שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

טלית נקיה ואתרוג משומש

ש: כתב בכף החיים (כד ס"ק יג), שיש לכבס את הטלית מפעם לפעם משום "זה אלי ואנוהו". אך החתם סופר כתב בחידושיו על מס' סוכה (לו, א), שיש בלכלוך על האתרוג מהשימוש בו, משום "זה אלי ואנוהו"!?

ת: באתרוג אין ברירה.

[ובס' שו"ת קול מנחם – אהל ברכה (עמ' לה-לו), השיב האדמו"ר מקאליב: בבגד יש ענין של כבוד משום רבב על בגדו ולכך יש להקפיד בזה, מה שאין כן באתרוג המדובר שיש בו כמה כתמים מהשימוש. הטלית צריכה כיבוס כדי שלא יהא בזיון, כי אם מתבייש לצאת בה לבית הכנסת, יש שאלה אם הטלית חשיב טלית. עכ"ל. מספר הג"ר יצחק זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן, בס' טובך יביעו (ח"ב עמ' נד), על הט"ז, שכאשר הטלית גדול שלו נתבלתה, החליטו נשים צדקניות בעיר לבוב להחליפה בטלית חדשה. כאשר הביאו לו הנשים את הטלית, סירב הט"ז להתעטף בה, ונימק זאת בכך שהטלית הישנה תוכל להעיד עליו בבית דין של מעלה שלא היו לו מחשבות זרות בתפילת שמונה עשרה (וכדומה במפי אליהו עמ' 60 בשם הגר"מ אליהו). בס' שולחן רבותינו (עמ' ס), מסופר על האדמו"ר מבעלז, הג"ר אהרן רוקח, שלאחר שהשתקע בארץ ישראל, הביאו לו טלית חדשה. הוא ציוה למסור לכביסה את הטלית הישנה ושמח שיכול לקיים מצות חז"ל שדרשו על הפסוק (שמות טו, ב): "זה אלי ואנוהו" – "התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה וכו', ציצית נאה..." (שבת קלג, ב). הוא אמר עוד, שבחו"ל לא נהגו לכבס את הטלית, כי שם קוברים את המת כשהוא עטוף בטליתו, ולא רצו לכבס הזיעה שעל הטלית (בעניין זיעה של מצוה, עי' באר היטב רנ סק"א ושערי תשובה שם קס"ב). אבל כאן, בארץ ישראל, אין נוהגים כך, ואפשר לכבס את הטלית שתהיה נקיה ונאה – רשם מ"צ.]

טלית קטן לילד עם טיטול

ש: האם מותר להלביש טלית קטן לילד בן שנתיים שהוא עדיין עם טיטולים?

ת: מותר, כמובן מעל החיתול. הרי גם מבוגר נכנס לשירותים עם טלית קטן (עיין שו"ת שאילת שלמה א כ).

כבוס טלית קטן

ש: האם מותר לכבס טלית קטן עם שאר הכביסה?

ת: כן. אין זה נחשב בזיון. גם מותר להכנס איתו לשירותים.

ציציות על הגוף

ש: מותר ללבוש טלית קטן ישירות על הגוף?

ת: יש אוסרים. כף החיים ח ג. אך זו חומרה, ומן הדין, מותר (שו"ת שאילת שלמה א יג. וכן פסק הגרי"ש אלישיב. וישמע משה ב יד. ועיין שו"ת רבבות אפרים ד טו. שו"ת תשובות והנהגות א כה).

טלית קטן בשירותים

ש: מותר להיכנס לשירותים עם טלית קטן מעל הבגדים?

ת: כן. אך באופן כללי, יש ללבוש טלית קטן תחת הבגדים בגלל צניעות ובגלל דברי האר"י שטלית קטן הוא אור פנימי (עי' מ"ב ח כו. כה"ח ח מג. שו"ת שאילת שלמה א כ. ג כ).

ניקוי המשקפיים עם הטלית

ש: האם מותר לנקות המשקפיים עם קצה הטלית?

ת: כן. טלית היא תשמיש מצוה ולא תשמיש קדושה, לכן מותר להשתמש בה שימוש חול שאינו בזיון.

[כן פסקו הגרי"ש אלישיב בקובץ תשובות (א, ג) והשו"ת רבבות אפרים (ה, רפג. ז, רסד אות א). אך הגרש"ז אוירבך סובר (הליכות שלמה – תפילה פ"ג אות יט) שאין נכון לעשות כן, ואולי אף מדינא אסור, שהרי דעת הפוסקים, שבשעה שלובש הטלית, היא אסורה אף בתשמיש שאינו מגונה (עיין מ"ב כא ס"ק יב). כן נפסק בכף החיים (כא סק"י) ובשו"ת משנה הלכות (ד, רל), ועיי"ש פסקי תשובות (כא, א) – רשם מ"צ.]

שינה עם ציצית

ש: האם מותר לישון עם ציצית או שיש בזה בזיון?

ת: נהגו להקל. שו"ע או"ח כא ג הגה. והאר"י ז"ל הזהיר לא להסירו ביום ובלילה ויועיל מאוד לבטל כוחות חיצוניים. מ"ב שם טו.

טלית קטן בשירותים

ש: מותר להיכנס לשירותים לעשות צרכים כשלבושים בטלית קטן?

ת: כן. כיוון שהוא מכוסה. ט"ז (שו"ע או"ח כא ט"ז סק"ג – מ"צ).

ש: ומי שלובש טלית קטן מעל בגדיו?

ת: יש מחמירים בכך, אך מן הדין אפשר להקל. פס"ת (שם אות ג – מ"צ).

ש: ומי שלובש טלית קטן מתחת לבגדיו עם ציציות בחוץ האם צריך לכסות הציציות?

ת: בן איש חי מחמיר (שנה ראשונה בראשית ט -מ"צ), אך מן הדין אין חובה לכסות. עיין פס"ת (שם – מ"צ).

ניגוב בטלית

ש: האם מותר לנגב ידיים רטובות בטלית קטן?

ת: לא, כי אין להשתמש בו תשמיש מגונה בהיותו בגד של מצוה. מ"ב כא ס"ק יב. פס"ת כא 8. אך אם זה לתפילה או לברכת כוהנים מותר. אבל זיעה אסור (מקור חיים לחוות יאיר סק"ב – מ"צ). ומשקפיים מותר כי לא נחשב למגונה (דלא כהליכות שלמה א ג ס"ק יט – מ"צ). ובטלית גדול אסור כל שימוש של חול על אף שאינו מגונה. מ"ב שם.

שימוש בטלית קטן

ש: מותר להשתמש בטלית קטן לדבר אחר?

ת: בימינו לא, כיוון שאינו בגד הדיוט אלא בגד של מצווה. כה"ח (כא אות י – מ"צ).

ציציות לגניזה

ש: ציציות ישנות וטלית קטן ישן, אפשר לזרוק לפח או יש לשים בגניזה?

ת: גניזה. עיין שו"ע. רמ"א. ברכ"י (שו"ע או"ח כא א. הגה שם. ברכ"י שם א – מ"צ).

שינה בציצית

ש: מותר לישון עם טלית קטן?

ת: מותר. רמ"א. לפי האר"י כן יישן עם ט"ק. מ"ב (שו"ע או"ח כא ג הגה. מ"ב ס"ק טו – מ"צ).