שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

יצר המחלוקת

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־21:37, 13 בינואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == יצר המחלוקת == [מ"באהבה ובאמונה"] יצר הרע הוא יצור חכם מאוד, ויצר הרע של המחלוקת הוא חכם ...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

יצר המחלוקת

[מ"באהבה ובאמונה"]


יצר הרע הוא יצור חכם מאוד, ויצר הרע של המחלוקת הוא חכם בריבוע.

יצר הרע, מה הוא אומר?

הוא פונה לחרדים בערמה: 'ראו את אותם חילוניים, גרועים בבני אדם, כמה הם הורסים את התורה ולומדיה, וכך מחריבים את האומה'. הוא נראה ממש הגיוני ומשכנע.

מעודד מהצלחתו הוא פונה לחילוניים: 'ראו חרדים אלה, הגרועים בבני אדם, כמה הם הורסים את הצבא ואת העבודה ובכך מחריבים את האומה'. ממש משכנע.

ואז הוא חוזר לחרדים וקודח להם במוח. וכמו פינג פונג, הוא מצליח לסכסך ביניהם, משפשף ידיו בהנאה, ואחר שהצית את אש המחלוקת, היא הולכת ומתפשטת מעצמה, מלאכתו נעשית על ידי אחרים, והוא פונה למשימות אחרות. יצירתי ממש.

באשר לחסידי התורה-העם-הארץ, למיניהם, הם נתונים תחת אש צולבת, יורים עליהם משני הכיוונים, וגם הם יורים לשני הכיוונים.

זו עבודתו של יצר הרע המתחדש בכל יום. ושכחנו לציין שבתוך כל קבוצה, הוא גם יוצר תת קבוצות דמיוניות, ומסכסך ביניהן, כך שיורים גם כוחותינו על כוחותינו. דו"צ, דו צדדי. אך כמובן, גם החלוקה הראשונית בין חרדים לחילוניים והולכים בין השבילים היא דמיונית. הכול דמיוני, הבל ושווא.

שמא תאמרו מה הנך רוצה מן היצר הרע של המצה והמריבה, הרי הוא עושה עבודתו אשר הטיל עליו ריבונו של עולם: להסית בני אדם, להכשיל בני אדם, לסכסך בין בני אדם, בין אדם לחברו ובין איש לאשתו? הוא המכשיל, הוא המסכסך, הוא המפיל לעומק החטא, ולבסוף הוא השוחט. זו עבודתו.

אלא שיש דעה מעניינת של רבותינו בגמרא ששוחט בשבת חייב משום צובע, הדם צובע. היצר הרע הזה הוא צבוע, הוא שקרן, הוא מרמה. כאשר הוא מדבר אל חרדי הוא מתחפש לחרדי, מדבר כמו חרדי, בהברה מלעילית.

כאשר הוא פונה אל חילוני הוא מדבר חילוניות רהוטה ויפה, ומוצא מאד חן בעיניהם. אפילו לתלמידי מרן הרב קוק הוא מדבר קוקניקית, זה אמנם קצת קשה, אבל הוא הסתגל מהר מאוד, ותלמידי מרן הרב קוק לא מצליחים להבחין בינו לבין רבם, הרי גם הוא למד בישיבת מרכז הרב. מתי? יחד אתנו.

לכן עם עיקש תתעקש. אנו נטמין מלכודת לאותו מנוול, נערוך לו חקירת שתי וערב בבית דין המורכב מלאומי-דתי, מחרדי ומחילוני, כאשר כמובן, אב בית הדין יהיה לאומי דתי שהרי כידוע אנו הלאומיים-דתיים, אנו הטובים מכולם, החכמים מכולם, המושלמים מכולם ויש לנו על זה מסמך רשמי חתום על ידי יצר הרע. אמנם גם האחרים טוענים שיש להם מסמך דומה (אבל ברור שזה זיוף).

ואנו, בית הדין, נשאל את היצר הזה של המחלוקת, הסכסוך והמריבה, כמה שאלות נוקבות:

- מה שמך וכתובתך?

- יצר הרע, המכונה הצבוע, כתובת: בכל מקום, אני לא גזעני, שוכן אצל כולם, חרדים וציונים, אשכנזים וספרדים, דתיים וחילוניים, תימנים ואתיופים, אקדמאים ועמלי יום... גם מתחיל עבודתי עם נוער וילדים.

- מטעם מי אתה פועל, החרדים, החילוניים או הדתיים? עם מי אתה?

- עם אף אחד. אני מטעם הרוע. אלא שאני מרמה, ואני מצליח.

- במה אתה מרמה?

- אני יודע שבאמת אתם עם אחד, שהמשותף מרובה על המפריד, שד' אוהב את כולכם, שכולכם נתונים באותה צרה מול אויביכם, שכולכם אנשים טובים - ושיש רק דרך אחת לחסל אתכם.

- והיא?

- מה שכתוב בהגדה של פסח: "שלא אחד בלב עמד עלינו לכלותינו" – שפירושו: כשאנחנו לא עם אחד בלבד, זה מה שעומד עלינו לכלותינו.

- זה לא הפשט!

- זה הפשט שלי, והוא פועל...

- ואתה אומר לנו זאת בפנים ואינך מפחד שנגלה את תרמיתך?

- לא. כי אתם טיפשים. כבר אלפי שנים אתם רבים ביניכם, ממיטים על עצמכם אסונות ועוד לא למדתם לקח.

- אז יש לנו בשורה עבורך.

- ומהי?

- למדנו גם למדנו. עכשיו יש באמת המון אהבה בעם ישראל.

- המון אהבה?! מופרך מהיסוד! הנה עכשיו ארגנתי סכסוך גדול עקב גיוס תלמידי ישיבה לצבא, ותקציבי הישיבות, זה היה רעיון שלי, כדי לסכסך, ויש הצלחה מסחררת.

- נכשלת, לא נפלנו בפח.

- נפלתם גם נפלתם.

- לא. מיעוט קטן נפל. הרוב לא נפל, הזרם המרכזי שבכל זרם לא נפל. רק בודדים.

- בודדים. בודדים. אך זבוב מות אחד יכול להבאיש את כל השמן.

- טעית. לרגע התבלבלנו, אבל עתה אנו חוזרים לעשתונותינו.

- זה לא נראה ככה.

- אבל זה ככה. אינך רואה כי אתה עיוור. ראה איך בצבא עצמו יש אהבה ואחווה ושלום ורעות בין כולם. וזה מקרין על כל החיים. אנו בכיוון הריפוי ואנו הולכים ומתרפאים. חילוקי דעות, כן! חילוקי לבבות, לא! מלחמת דעות, כן! מלחמת אחים, לא! כי אנשים אחים אנחנו.

עם אחד בלב אחד. כמי כמוך גוי אחד בארץ.


  • פורסם בשאילת שלמה 289