שיעורי הרב שלמה אבינר

יש תקווה לפולארד?

[הרב שלמה אבינר]

השאלה אם יש תקווה ליהונתן פולארד לצאת לחופשי, היא חיסרון באמונה, שהרי תמיד יש תקווה, "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים" (ברכות י א).

כמובן, לא די להיות מלא תקווה ואמונה בד', גם במצבים הקשים, אלא יש לפקוח היטב עין, ולארוב להזדמנויות להביא ישועה, כפי שמסביר מרן הרב קוק בפירושו על הסידור עולת ראיה את הביטוי "ומצפים לישועה" (א רעט).

עתה נפתח לפנינו חלון של תקווה, כיוון שבחודשי מרחשון-כסלו, נשיא ארצות הברית מסיים את תפקידו, ונהוג שאז הוא נותן חנינה לאנשים רבים, כגון הנשיא הקודם ששחרר כמאה וחמישים עצורים. ויש מקום נרחב לומר שכאשר אחינו יהונתן ייכלל בתוך הכמות הגדולה של הזוכים לחנינה, אף המתנגדים לשחרורו לא יראו מקום להעיר. במיוחד שהוא במצב רפואי קשה ויש מקום לחנינה על בסיס הומניטרי.

במיוחד שיש בארה"ב עצמה תומכים בשחרורו, ומי לנו יותר מוסמך מאשר ג'יימס וולסי, ראש ה-C.I.A. לשעבר, שכבר שנתיים חוזר על אותה אמירה: עברתי על כל התיקים של פולארד, התנגדתי לשחרורו המוקדם, כי חשבתי שעליו להיענש, אך לאחר שריצה עשרים שנה בכלא, זה די והותר, ויש להתחשב במערכת היחסים שבין ארצות הברית לישראל. (אפשר למצוא את דבריו בכתב ובהקלטה באתר של פולארד). וכן התבטא דניס רוס, שגריר ארה"ב למזרח התיכון.

ועוד, עשרים שנה זה מוגזם, כי אם נעיין בעונשי המרגלים השונים, נמצא שיהונתן הוא היחיד בכל ההיסטוריה של ארה"ב שקיבל מאסר עולם על ריגול לטובת מדינה ידידותית. המקסימום הוא עשר שנים והממוצע שתיים-ארבע שנים.

לכן עלינו לפעול עתה במרץ רב, בשתי מערכות. א. תנאי לחנינה הוא שמדינת ישראל תפנה בבקשה לארה"ב. ויש לשכנע את ראש הממשלה, את הממשלה ואת הכנסת, ואף לכלול זאת בהסכמים קואליציוניים, אם יהיו. ב. שכל יחיד יפעל כדי להגביר את דעת הקהל בנידון, כי כידוע, הממשלה מושפעת מאוד מדעת הקהל. לשם כך עלינו לפעול שתים עשרה פעולות:

1. לדבר. לדבר ולדבר, בין באופן אישי, בין ברדיו בין במאמרים. לחבר שירים בעברית ובאנגלית. לדבר על זה בכל מקום, במשפחה ובעבודה, בטרמפ ובתור למכולת. בבתי-ספר ובתנועות נוער, בכנסים ובשיעורים.

2. עצומה. חתום על עצומה (הנמצאת באתר).

3. צמיד. לענוד צמיד פולארד הכחול. גם לבנים מותר, אין זה תכשיט נשי, אלא תכשיט שהוא מראש גם לגברים גם לנשים.

4. מי שבירך. בכל שבת , יחד עם מי שבירך לשבויים, לומר מי שבירך ליהונתן.

5. דפי חתונה. נהוג לחלק בחתונות ברכונים וכדומה. אפשר לחלק את התפילה עבור יהונתן, שחיבר הראשל"צ הג"ר מרדכי אליהו שליט"א - ד' ישלח לו רפואה שלמה במהרה - כמובן עם הטְבעת שם החתן והכלה (להשיג באתר פולארד).

6. הזמנות לחתונה. בהזמנות לחתונה ולבר-מצוה נוהגים להדפיס דברי תורה, שזו בעיה הלכתית, כי הם טעונים גניזה ורבים מגיעים לפח. לכן אפשר לחבר את שמחתנו עם שחרור יהונתן.

7. מדבקות. להצטייד במדבקות ובמודעות ולמקם אותן בכל מקום, כמובן עם אישור. אפשר להשיג באתר.

8. תרומות. אנא תרום למאבק למען פולארד. ברור שהכסף נחשב כמעשר כספים. יתר על כן, זו הצדקה הכי גדולה שקיימת. פעם מישהו תרם כסף ל'מצוה רבה' וחכמים הכריעו שזה פדיון שבויים (בבא בתרא ח א), וכן פוסק הרמב"ם: "אין לך מצוה רבה כפדיון שבויים" (הלכות מתנות עניים ח י).

9. מנהיגים חילוניים. משום מה, בלי סיבה הגיונית, כמעט כל אלה שנרתמו למאבק הם דתיים. אם אתה מכיר אישים חילוניים רמי דרג, אנא נסה לעניין אותם במאבק, ואולי גם יסכימו לעמוד בראש.

10. כתוב לחברי כנסת ולראש הממשלה שיפעלו למען פולארד.

11. כתוב לנשיא ארה"ב. אנא כתוב לנשיא ארה"ב מכתבים, בו אתה מבקש חנינה, כמובן בנימוס, בכבוד, בקיצור, ברגש, במוסר.

12. כתוב ליהונתן. זה פלא בלתי מובן, איך אחרי כל העינויים הנוראיים שעברו על יהונתן, הוא עוד חי, בריא בנפשו, ומחזיק מעמד בגופו. אלא שכחו שהוא רוחני. הוא יונק כוח מאמונתו, מאהבתו לעם ישראל, וממכתבי התמיכה שהוא מקבל. לכן אנא כתוב אליו, איש ואישה, ילד וילדה, כמובן באנגלית ובלי מילים בעברית בגלל הצנזורה.