שיעורי הרב שלמה אבינר

כי תצא: לשמח את אשתו

[עריכה: יוסף אברמסון]

"כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר, נקי יהיה לביתו שנה אחת ושִמח את אשתו אשר לקח" (דברים כד ה). כמובן אנו לא מדברים על ימינו שזו מלחמת מצוה בו חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה. במלחמת מצוה חייבים הגנה על העם וכו'. אבל אם לא - "נקי יהיה לביתו שנה".

"ושִמח את אשתו". רש"י אומר "ישמח את אשתו". כי היה ניתן לפרש את הפסוק כתרגומו "ויחדי ית אתתיה" שכוונתו ושימח עם אשתו. כמובן זה דבר חשוב לשמוח עם אשתו. אבל הפסוק לא אומר ושימח עם אשתו. וכי לשמוח עם אשתו זה לא שווה? בודאי זה שווה. אלא שאז אתה יכול לומר אם אשתי מסכימה להיות שמחה עמי אהיה שמח עמה. אם היא לא רוצה להיות שמחה איתי אני גם לא אהיה שמח עמה. אך זה לא כך. כי אתה צריך לשמח את אותה. אם היא לא שמחה זה יכול להיות מכל מיני סיבות. לפעמים הריון זה קשה, לפעמים לידה זה קשה. יש כל מיני קשיים. אתה צריך לשמח.

כיצד משמחים? בכל מיני דרכים ובעיקר על ידי דיבורים. דיבורים של אהבה, התחשבות והבנה. ספר החינוך מסביר שזה כמובן לטובת הנישואין וגם לטובת הילדים. הילדים צריכים לגדול בבית שאוהבים אחד את השני.

פעם נשאל החזו"א: מה זאת אומרת ושימח את אשתו? השיב: השתדלות של התקרבות ע"י דיבור. שאלוהו: והרי כתוב "אל תרבה שיחה עם אשה". ענה בשנה הראשונה זה שונה. יאמר אדם: אבל אני כבר בשנה השניה והשלישית? ענה בכל זאת. כנראה נשאר תקין. צריך ללמוד לדבר ולשמח את אשתו. וכמובן גם על האשה לשמח את בעלה.

• פורסם בשאילת שלמה 403