שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

כיצד חדלתי לעשן (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

שמי דן. התחלתי לעשן בגיל צעיר, הייתי אידיוט, ולעולם לא אחזור על זה. לא רק שזה הרס לי את הבריאות אלא גם את חיי החברתיים. אנשים רבים ניסו לעשן רק פעם אחת, כדי לטעום מה זה בדיוק, ואז החליטו פעם אחת ולתמיד שזה לא בשבילם. לא נורא. ויש ש ניסו אלכוהול או דברים אחרים, כאשר הם עם חבריהם כדי לעשות רושם שהם גבר לעניין.

וזה מה שקרה לי. היינו כמה חברים מהשכונה, גדלנו יחד ובילינו יחד. ויהי היום, אחד מהם הביא חבילת סיגריות. הגבנו באופן מאוד תקיף: אתה לא נורמלי! הסביר שנב אותם מאחיו הגדול, כדי לגלות מה זה. כל אחד לקח סיגריה, ואז קרה דבר מוזר, חבריי התחילו להשתעל ולירוק ומהר זרקו הסיגריה על רצפה. אבל אני דווקא הרגשתי רוגע ונעימות גדולה. הם אמרו שזה מגעיל, מסריח, נורא ואיום, ושלעולם לא יחזרו על זה. אני לא הסכמתי, לכן הם נתנו לי את כל החבילה.

ואז לאט לאט התמכרתי יותר ויותר לניקוטין ולעישון. הרגשתי מאוד מסוגנן בהיותי עומד עם סיגריה בפה, מסתכל על כולם מלעלה למטה, כאילו אני גבר שבגוברין.

כמובן הסתרתי זאת מהוריי, עישנתי סגריה אחת או שתים בכל הזדמנות אפשרית, והפכתי למעשן כפייתי. לא עצרתי לשניה כדי לחשוב כמה זה לא בריא ומסוכן, כל כך אהבתי זאת. ממש תענוג נפלא.

כמובן, היה לי קשה להשיג סיגריות, כיון שאסור למכור אותן לקטין. הייתי צריך למצוא בחור מבוגר שיסכים לקנות עבורי, כמובן בתמורת תשלום גם עבורו – נוסף לסיגריות עצמן שהיו יקרות מאוד עבורי.

כדי להסתיר מהוריי, הייתי צריך לדאוג כל הזמן שלא יהיה לי ריח עישון בפה, לכן צרכתי כמות עצומה של סוכריות מנטה.

אמנם נהנתי, אבל מידי פעם חשבתי שעליי לחדול. שמתי לב שההישגים הספורטיבים שלי יורדים, שאני מתנשף וגם משתעל. יתר על כן, חבריי נטו להתרחק ממני בגלל ריח הסיגריות המסריח. אבל חסר לי הרצון להפסיק.

וכיצד קרה שבכל זאת הפסקתי? נפגשתי בשידוך עם בחורה. נפגשנו כמה פעמים, וחשנו התאמה הדדית גדולה מאוד. כמובן לא עישנתי בנוכחותה וגם לא לפני הפגישות כדי לא לדחותה. היינו מתהלכים ברחוב הראשי ומדברים. בפגישה רביעית, חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לשתות יחד מיץ בלובי של מלון. ישבנו אחד מול השני. פתאום היא זינקה לאחור כאשר על פניה ניכר גועל נפש. כנראה הריחה את ריח הסיגריה שנדף מפי. היא לא אמרה דבר, רק : סליחה, יותר טוב שניפרד. קמה והלכה.

הייתי מזועזע עד עומק נפשי. גם פחדתי שתספר לבנות אחרות. אך לא נודע לי שסיפרה, ואני מכיר לה על זה תודה. אך עבורי, זאת היתה הסיבה המכרעת לחדול מעישון. לא רציתי לחוות עוד פעם כשלון נורא כזה. עכשיו אני משוכנע שהתענוג שבעישון לא שווה את הנזק שהוא גורם.

ראה כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=T_TqTixnC3M

  • פורסם בשאילת שלמה 619