שיעורי הרב שלמה אבינר

כולנו שדכנים

יש בעם ישראל רווקים ורווקות רבים. הם מייחלים לבני זוג וזה לא מגיע. הרבה מאוד אנשים וארגונים עוסקים בשידוכים, אלו בחינם, אלו בגביית סכום זעיר לטלפונים ומכתבים, אלו תמורת תשלום סביר ואלו תמורת תשלום מוגזם וד' מסייע בידם. אך עדיין נותרו פנויים ופנויות רבים. יש הפועלים במרץ בדרכים שונות, יוזמים, חושבים ומקדישים זמנם ומרצם, מארגנים סדנאות, ובכל זאת רבים עדיין מחכים. אלו המספרים, באלפים, (לא כולל אלמנים וגרושים):

מעל גיל 19: רווקים- 371 אלף. רווקות- 285 אלף. סך-הכל- 656 אלף.

מעל גיל 24: רווקים- 186 אלף. רווקות- 139 אלף. סך-הכל- 325 אלף.

מעל גיל 29: רווקים- 83 אלף. רווקות- 77 אלף. סך-הכל- 160 אלף.

[הערת העורך: הנתונים נכונים לשעת כתיבת המאמר]

לכן יחד עם הכרת הטוב העצומה לכל השדכנים למיניהם, אין לנו ברירה, אלא כולנו חייבים להתגייס.

זו מצווה חשובה ביותר! הרי כל אדם שאין לו אשה, שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה, בלא תורה, בלא חומה, בלא שלום (יבמות סב, ב).

זו גם מצווה גדולה כלפי האומה, להרבות ילדים שיהיו ליהודים, וכל המקדים להתחתן, הרי זה משובח.

לכן הפתרון הוא שכל משפחה תתגייס למלאכת קודש זו, על פי היסודות הבאים:

1. כל משפחה תטפל רק במי שהיא מכירה היטב באופן אישי, כקרוב משפחה או חבר קרוב, הנותן בהם אמון ויודע שהם אמנם דואגים לו.

2. מאגר המידע יהיה שכונתי או יישובי.

3. שם המועמד יהיה חסוי, ורק שם המשפחה המציעה יופיע.

4. את השאלון (הרצ"ב) תעביר כל משפחה לידי רכז-שידוכים שכונתי שיתמנה, ותפקידו יהיה לרכז את השאלונים לכלל מחברת מצולמת שתועבר לכל אחת מהמשפחות שמילאה שאלון. וכך יהיה אפשר לבחור את ההצעות המתאימות.

החוברת תחולק לשניים: בחורים ובחורות, ותסודר לפי גיל עולה.

החוברת לשימוש פנימי ואין להעבירה למשפחות בחוץ, כמו כן אין לתת לה להסתובב בין הילדים בבית. כל שנה, יש להוציא חוברת מעודכנת.

כאמור, שם המועמד לא יוזכר בשאלות אלא התיאום ייעשה בין המשפחות המציעות ושתי המשפחות תבררנה יחד אם יש אמנם התאמה, מתוך היכרותן האישית את המועמדים, וכן תלווינה אותם ככל שנדרש. הן תעקובנה אחר מה שקורה, לא חלילה מתוך חטטנות או נסיון לחנך את המועמד, אלא על מנת לעמוד על מה שחשוב, ומה דורש הקשבה וטיפול, או הורדת הציפיות לרף מציאותי במידת הצורך וכד'.

ועכשיו למלאכת הקודש!

הקריטריונים למילוי, לדוגמה:

משפחה מציעה

טלפון

גיל המועמד

שנת לידה

מין

גובה ומראה כללי (לזכור שיופי הוא דבר יחסי וששקר היופי)

איזור מגורים

שרות צבאי

לימודים בעבר ובהווה

עיסוק בעבר ובהווה

רמה דתית (חרדי, דתי, ישיבתי, דתי מודרני, מסורתי, חילוני)(קובע עתים לתורה)

קווי אופי

עדה

מה מחפשים

כמה הסברים עקרוניים ומעשיים לשיטת השידוכים הנזכרת במאמר:

[הערה: לשם הקלה על המחבר הדברים נכתבים בלשון זכר, אבל הכוונה גם לנקבה בלי שום הבדל].

1. "רכז-שידוכים" אינו שדכן ואף פעם לא בא במגע עם המשתדכים.

2. מי שרוצה לחפש שידוך לעצמו באופן עצמאי, שיטה זו אינה מיועדת לו. אלא שניגש לשדכנים הרגילים המצוים בכל רחבי הארץ.

3. מי שמחפש שידוך לעצמו וכן מוכן להעזר באחרים שידאגו לו, אינו משתתף בשלב ראשון של שיטה זו וגם אף פעם לא ניגש ל"רכז-שידוכים".

4. משתתפי השיטה זו ("המשתתפים") הם אנשים שרוצים לדאוג למישהו אחר שיתחתן, דהיינו משפחתו או חבריו הקרובים והעיקר שמכירים אותו היטב. הם אלה שממלאים את הטופס ומגישים אותו ל"רכז-שידוכים".

5. תפקיד "רכז-שידוכים" מצתמצם בפעולות של חלוקת טופסים, קבלתם בחזרה מהמשתתפים, צילום ההצעות, חיבורן ביחד בחוברות, וחלוקת החוברות למשתתפים, לא למשתדכים. עבור זה "רכז-שדוכים" יכול לגבות סכום בהתאם להוצאותיו מהמשתתפים.

6. אחר חלוקת החוברות למשתתפים, אלה הם שמחפשים בתוך החוברת הצעה שמתאימה לזה שמחפשים עבורו. נמצאת הצעה כזו, הם מתקשרים עם אלה שהציעו הצעה זו, ואחר בירור ביניהם, רק אז, הם דואגים לפגישה בין שני המשתדכים, וגם יעזרו להם בדרכם הלאה.

7. שיטה זו לא באה במקום שיטות שדכנות אחרות, אלא מציעה אפשרות נוספת להרבות נישואין בעם ישראל.