שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

יתרו ע''ה- ההכנות למתן תורה

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

מהם ההכנות לקראת מתן תורה ומה היחס הנכון אל התורה נגזר מכך?

שיעור שהועבר בתאריך: יז שבט התשע"ה

שיכתוב השיעור: "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני", מה זה משנה שזה היה בחודש השלישי? אלא שקבלת התורה צריכה הכנות, הכנות ארוכות. הכנות 2448 שנה. מאדם הראשון עד עתה. כי דרך ארץ קדמה לתורה. דרך ארץ הכוונה הבינה הטבעית והמוסר הטבעי.

התורה לא באה במקומה, אלא מעליה. הזכנו כמה פעמים האם התורה ניתנה לחכמים או לטיפשים? לחכמים, ולכן כל דבר שתוכל להבין לבד בשכלך הישר, לא יהיה כתוב בתורה. אם יהיה כתוב בתורה זה עלבון לאינטליגנציה. התורה ניתנה ליל"ל, שיודע לחשוב לבד. וגם התורה היא על יסוד המוסר הטיבעי, כל דבר מוסרי טביעי לא יהיה כתוב בתורה, זה עלבון למוסריות שלנו, התורה ניתנה לאנשים שכבר יש להם מוסר טיבעי ומוסר טיבעי, מה שלקח 2448 שנה.

מצד שני מבינים משוה נוסף, מה שכתוב בתורה זה לא דברים שאפשר להבין לבד בבינה הטבעית ובמוסר הטיבעי, כי אם הייתה יכול למצוא לבד זה לא היה כתוב שם. זה מתנשא מעל אלו, מעל דרך ארץ ולכן אם נראה לך שיש דבר בתורה שאתה לא יכול לתפוס אותו בבינה הטבעית שלך אז אתה נורמלי, ושזה מתנשא מעל המוסר הטבעי, ב"ה, וודאי שזה כך, אתה מבין מה זה תפילין, אם זה לא היה כתוב הייתה הולך עם תפילין, עם ציצית, היית אוסר לט מלאכות בשבת? ודוואי לא. אלא כל מה שכתוב בתורה מהמילה הראשונה עד האחרונה זה דברים שמתנאשים מעל הבנתינו. אך יש דברים שאני מבין!

תשובה יש דברים שמשיקים, תמיד יש השקה. יש מוסר אלוקי יש מוסר אנושי ויש באמצע שטח בין השמשות שאפשר קצת, יש קצת אלוקי בדרך ארץ, יש קצת אלוקי בדרך ארץ, יש קצת שטח או"ם באמצע, אפשר קצת לגעת, קצת. כך גם לגבי המוסר הטבעי והאלוקי, זה קצת נוגע, אדם שאומר יש דבירם בתורה שאני לא מבין, בוודאי, אם היית מבין זה לא היה כתוב בתורה, אנו אנשים עם שכל אנו לא צריכים תורה לדברים שמבינים.

ב. יש דברים שכ"כ הרבה שנים אנו שומעים שומעים שומעים, שהתרגלנו. ואנחנו כבר שוכחים שאנחנו לא מבינים. בוודאי צריך ציצית! למה? למען תזכרו. אתה בטוח שאתה מבין עד הסוף? לא בדיוק. נכון התרגלנו. הרגל טוב, נפלא. ילד קטן מכניסים לו הרגים, א"כ יהיה יותר קל לחנך אותו, זה טוב אך לא להתנשא שאנו מבינים, אנו לא מבינים כמעט כלום. כפי שאמרו תלמידי הבעש"ט אין לנו מבינות כלל.

וגם ההכנות הללו כוללות הכנות קשות מאוד, של גלות 210 שנים, והשנים האחרונות של הגלות, 86 שנים נורא קשות. וגם כשיצאנו לחופשי צריך עוד הכנות 50 יום הכנות. כמו שכתוב שבע נקיים כפול שבע. ישבתי על זה שבע נקיים. שבע נקיים כפול שבע נקיים, ע' בסדור בספירת העומר, הרבה הרבה תיקונים. כשניגשים לתורה בלי הכנות לא רק שזה לא מועיל אלא זה גם עלול לקלקל. לכן אסור להכניס לבית המדרש תלמיד שאינו הגון. שיש לו מידות רעות. הוא ישתמש בתורה כדי להרע. כמובן זה לא אומר שצריך להיות מלאך אלוקים, זה וודאי, אך א"א מידות רעות.

ומעשה בבחור חילוני שהתעניין בתורה, ישב בישיבת מרכז הרב, ראה אותו רב גדול שהכיר אותו, אמר לו מה אתה עושה פה? לומד, ומה שאתה לומד אתה תקיים? לא, אמר לו צא החוצה. וכשהיה בחוץ אמר לו בוא אלי הבייתה נלמד יחד, למדו יחד ובסוף כמו בסיפרים נעשה ת"ח וצדיק וביתו התחתנה איתו. בית מדרש זה מקום קדוש ללמוד תורה. גם אדם שיש לו בעיות מלמדים אותו תורה, אך מלמדים אותו דברים שהוא יוכל לקיים, לא דברים שיודעים שהוא לא יוכל לקיים. כמו שהמפקד לא נותן פקודות שבטוח לא יקיימו. למשל מה? עם ישראל, אמונה בד', את זה הוא מוכן לקיים, ואט אט מרחיבים. עושים לו תוכנית ממיוחדת פרטית. כדכתיב אין מחזירין בתשובה בשלושות. צריך לעמוד היכן הוא עומד אמה הוא מקבל ומה לא, תופסים את הנקודה ומתקדמים , אורות התשובה בסוף. חיבת הדת, לימוד הדת קיום הדת. רכבת ארבע קרונות. כל אחד ומקומו.

צריך הכנות, פעם היה אחד אמרו לא אתה לא יכול להכנס למרכז הרב. הלך לרצי"ה, הסביר לו הרצי"ה כמו שא"א להכנס לפקולטה למטמטיקה בלי להבין קצת משוואואות.

לכן צריך הכנות. עוד ועוד. זה לא דבר של מה בכך, אני מתחיל את ההכנות 2448 שנים לפני, אני לא מתחיל מה שלפני המדע נברא האדם 2 מליון שנים לני כן. או לפני כן בזמן שניבראו החיים שזה 2 מליארד. בוודאי שא"א ללמד חיידק תורה, וכן א"א ללמד את היצורים הפראיים אדם קו, פרובוביטק וכ'ו זה בדיחה. אבל גם המין האנושי אחרי האדם הראשון גם לא היה מוכן, וגם מוכן זה לא כל המין האנושי זה עם ישראל, המין האנושי אפילו 7 מצוות בני נח זה לא הולך. הרי המדרש ידוע, "אתה מרבבות קודש.." הציע את התורה לעמים, שאלו מה יש בתורה שלכם עשו? לא תרצח, הרגת אתנו, על חרבך תחייה. ישמעאל. לא תגנוב. הגנבת אותי. ידך בכל ויד כל בו. למה לא לגנוב.וכן הלאה. עמון ומואב לא תנאף, הצחקת אותנו וכו' אך כל אלו זה 7 מצוות בני נח, אז מה החידוש פה? זה נכון, זה 7 מצוות בני נח, אך גם את זה הם לא רוצים. הם מכירים את זה, קיבלנו

את זה מזמן והרינו להודיעך שזה פגום, אנו לא רוצים את הסחורה הזאת. בב"ק לו. סרבו, לא רוצים 7 מצוות בני נח. זה מכביד, זה מפריע, כל מה שנחמד אסור. נחמד לרצוח בן אדם מדי פעם, אסור. אסור לגנוב, אסור לנאוף, אסור, אסור. יש בדיחה, הקב"ה שבר את הלוחות, הייתה חתיכה כתוב תרצח, באו בני עשו לקחו.. היתה חתיכה לא, לא, לא את זה ישראל לקחו. בסדר צריך הכנות.

בחודש השלישי בצאת בני ישראל מארץ מצרים" הכנה גדולה, זה לצאת ממצרים, שם אנחנו עבידם, לעבדים ולא עבדים לד' עבדים לד' ולא עבדים לעבדים, צריכים להיות בני חורין. א"א לשמור תורה אם אתה לא בן חורין. א"א לשמור בלי מדינת ישראל, צבא ישראל וכו'. אבל עובדה ששמרנו את התורה בגלות, בלי מדינת ישראל, בלי צבא הגנה לישראל, בלי ממשלת ישרכאל, בלי משטרת ישראל וכו'!

תשובה: זה מה שנקרא, השרדות. כמו חייל, שאומרים לו, אתה צריך ללמוד לשרוד להיות במדבר כמה חודשים לשתות מים וח וחול, תאכל לטאה וכו', זה השרדות, צריך לשרוד. היו יחידות אמריקאים ביפן ויאטנם הוכו כליל, אמר המפקד, להתפזר כל אחד לעצמו. היו אמריקאים שהיו שם 20 שנה, הרבה אחרי המלחמה. הוא שורד לבד. אז בגלות אנו שורדים לבד. אך יש גבול כמה אפשר לשרוד. כמו חמצן, כדי לחיות צריך חמצן, אך אפשר לשרוד בלי חמצן לכמה דקות. בגלות החמצן נגמר, זה טרגי, זו הטרגדיה הכי גדולה של עם ישראל. לא להתבלבל בין טרגדיה לקשיים. בארץ ישראל היו קשיים יש ויהיו, אך טרגדיה זה דבר שאין פיתרון, אין. אבוד. אין בעתיד אין בהוה, טרגדיות אני חייל של ההורסים וארוסתי של הקרוייסים האויב, אז מה אני אעשה? אין פתרון. זה טרגדיה. נגמר החמצן, עמ"י מתבולל, כל יום מתבוללים עשרות אלפים. נגמר החמצן. ר' יהודה הלוי מביא משל אחר, העץ בפרדס והעץ במדבר. או דברי חזל, והיה אם שמוע תשמוע, על לבבכם, גם כשתגלו בין האומות קיימו מצוות שלא יההיו חדשים.. עשי לך ציונים. זה ציונים אך זה נגמר. א"א בלי מדינה

רמבם הלכות תשובה פ" ט: "מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא שנאמר למען ייטב לך והארכת ימים. והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה. מהו זה שכתוב בכל התורה כולה אם תשמעו יגיע לכם כך ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך וכל אותן הדברים בעולם הזה. כגון שובע ורעב ומלחמה ושלום ומלכות ושפלות וישיבת הארץ וגלות והצלחת מעשה והפסדו ושאר כל דברי הברית? [אנחנו עובדים את ד' בשביל העולם הבא, לא בשביל הדברים הללו!] כל אותן הדברים אמת היו ויהיו, ובזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן. ובזמן שאנו עוברין עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות. ואף על פי כן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות. אלא כך הוא הכרע כל הדברים. [אני אסביר לכם:] הקבה נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא. ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה. והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה [אם אתה עושה, נסלק מפריעים] כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן. וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב. כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן [אם אתה חולה ועני ומלחמה אז כל היום אתה עסוקבזה ולא יהיה לך זמן לעסוק בתורה] אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא. וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה וצדקה תהיה לנו וגו' [היהודים הגשמים זה לא המטרה זה אמצעי להגיע למטרה]. וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעתינו ונעסוק בהבלי הזמן כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט, שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעוט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם. [אתה עושה עבירות, נסלק ממך את הטובות ובסוף אתה תאבד] הוא שכתוב בתורה תחת אשר לא עבדת את ה' וגו'. ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך. ונמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו, כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו - משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה [תורה ומצוות] כדי שתזכו לחיי העולם הבא וייטב לך לעולם שכולו טוב ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך ונמצאתם זוכין לשני העולמות. לחיים טובים בעולם הזה המביאים לחיי העולם הבא. שאם לא יקנה פה חכמה ומעשים טובים אין לו במה יזכה שנאמר כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול[שם זה מאוחר מדי]. ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות כדי שתאבדו מחיי העולם הבא ונמצא שאבדתם שני עולמות. שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצות שבהן זוכין לחיי העולם הבא:

ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לישראל לעסוק בתורה ובמצות כהוגן [בגלות כל הזמן יש גזירות שמפריעות ללמוד תורה]. וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא. לפי שבאותן הימים [בימות המשיח] תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו. ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם. מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה. ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו. ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'. ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים. וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק ולא גרעון הוא חיי העולם הבא. אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו נוהג [אותם חוקי הטבע] אלא שהמלכות תחזור לישראל [זה ימות המשיח, המלכות תחזור]. וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד:

וכן כתוב ברמבם מורה נבוכים מדוע אין נבואה בחול כי הגויים מציקים לנו ולא נותנים לנו לחיות ומי שעצוב לא יכול להיות נביא. וכן הוא אומר במורה נבוכים אני עושה לכן ארץ חדשים ושמים חדשה זה החזרת המלכות לישראל, א"א לעסוק בתורה ומצוות בחו\ו"ל קצת כן, אך סה"כ אי אפשר, אך כאן, אפשר, אפילו נותנים כסף. כאן הממשלה נותנת כסף לבית כנסת. כאן הממשלה נותנת כסף לבי"ס ממלכתי דתי וחרדי. ובחו"ל כלום. אז מה עושה יהודי שרוצה חינוך דתי לילדים שלו? 2000 $ בחודש. לפעמים זה יותר מכל המשכורת שלו, ולכן לפעמים שולחים לבית ספר גוי, פשוט אין כסף. בי"ס דתי יסודי כיתה א'. אז א"א. יש שם מפריעים, פה עוזרים.

המצרים שילמו לבתי ספר יהודיים? לא. בתי כנסת? לא. ישיבות? לא. לפחות הניחו ללויים ללמוד תורה. זה תרגיל של יוסף, שהוא תיקן תקנה שאדמת המצרים לא תיגע, מכאן השתרש במצרים כהן דת צריך לעזוב, הניחו ללויים. כמו שבאנגליה, במלחמת העולם הראשונה. היו הרבה יהודים שברחו מרוסיה לאנגליה. רוסיה בקשה שיוחזרו לרוסיה ויתגייסו שם לצבא. זה שגעון, אבל כהני דת, לא. כי באנגליה כהני דת לא הולכים לצבא. גם כהני דת נוצרים וגם כהני דת יהודים. באו לרב קוק נתן לכל אחד אישור שהוא כהן דת. הוא רב. שלא יחזרו לרוסיה. יום אחד הגיעו אליו הבייתה מהסקוטלנד יארד, הרב, אתה מואשם בבגידה בדרגה עליונה במתן סיוע למשתמטים בשקר מהמלחמה בעת מלחמה באישורים מזויפים. נתת אישור ליהודי שהוא לא רב שהוא לא שומר תורה ומצוות, אמר הרב לא ידעתי, חשבתי שהוא לא יודע. אמרו לו אנו מתרשמים שאתה דובר אמת, אמר לו בסדר אנו מאמינים לך שב בשקט להבא תזהר. אמר המזכיר, מעכשיו הרב לא יתן אישורים, אמר הרב, אני אתן יותר כי זה עוזר. אך זה לא מצא כן בעיני הלורדים האנגלים, משתמטים מהצבא הרוסי. אז כתב הרב קוק מכתב חריף, זה בסדר, איגרת, שזה בסדר. הביא הרבה מקומות שהם פטורים מהצבא. מצידו של הרב קוק שכל היהודים יהיו פטורים, דוע שימותו למען רוסיה נגד טוריה, אך מה אפשר לעשות, להציל מה שאפשר להציל אח"כ כשהתחילה פה מלחמת השחרור, אנשים חרדיים לקחו את התשובה הזאת של הרב קוק פרסמו ברבים שהרב קוק נגד גיוס לצבא, ספרו לרצי"ה, כעס נורא, שוב השקר הזה? הוציא כרוז שקרים שקרים שקרים. הוא דיבר להתגייס לצבא הבריטי, לא הצבא כאן. הרב שאר יישוב הכהן, רצה להתגייס היה תלמיד מרכז הרב, הרב חרל"פ אמר לא להתגייס והרצי"ה אמר להתגייס. שאל את אביו הרב הנזיר, אמר לו הרב קוק אמר במפורש. פגש את הרצי"ה אמר לו זה שקרים. אמר לו צריך לכתוב מה כן, אמר אני מוכן לכתוב מה כן, אך אין דפוס, הלכו לדפוס ההגנה, היחיד שפעל, הוציאו בדפוס כיס, כתוב ביום כ"ח באייר, היום הגדול שאבא שלי עלה לארץ, החוברת הודפסה, לבנתיים הרב שאר יישוב הכהן שהיה בהגנת העיר העתיקה, נפלה העיר העתיקה, יצא עם הלגיונות הירדניים היה בשבי וכו'.

חזרה לנושא, צריך לצאת ממצרים, בחודש השלישי לצאת ישראל ממצרים ביום הזה, ברור שביום הזה, מה הכוונה? תשובה: זה פו הדוב, שאלו את פה הדוב מה היום הכי טוב בחיים שלך? היום. פה הדוב מפורש. היום הכי יפה בחיים זה היום. כמו שכתוב שר' יהושע בן לוי פגש את אליהו הנביא, שאל אותו מתי יבוא המשיח, מתי קאתי מר? אמר לו היום, אך הוא לא בא! ענה לו "היום אם בקולו תשמעו", זה היה רק תחילת הפסוק. היום.

בספר מדבר שור, הרב זל מביא את היסוד הגדול הזה, היום. שוב יום אחד לפני מיתתך לא יודע מתי אמות, תחזור בתשובה היום. יש ספר שניקרא רק היום. ספר אמריקאי, בשביל אנשים שלוחמים בהתמכרויות. להחלץ מהתמכרות זה קשה מאוד. אדם שהוא ממוכר הוא לא יודע איך לצאת מזה. אתה מוכן רק היום לא לקחת סמים. ומחר? אל תחשוב, היום אתה מוכן? כן. יום למחרת מחדש רק היום? כן, וכן הלאה. כי אם אומרים לו לעולם לא הוא נשבר מיד. היום היום. ככה זה בשלילה להחלץ מהתמכרות גם התמכרות פסיכוללוגית מוגדרת וגם לא מגדרת, וופלים ממתקים, עישון וכו'. זה גם היום. גם לימוד תורה. היום. רש"י – ביום הזה, לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא... כאילו היום נתנם" התורה היא מתחדשת כל יום דברים חדשים, מה פירוש? אותה גמרא, אך אתה לא שם לב, שאתה חוזר על הגמרא ל מחורת אתה מבין דברים אחרים שלא הבנת אתמול, אם אחזור אפילו אלף פעמים כל פעם זה חדש. זה דבר מופלא. התורה היא חדשה.

איפה? באו מדבר סיני. מה אכפת לי איפה זה היה? לא. התורהניתנה במדבר. כלומר, התורה היא מעל המקום, היא לא קשורה למקום מסויים. לפעמים הילדים שואלים צריך לשמור תורה בחלל? בוודאי מה זה קשור. אך יש דברים מסובכים איך סופרים שעה? לפי השעות שהיו במקום שיצא. אז אם שנים יוצאים משני מקומות, אז יהיו להם שבת בזמן שונה.

התורה היא מעל המקום. התורה היא גם מעל הזמן. יש מחלוקת מתי ניתנה תורה. ו' סיוון ה' סיוון, ז' סיוון. בכלל אין תאריך, 50 יום, 49, כי התורה מעל הזמן, היא מעל המקום, התורה לא משתנה. היא ניצחית, יש שיר של שמשון מלצר, בא עגלון, והעגלון והיהודי לדין תורה, נסעו בעגלה, ברוסיה, בכביש מלא קרח, העגלה החליקה נשברו חביות היין. אמר הרב, אתה צריך לשלם. היית צריך להיזהר, טוב. אמר הרב שצריך לשלם, מה שהרב פוסק אני משלם. מנשק את המזוזה. אך אפשר לשאול שאלה, שאני צריך לשלם. אמר הרב כתוב בשו"ע. אם כתוב בשו"ע והרב אומר, מה יש לדבר. אני משלם. אפשר רק עוד שאלה, השו"ע מניין יודע? מהרמ"ם והראשונים, אם כך וודאי אשלם. אך מניין הם יודעים? מהגמרא. מהגמרא? כן, מהגמרא עצמה. אם זה כתוב בגמרא אני משלם. אך עוד שאלה אחת, מניין הגמרא יודעת? מהמשנה. כתוב במשנה שעגלון כביש מחליק קרח שצריך לשלם? כן. אם כן אנימשלם. רק שאלה אחרונה, המשנה מניין יודעת? היא? היא יודעת מהתורה. כתוב בתורה? כן. בתורה כתוב שאם אני נוסע בכביש ויש קרח ואני מחליק צריך לשלם? כן. אם כתוב אני משלם. ומניין היא ידעה? התורה זה מרבש"ע, התורה זה מרבש"ע, ומתי ד' נתן את התורה, מה זה מתי? בו' סיון. אה, אז זה קיץ, לכן כתוב שצרך לשלם, אך אם זה היה ניתן בחורף כשהיה קרח לא היה צריך לשלם, אני לא משלם. שלום.

לכן לא כתוב מתי נתנה תורה, לא כתוב בו' סיון, בגלל העגלון הטרדן, אלא עושים חשבונות. כל החגים כתוב פה לא כתוב כי התורה היא מעל הזמן מעל המקום, גם מעל הקשיים, כי במדבר רעבים. אין מה לאכול, אחרת האדם יגיד, הה, תורה ומנצוות בוודאי, שמגעיים כשנחמד, כשאני מתחבר, אבל אם קשה, אם התורהייתה ניתנת בזמנים קשים אז לא. לכן היא נתנה בתורה, צימאון אין מים נחש ועקרב ויענך וירעיבך ויאכילך את המן. במקום קשה, המדבר. כמו שכתוב בשירת הבאר, פרשת חוקת, ממדבר מתנה וממדבר נחליאל ונחליאל במות. גם בתנאים קשים התורה היא מעל המקום מעל הזמן מעל הנסיבות של האדם, קשה לו, לא קשה לו, לא משנה. בתורה אתה לא נוגע. לכן התורה מונחת. היכן? בארון, הארון סגור עם מכסה כבד, מה שניקרא הכפורת. אדם לא יכול לבוא בלי שיראו ל הרים לשנות ולהחזיר. א"א להרים את המכסה. זה סגור. לא נוגעים, זה הכפורת. א"א להרים, אל תגע אל תשנה כלום הכל נשאר לנצח נצחים.

היה פה שלשום זאב אלקין, ובניטה אמר לי לדבר איתו על החקיקה. הוא אומר, נו, לא נורא, אפשר להקל קצת, אפשר שבת תחבורה וכו' אמרתי לו לא נכון, לא נכנעים מילימטר. כי זה עת מלחמה. אמרתי לו היה באירופה "איפוס" מלחמה, סיפור מלחמה שהפיח רוח, מה שניקרא שירת רולן. רולן קצין צרפתי, בימות הביניים, בצרפתית רולו, זה נון אפית. והרולן הזה נפל במלכודת עם הצבא שלו, הסרזינים (ערבים) במעבר צר, התנפלו עליו ורסקו אותו, חברים שלו מכרו אתו לערבים כי קנאו בו, הוא תקע בקרן ולא באו, וכל הצבא שלו נהרג עד האחרון, אך הוא נלחם במסירות נפש ולא נכנע, ומתיאור הקרב ינקו עוז וגבורה עשרות שנים, למרות שנפל, כי נלחם כמה שיכל.

זאב אלקין היה ברוסיה לכן סיפרתי לו סיפור ברוסיה, עשו מצור על סטלינינגרד, בהתחלה מליון שלוש מאות אלף מתו ברעב, נשארו מליון מאתיים אלף וגם הם הרבהמ תו אחרי המלחמה, למרות שלא היה מה לאכול, לאכול עכבר היה סעודת מלכים. לא נשאר סוס אחד, חתול אחד, עכבר אחד. יש שאכלו בני אדם, אך הצבא הרוסי לא נתן, מי שרצה ירו בו. היו לוקחים נייר מרטיבים שמים בחוץ, זה קופא, ואוכלים כמוציפס. הרוסים היו מביאים אוכל על הנהר הקפוא, הגמרניםהיו מפגיזים, אז היו חורים שנסגרו מהר, לא ידעו איך לנסוע, איפה יש חורים. והם לא נכנעו, וגם בזכות זאת ניצחו, כי הם תפסו שני דויזיות, אז מכיון שהם לא נכנעו לנאצים אולי גם בגלל זה ניצחו את הנאצים, הוא לא התווכח. זה מלחמת חרמה, לא מוותרים על שום דבר. לא משנים שום דבר, לא קיץ לא חורף, זה נצח נצחים, לכן זה במדבר מעל המקום מעל הזמן. מעל הנסיבות, גם בתוך הקשיים הכי גדולים, לכן מדבר סיני.