שיעורי הרב שלמה אבינר

[הרב שלמה אבינר]

עברנו בגירוש הגוש את המאורע הכי נורא מאז קום המדינה, שיהודים גירשו יהודים, הרסו חבל ארץ ומסרו אותו לידי אויבים. עד עצם היום הזה הננו המומים ממה שקרה.

אך כיוון שאנו מאמינים בני מאמינים, יודעים אנו שריבונו של עולם הוא המנהיג את ההיסטוריה, וגם הדברים הטובים וגם הדברים הרעים שייכים לסדר הנהגתו. כמובן, אין זה משחרר מאומה מן האחריות של אלה שביצעו פשע נורא זה, והם בגדר "מגלגלים חובה על ידי חייב".

ולעומתם כל אלה שלחמו עבור גוש קטיף וצפון השומרון הם בגדר "מגלגלים זכות על ידי זכאי".

יחד עם זאת אין לנו להתאבל לנצח, כמו שד' אמר לשמואל הנביא: עד מתי אתה מתאבל אל שאול? זה דומה לאדם חולה שמוסרים את הנפש כדי להצילו, אך אם לא מצליחים, מקבלים את הגזרה, מתאבלים וממשיכים קדימה.

כך עשינו אחרי כל החורבנות שעברו עלינו. חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, ועוד צרות נוראות כגון גזרות תתנ"ו של מסעי הצלב, גירוש ספרד, גזרות ת"ח ות"ט של של חמלניצקי הרשע, והשואה הנוראה - שאחריהם קמנו ונתעודד.

אחרי חורבן בית שני היו פרושים שלא רצו יותר לאכול בשר ולשתות יין, כי איך יאכלו בשר אם אין קרבנות, ואיך ישתו יין אם בטלו נסכים. אמר להם רבי יהושע: "בנַי בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר, אי אפשר, שכבר נגזרה גזירה. ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר, שאין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב ציבור יכולין לעמוד בה... אלא כך אמרו חכמים: סד אדם ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט... אמה על אמה" (בבא תברא ס ב).

לכן עלינו לרומם את שמחתנו, כי היא שנותנת לנו כוח. בלי שמחה, אי אפשר לעשות מאומה. "אין שכינה שורה... אלא מתוך דבר שמחה של מצוה... וכן לדבר הלכה... וכן לחלום טוב" (שבת ל ב). בשביל רוח הקודש, בשביל הכרעת אמת של הלכה, בשביל דמיון בריא - צריך שמחה.

עוד מאבקים רבים מחכים לנו ולא נוכל לנצח ברוח נכאים. כותב בעל התניא: "כלל גדול... נצחון לנצח... כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה , הנה אם האחד הוא בעצלות ובכבדות, ינוצח בקל ויפול, גם אם הוא גיבור יותר מחברו... אי אפשר לנצח... כי אם בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם" (תניא פ' כו).

לכן, חזק ונתחזק, נוסיף עוז וגבורה, נוסיף אמונה ושמחה, נמשיך לבנות את ארצנו ולהיבנות בה - וד' אלהינו הולך לפנינו.