שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

יש רעבים בארץ (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־04:27, 24 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף יש רעבים בארץ ל־יש רעבים בארץ (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

יש רעבים בארץ

[ראיין: הרב מרדכי ציון]


ש: כיצד להתייחס לדברי מבקר המדינה שמשמידים עודפי מזון לצד עוני הולך וגובר בארץ?

ת: זה חמור מאוד. יש לעם היושב בציון אחריות שלא יהיה עניים. ומי שממונה על כך הם נציגי האומה, כלומר הכנסת והממשלה.


ש: איפה כתוב בתורה שאסור שיהיו עניים?

ת: מצות צדקה. יש לתת לאדם די צרכו, כמובן כפי יכולת לתת.


ש: באמת יש רעבים בארץ?

ת: יש שני סוגי רעב, או כמו שקוראים לזה עכשיו "חוסר בטחון תזונתי" במכבסת מילים. יש רעבים ממש שלא יודעים מה יאכלו מחר או אפילו מה יאכלו היום. 9% מהילדים העניים גונבים אוכל, 12% מהם אוספים אוכל מהרצפה או מפחי האשפה.


ש: אלו רעבים ממש ומה הם הרעבים לא ממש?

ת: מי שאינו אוכל מה שהוא זקוק לו מבחינה בריאותית, כגון שאוכל לחם, אטריות, אורז, תפוחי אדמה ולא פירות וירקות. הפחמימות הן זולות, סותמות קיבה ונותנות הרגשת שובע, זו רמיה עצמית או רמיית אחרים שהכל תקין, אך מי שלא אוכל מזון בריא מגיע לסוכרת, מחלות לב ואף סרטן ,ותוחלת החיים יורדת. יש שקוראים לזה רעב מערבי.


ש: כמה עולה מזון בריא?

ת: בערך 1000 שקל לחודש לנפש. כמובן זה מעל אפשרותן של משפחות מעוטות היכולת וברוכות הילדים, גם אם שני ההורים עובדים. אגב, הפחמימות האלה גם גורמות השמנה. פעם ,סימן העוני היה ילד רזה, עתה הסימן הוא ילד שמן .33% מהילדים חיים בחוסר בטחון תזונתי ואכן 26% מהם סובלים מעודף משקל.


ש: זה נכון שמשמידים פירות וירקות? מה אפשר לעשות?

ת: בערך 100,000 טון לשנה. יש עמותה שנקראת "לקט ישראל" עם מעט רכזים ואלפי מתנדבים שאוספים מה שהחקלאים לא משווקים ,ומחלקים לעניים. וכן מאולמות וחדרי אוכל. וכן ממפעלי מזון. למשל אם אריזת מזון קצת מקומטת, כבר אי אפשר לשווקה, או פרי עם שריטה קטנה או שאר פגם אסטטי, על אף שבאמת הם סוג א.


ש: אז טוב מאוד שעמותה זאת עושים את זה?

ת: בודאי. הם צדיקים. אבל זה לא תפקידם, זה תפקיד המדינה. אמנם המדינה לא חייבת להפוך את כולם לעשירים...


ש: הכוונה להפגנת המעמד הבינוני שמבכה על כך שאינו מן העשירים הגדולים?

ת: נכון. על פי הלכה אינינו חייבים להפוך אנשים לעשירים, אך יש להילחם נגד העוני.


ש: אבל אותה עמותה "לקט ישראל" פועלת בעזרת אלפי מתנדבים, ואם זה יהיה מטעם המדינה, היא תצטרך לשלם משכורות ואז אולי זה כבר לא יהיה משתלם?

ת: אם מדינה רוצה ,היא יכולה למצוא פתרון מערכתי לכל בעיה. עובדה שיש כמה מדינות בעולם עם חקיקה שאסור להשמיד מזון. וכן עם חקיקה שפוטרת תורמי מזון מאחריות במקרה שנגרם נזק כיון שתרמו בתום לב.


ש: בכלל, על פי ההלכה האם מותר להשמיד מזון? זה לא בזיון אוכלים?

ת: אין לערבב בין שני מושגים: א. הפסד אוכלים או בל תשחית שהיא השחתת מזון או נתינת מזון שעדיין ראוי לאדם לאכילת בעלי חיים. ב. גם כאשר מותר להשמיד מזון, אסור לעשות זאת בצורה מבזה, כי זה כבועט בטובתו של הקב"ה (פסקי תשובות קעא א – מ"צ).


ש: יש מקרים שמותר להשחית מזון?!

ת: כן. הרמב"ם מנסח: "מאבד מאכלות דרך השחתה עובר בלא תשחית" (הלכות מלכים ו י). הוא מדגיש: דרך השחתה.


ש: מה למשל אינו "דרך השחתה"?

ת: שאלה כבדה, אבל יש שלמדו זכות על מסעדות ,בתי מלון ואולמות, שהטיפול בעודפים הוא טירחה גדולה והוצאות כספיות שלא כדאיות, כי יותר זול לקנות מזון חדש (פסקי תשובות שם ג בשם הגרי"ש אלישיב – מ"צ).


ש: אז אולי באמת אין טענות על השמדת עודפי מזון?

ת: בודאי שזה חמור מאד. זה תפקיד המדינה לארגן זאת בצורה יעילה וחסכנית, וגם לדאוג שפירות וירקות לא יהיו כל כך יקרים. הם עולים25% יותר מאשר במערב. גם פער התווך גדול מאוד. פרי עולה בשוק פי 3 או 4 יותר ממה שמשולם לחקלאי. לעומת זאת מזון מתועש ולא בריא הוא זול.


ש: אבל מבחינה עקרונית, אולי בכלל אין די מזון בעולם וזאת הסיבה?

ת: חלילה. כך טען בזמנו תומאס מלתוס לפני כ-200 שנה ,שראה בלב כואב את תופעת העוני והמצוקה הנוראה, ולכן החליט שאין די מזון בעולם, כי כמות המזון גדלה בטור חשבוני והאוכלוסיה בטור הנדסי. ולכן אנו רצים לקטסטרופה אם לא נגביל את האוכלוסיה.


ש: כמו בסין וכדומה בימינו?

ת: כן. הוא הציע הטבות ומתנות למי שאין לו ילדים, ומיסים כבדים על ילדים ומשקלם! ועוד שטויות.


ש: איך אנו יודעים שהוא לא צדק?

ת: לאמירתו שהמזון גדל בטור אריטמטי האוכלוסיה בטור גאומטרי, אין שום הוכחה. זו סתם ספקולציה. כך אמר אז ג'ון סטוארט מיל. ומבחינה אמפירית, עובדה שמאז עברו מאתים שנה והמין האנושי גדל וגדל, מכפיל עצמו ומשלש את עצמו.


ש: אבל זו גם עובדה שיש רעבים!

ת: נכון. בערך כמיליארד אנשים הם רעבים, אבל זה לא בגלל שאין מזון. יש, אך אינו מחולק בצדק. מלבד זאת, בזמנו מספר היחסי של הרעבים היה יותר גדול.


ש: איני מבין, אי אפשר שהאוכלוסיה העולמית תגדל עד אין סוף! בודאי יש גבול למזון עלי אדמות!

ת: לאו דווקא. המדע מתפתח פלאים ולפעמים יש זנים בחקלאות שתוצרתם היא פי 10 ואולי פי 50. אלא כאמור, זו בעיה של חלוקה.


ש: אבל איפה יש פסוק מפורש בתורה שיש די מזון למין האנושי כמה שיגדל?

ת: זה ברכת המזון מפורש: הזן את העולם כולו, בטובו... הוא נותן לחם לכל בשר... ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ולא יחסר לנו, מזון לעולם ועוד... כי הוא אל זן מפרנס לכל ומטיב לכל ומכין מזון לכל בריותיו... ברוך אתה ד' הזן את הכל!


ש: אם ד' זן את הכל, אז מה לנו לדאוג?

ת: ד' יתברך זן את הכל על ידינו ומתוכנו. אנו שלוחיו. אנו חייבים לעזור לעניים ולרעבים.


ש: אבל גם אנו לא עשירים? חייך קודמים לחיי חברך (בבא מציעא סב א)?

ת: נכון. אך בכל זאת אנו חיים גם עם מותרות. נכון שחייך קודמים לחיי חברך, אבל מותרותיך אינם קודמים לחיי חברך. כך פסקו בעל התניא באגרת בסוף התניא, ערוך השולחן, החפץ חיים בספר אהבת חסד וכן במאמר בסוף, וכן מרן הרב קוק באורח משפט. אסור להיות אגואיסט ולחשוב רק על עצמו. מצוה גדולה והכרחית לעזור לעניים.


  • פורסם בשאילת שלמה 402