שיעורי הרב שלמה אבינר

כיבוד הורים - ציות להורים?

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: האם בנים ובנות חייבים לציית לכל דברי הוריהם מילה במילה? כמובן, איננו מדברים על ילד קטן בן ארבע אלא על אדם מבוגר.

תשובה: לא, אין הבן והבת חייבים להיות זהים להוריהם. הוא חייב לכבדם, כלומר - מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא ודואג לצרכים שלהם.

וכן עליו ליראה אותם: אינו עומד במקומו, אינו יושב במקומו, אינו סותר דבריו ואינו מכריע דבריו, עליו להתבטא מתוך הכנעה ולא לומר: לא נכון , אתה טועה! (קדושין לא ב).

אך אינו חייב לחשוב ולהתנהג באופן זהה להוריו. הבנים והבנות אינם רכוש של הוריהם. נכון שההורים מסרו את הנפש על ילדיהם, טיפלו, גידלו ועשו רבות, אבל אין זה מקנה להם בעלות עליהם, ומותר לצאצאיהם ללכת בדרך אחרת - כמובן, אף היא בדרך של תורה, אם כי בתוך התורה עצמה יש כמה דרכים.

הם חייבים לכבד, לעזור, לדאוג ולמלא כל צרכיהם. וכן לירא. הם אינם חייבים להיות זהים, אך אסור להם לבטא זאת בצורה בוטה וחצופה. יש לפנות אליהם בכבוד, בהכנעה וביראה (ועיין רמב"ן ורשב"א יבמות ו, וביאור הגר"א ביו"ד סוף סי' רמ).

בכל זאת, הפוסקים האחרונים המליצו לבנים לוותר, אם זה דבר של מה בכך. אינם חייבים, אך כך מומלץ. אמך אומרת לך: אכול מאכל זה, הוא טעים, עשה כרצונה. -לבש סוודר זה, כי הוא יפה, עשה כרצונה.

בכלל, בחיים, יש לדעת להבחין בין דברים חמורים לבין דברים של מה בכך. על דבר חמור, יש לעמוד בכל תוקף. עבור דבר של מה בכך, חבל להיכנס למלחמת עולם, אלא ל וותר. אמנם זה לפנים משורת הדין, אך גם הוריך עשו עבורך לפנים משורת הדין, הרבה מעבר לחובתם.

זה הגיוני. זהו מין דין לעשות לפני משורת הדין כלפי מי שעשה לך לפני משורת הדין.

ואם אתה גר בבית הוריך, קל וחומר שעליך לעשות כל מה שאומר לך בעל הבית.

יש גם דעת יחיד בפוסקים האומרת כי מדין יראה אסור לחלוק על הוריו, לא רק בסגנון , אלא גם בתוכן.

לסיכום, אדם אינו חייב לציית להוריו, אבל עליו לכבדם ולסייעם, ולהתייחס אליהם בכבוד ובהערצה. גם זו מצוה גדולה שאינה כה פשוטה.