שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

כדאי לאהוב

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־23:44, 14 בפברואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == כדאי לאהוב == [הרב שלמה אבינר] '''שאלה:''' הרב כל הזמן מדבר: "אהבה, אהבה"! ואוסר להיות אלים ו...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

כדאי לאהוב

[הרב שלמה אבינר]


שאלה: הרב כל הזמן מדבר: "אהבה, אהבה"! ואוסר להיות אלים וכוחני. אבל בעצם למה לא? למה לא מלחמת אחים כאשר עוברים על עיקרי התורה? וכי לא היתה מלחמת אחים על פרשת פילגש בגבעה? הרב כל הזמן אומר: "בלי הרמת יד, בלי ביזוי, בלי שנאה, בלי מלחמה, בלי קללה, בלי טינה". בוודאי, גם אני בעד אהבה, אבל אולי דווקא אם נעשה זעזוע ונגרום טראומה נגיע לאהבה. גם הרב צבי יהודה היה אומר לפעמים דברים חריפים מאוד. ה"התנחלות בלבבות" לא הוכיחה את עצמה, אדרבא, בגלל האהבה אנחנו מפסידים!


תשובה: אתה אומר "בגלל האהבה אנחנו מפסידים". אבל מי זה "אנחנו"? אתה מגדיר קבוצה ומכתיר אותה כ"אנחנו". אני תמיד חשבתי ש"אנחנו" - זה עם ישראל. כשאין אהבה "אנחנו", עם ישראל, מפסידים. כאשר יש מריבה בין אבא לאמא לא משנה מי מנצח, לא משנה מי צודק, לא משנה מי אשם, תמיד המשפחה מפסידה, תמיד הילדים מפסידים.

לכן איני רוצה לענות על השאלה שלך על פילגש בגבעה. אינך יודע מה זה חילול השם? קרא עוד פעם את דברי מרן הרב קוק במאמר "לשבר בת עמי", שחילול השם הנורא, זה לא עבודה זרה, אלא זה היה הרקע אז, מריבות אחים. מה קרה אז? היו סכסוכים בין פלגים שהגיעו לשיאם כאשר אסיפה הופרעה בצורה אלימה (מאמרי הראיה 554). ומרן הרב קוק מכנה זאת: "הפעולה הנתעבת של המלחמה הבזויה, מלחמת אחים, הבלתי שכלית, הבלתי נימוסית, הפראית והאכזרית" (שם 365).

ודאי שרבנו הרב צבי יהודה היה מדבר לעיתים בצורה חריפה מאד, אך ביטויים אלה היו טובלים בים של אהבה, לכן גם התקבלו על ידי השומעים - כדין הלכות תורה, שאינה מתקבלת אלא מן האוהבים (עיין שו"ע או"ח תרח א הגה ביה"ל ד"ה חייב להוכיחו). פעם אמר רבנו בטלוויזיה: "יבואו ויקחו בכוח - אינני חושב שזה צודק. כמובן, עם הצבא שלנו, אנחנו לא רוצים התנגשויות" (תקליטור וידיאו "המאורות הגדולים" על מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה) לא כאן המקום לפרש ולפרט את דברי רבנו אבל ברורה דאגתו לאחדות האומה.

אמר בזמנו הג"ר משה צבי נריה ביחס לנסיגה מסיני: "אנחנו נגד מלחמת אחים. עצירת הנסיגה באה למנוע שפך דם יהודי מחר-מחרתיים, ואסור לה שתגרום לשפיכת דם יהודי היום. מלחמת אחים, חמורה מכל הנסיגות, ונעשה כל שבכוחנו שיהודי לא ירים יד על יהודי. גם הפגנה זו תכבד את החוק במלואו, ולא נעשה שום דבר בלתי חוקי שלא הוסכם עליו עם משטרת ישראל" ("חבלי ימית, הרב משה צבי נריה זצ"ל בין נטיעה לעקירה", הרבנית צלה בר-אלי עמ' 21). "התארגנות - כן. הפגנות - כן. זעקה, קריאה וכתיבה - כן. אלימות - לא! אין סליחה ואין מחילה, בשום פנים ואופן למי שזורק אבן בודדת אחת על ראשו של חייל. אפילו הטחת עלבונות בחיילי צה"ל, קל וחומר הרמת יד, הם מעשים חמורים, פסולים ואסורים מכל איסור. גם אם חייל פוגע, יש להצמיד את שתי הידיים אל הגוף חזק-חזק, בכל הכוח, ולא להגיב" (שם 23).

אך הנני להרגיע אותך: לא תהיה מלחמת אחים. אלו דיבורי סרק, הן של הדוגלים במאזן אימה מצד אחד, הן של הרוצים לפגוע בתדמית, מהצד השני. ב"ה אנו עם מלא אהבה. ודאי יש יוצאי דופן, אך אין בהם די כדי לגרור לאסון זה, הם מיעוט קטן, ושני הצדדים יעשו יד אחת כדי למנוע בעד מיעוט זה לזרוע את רעתם. וגם אתה ידידי, חזור בתשובה ואל תבלבל בין אוהב לאויב.

ומה שהנך אומר שההתנחלות בלבבות לא הוכיחה את עצמה - אתה טועה ומטעה ואינך מכיר את המציאות. אבל לו יהי כן, אהבת ישראל אינה תכסיס עבור יש"ע, כאילו עם ישראל אינו קיים אלא רק בשביל יש"ע. לאהבת ישראל יש ערך עצמי, עליון, סגולי, מופלא, ומלבד זאת הוא מביא ברכה רבה.