שיעורי הרב שלמה אבינר

למד ספרי מוסר

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: לצערי, אני נכשל בחטאים כל הזמן. אני מחליט החלטות טובות ואיני עומד בהם. אני קם ונופל וקם ונופל עד שאני מתייאש. ד' אינו עוזר לי. יש לי יצרים והם אינם נעלמים. אני יודע שאני שואל שאלה שאולי אין עליה תשובה. אבל אולי יש שיטה כיצד איחלץ מן המצר?

תשובה: בוודאי יש שיטה. ריבונו של עולם לא היה זורק אותנו במערבולת ועוזב אותנו לנפשנו חלילה. הרי מה שקורה לך אינו יוצא דופן, אלא קורה לכל אדם עלי אדמות, כיוון שהוא בעל יצרים. אמרו חז"ל שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, נעשה חזק יותר, ומתחדש עליו בכל יום, מוצא אפיקים חדשים, ואלמלא ד' עוזרו אינו יכול לו. היצר הזה חזק מאד וקשה לנצח בלי בני ברית, ובחסדו עלינו, ד' כרת אתנו ברית, ונתן לנו בן ברית שילך עמנו תמיד - והוא התורה. הוא מה שלימדונו חז"ל: "בראתי יצר הרע - בראתי לו תורה תבלין" (קידושין ל, ב), כמו תבלין שמבטל טעם רע. הרמח"ל כתב: "אם היתה הידיעה רחבה ועומדת על לב בני האדם, לא היו חוטאים לעולם, אז לא היה אפילו היצר קרוב אליהם ושולט עליהם" (דרך עץ חיים מודפס בסוף מסילת ישרים). לא רק שהיינו גוברים על היצר אלא שהיה נעלם.

ובמיוחד יש ללמוד ספרי מוסר על תיקון מידות ויראת שמים, יום יום, כפי שכבר הזהירו על כך גדולי עולם כגון ספר הישר (שער ד') ורבנו יונה גרונדי (ספר היראה רמ. שערי תשובה ג ג. ג טו). וכן הארי ז"ל הזהיר מאד לאדם "שילמד בכל יום ספרי יראה ומוסר, ולא יעדר אף יום אחד מלימוד זה" (יסוד ושורש העבודה, שער הניצוץ. וכן באר היטב או"ח תרג א).

ראש הישיבה הגדול המהרש"ל, רבי שלמה לוריא, ציווה למוכיח אחד שיבוא בכל יום לשעה אחת, ויוכיחנו ויזהירנו על מעשיו. ובעת בוא המוכיח, תיכף התעטף המהרש"ל וישב לשמוע תוכחות מוסר ביראה ורעדה לפני ד' (שם הגדולים לחיד"א, ערך ראשית חכמה).

הבעל שם טוב ציווה ללמוד בכל יום שיעור מוסר, הן רב הן מעט, ולהידבק במידות טובות (צוואת הריב"ש) כי אין היצר הרע מפתה את האדם שלא ילמד כלל, רק מפתהו שלא ילמד דבר המביא לידי יראת שמים, כמו ספרי מוסר (שם).

ומסופר על רבי פנחס מקוריץ, מראשוני תלמידי הבעל שם טוב, שלמד ספר "חובת הלבבות" אלף פעמים. רבי נחמן מברסלב היה מתמיד עצום בלימודו ובין השאר למד כל ספרי מוסר (שבחי הר"ן). גם הגאון מווילנא, כאשר הגיע אליו ספר מסילת ישרים, אמר: אור גדול יצא לעולם, ולמד אותו בעל פה מאה ואחת פעמים. והוסיף שאם הרמח"ל היה עוד בחיים, "כי עתה הלכתי רגלי ללמוד ממנו מוסר ומידות".

כמובן, כל זה מתייחס גם לגברים גם לנשים, גם לנערות גם לנערים (דרשות יערות דבש לרבי יונתן אייבשיץ דרוש ה).

מרן הרב קוק אף אמר שכל אחד צריך לכתוב לעצמו ספר מוסר שמתאים לו. כמובן, הוא לא חייב לחדש את הכל ממוחו, אלא מה שהוא מוצא בספרי המוסר, ומתאים מאד לתיקון נשמתו, לאסוף ולקבוץ לספר קטן עבורו (ריש מוסר אביך).

אך לימוד ספרי מוסר אינו לימוד תיאורטי אלא הוא כולל בדיקת עצמו לאור אותם ספרים, כלומר חשבון נפש יומי. כותב הרמח"ל: "הלא האדם רוב שנות ימיו עומד לחשוב מחשבות עסקיו, עסקי חיי שעה, ולמה לא ישים אל לבבו אפילו שעה אחת גם לזאת - לחשוב מחשבת ממש: מה הוא ולמה בא לעולם? או, מה מבקש ממנו מלך מלכי המלכים? ומה יהיו סוף כל ענייניו? זאת היא התרופה היותר גדולה וחזקה, שתוכל להמציא נגד היצר הרע והיא קלה ופעולתה גדולה ופריה רב, שיעמוד האדם בכל יום לפחות שעה אחת, פנוי משאר כל המחשבות, ולחשוב על זה שאמרתי" (דרך עץ חיים).

משל למה הדבר דומה, לסוחר שכל עסקיו משגשגים והכנסותיו הולכות ועולות. מה טוב. אך אם הוא רואה שהוא מפסיד מיום ליום, באמת טיפש יהיה להמשיך באותה דרך. עליו לרענן את מסחרו, להחליט מה לחדול לשווק, מה להוסיף וכדומה (ספר חשבון הנפש לרבי מנדל מסטנוב).

וכן בעניינים רוחניים, כותב הרמח"ל, "והנני רואה צורך לאדם שיהיה מדקדק ושוקל דרכיו דבר יום ביומו כסוחרים הגדולים אשר יפלסו תמיד כל עסקיהם למען לא יתקלקלו, ויקבעו עתים ושעות (קבועות) לזה שלא יהיה משקלו עראי אלא בקביעות גדול... והוא מה שאמרו ז"ל: על כן יאמרו המושלים בואו חשבון, יאמרו המושלים ביצרם, בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עברה כעבד הפסדה' (בבא בתרא עח)" (מסילת ישרים ג).

וכי אתה גדול יותר ממשה רבנו, איש האלהים, אדון כל נביאים ואבי כל החכמים אשר לא קם כמוהו בישראל, אומר הרמב"ם, שמפני שלא עסק במלאכת זו של החשבון עד תום, בא לידי כעס ואמר: שמעו נא המורים (שמונה פרקים, פ"ד). יש מרבותינו שמפרשים אחרת מהרמב"ם את פרשת מי מריבה, ודאי דברים נכוחים שבלי חשבון תדירי, גם הענק שבענקים עלול להיכשל.

מרן הרב קוק כותב: "הרשעה שבעולם מוצאת באדם את מכונה, מדי יום ביומו מוסיפה היא אומץ, מכשלת היא את כוחו להתרומם להתעלות לטוב, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום... האדם מוכרח להתוודות על עוונותיו... כשחשבון הנפש אינו דבר נשכח מהאדם אז הוא מנער את הרשעה ממנו, קמעה קמעה,טרם שהספיקה לעשות עליו ערמה גדולה כזאת שלא יוכל להרים ראש. ומארי דחושבנא בכל יום מסלקים את הרשעה היומית... מעמידים בזה את נפשם נוכח הטוב והקודש" (אורות הקודש ג, שב).

זה הכלל: לימוד מוסר יומי, חשבון נפש יומי. אפשר להכיר ולהרגיש בהתנהגותו של אדם ובדיבור של האדם, אף אם בן תורה הוא, אם הוא לומד כל יום מוסר ועושה חשבון נפש. יש לו עדינות מיוחדת וטהרה מיוחדת.