שהציל אריה. עדיין יש את זה בספרד.

לכן הרגו את חור כי זה נחמד, עובדים את הטבע. גילוי עריות, זה לא יפה אישה? זה המילים מה שמתחיל וממשיך כשעובדים את הטבע, זה לא בדיוק שעובדים את הטבע, עובדים את ה' שמתגלה בטבע.