שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

כוונה בתפילה (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־11:17, 8 בינואר 2017 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


תפילה בלי כוונה

ש: אם מאוד קשה לאדם להתרכז בתפילה, עדיף להתפלל רק חלק מהתפילה?

ת: בוודאי יותר טוב להתפלל חלק מהתפילה בכוונה מאשר לא להתפלל שום דבר בכוונה. אדם עושה מה שהוא יכול. כמובן אם אתה יכול להתרכז רק בקטע אחד, אתה צריך לבחור קטע חשוב להתרכז בו. כלומר, ק"ש או שמונה עשרה.

צריך גם להתקדם בהדרגה. השבוע מתרכזים בקטע אחד, שבוע הבא או חודש הבא, מוסיפים עוד פסוק או עוד קטע. כך לאט לאט בהדרגה, מוסיף והולך.

צריך גם לדעת שיש ערך של תפילה גם למה שאדם מתפלל בלי להתרכז. כי בסך הכל אנחנו מתפללים כדי לעשות רצון ד'. זו תשובת הרשב"א (א תכג). הרי בחוץ לארץ לא מבינים מילה אחת בעברית, וכי נאמר שתפילתם לא שווה כלום?! חלילה! אלא אדם עושה מה שהוא יכול. צריך להתפלל הכל ולהתרכז במה שיכול.


שאלה: לכן גם אם אני מתפלל בלי כוונה יש לזה ערך של תפילה?

תשובה: כן, יש ערך של תפילה גם בתפילה שבו לא התכוונו אפילו במילה אחת. לא רק לקטנים אלא אפילו למבוגרים.

יש פתגם של השל"ה, רבי ישיעה הורוביץ: תפילה בלי כוונה היא כמו גוף בלי נשמה. אבל אם זה כך, אז, לכאורה, זה לא שווה כלום? אלא אמר הגאון מווילנה, שצריך לדייק בדבריו של השל"ה:

תפילה דומה לקורבנות ובקרבנות יש שני סוגים: א. זבחים – שבא מבעלי חיים. ב. מנחות – שבא מהצומח. אם כן זבחים זה גוף עם נשמה – כמו החי. מנחות זה גוף בלי נשמה – כמו הצומח. לכן מי שמתפלל בכוונה זה כאילו הקריב זבחים, ומי שמתפלל בלי כוונה זה כאילו הקריב מנחות (עיין תוספת מעשה רב ס"ק יב). והלוא גם מנחות הקב"ה מאוד אוהב, כמו שכתוב: "וערבה לד' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות" (מלאכי ג ד). הפיתרון כדי שהדבר הזה לא יקרה הוא פשוט: צריך להתפלל עם סידור. יתר על כן, צריך לעקוב באצבע על הסידור. ראיתי הרבה תלמידי חכמים גדולים כשהם מתפללים הם כל הזמן עוקבים עם האצבע על הסידור. פעם הגאון הרב אברהם שפירא – תסמכו עליו שידע את כל הסידור בעל פה, ראיתי שהוא מתפלל והוא עוקב באצבע על הסידור. כתוב במגילת אסתר (ט, כה): "ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה". אמרו דרך דרוש: "ובבאה לפני המלך" – מל מלכי המלכים, "אמר עם הספר" – עם סידור, "ישוב מחשבתו הרעה" – המחשבות הרעות שמסתובבות בראש ומקלקלות את הכוונה מעלמנה.


כוונה בתפילה

ש: כיצד להתחזק בכוונה בתפילה?

ת: להתפלל בקול. כמובן במידה שזה לא מפריע לאחרים. עיין תניא אגרת כב ("אך בקצרה באתי כמזכיר ומחזיר על הראשונות בכלל ובפרט אל המתנדבים בעם לעמוד על העבודה זו תפלה בקול רם להתחזק מאד בכל עוז ותעצומות נגד כל מונע מבית ומחוץ ביד חזקה כמשמעו" – מ"צ).


זמירות היו לי חוקיך

ש: דוד המלך נענש על שאמר זמירות היו לי חוקיך. אז מה אנו צריכים לכוון כאשר אנו קוראים פסוק זה בתהלים (קיט נד)?

ת: לומר בתמימות שהחוקים שלך, גם החוקים שאינם מובנים לי, הם עבורי זמירות ונועם (ועיין פירושו של הרב על תהלים - מ"צ).