שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

יחס פרימיטיבי לנשים (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־16:57, 26 בפברואר 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " אל תהיה פרימיטיבי ביחסך לנשים. ב"ה התקדמנו. ההיסטוריה מתקדמת. כמובן, יש בה גם עליות ויריד...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)


אל תהיה פרימיטיבי ביחסך לנשים. ב"ה התקדמנו. ההיסטוריה מתקדמת. כמובן, יש בה גם עליות וירידות, זה טבעי, אך סך הכל היא מתקדמת בהרבה תחומים, וכן ביחס לנשים, או ליתר דיוק באשר ליחס בין גברים לנשים. אנו כבר לא בפרהיסטוריה.

כמובן, אין לנו ידיעות מדוייקות באשר לפרהיסטוריה, וגם היו בה תקופות שונות. אך ברור שבתקופות קדומות, היחסים בין גברים לנשים היו זהים ליחסים בין זכרים לנקבות אצל בעלי חיים. כך טוענים החוקרים. לא היה קשר קבוע בין איש לאשה. היו קשרים חופשיים, כאוות הנפש שלהם, במיוחד של גברים. היה עירבוב גדול, כמו אצל בעלי חיים, כולם עם כולם.


כך היה האדם הפרימיטיבי, עד שהגיע האדם המודרני, לפני כחמשת אלפים שבע מאות שנה, אדם הראשון וחוה אמנו, שהיה ביניהם קשר קבוע ובלעדי וקדוש.

כידוע, יש אנשי מדע הטוענים שהאדם הופיע על במותי ארץ לפני שני מיליונים שנה בערך, זמן רב לפני אדם הראשון. אך לפי מרן הרב קוק אין זה סותר את סיפור מעשה בראשית, כפי שהוא כותב במקומות רבים (עיין סיפרי הדל "מרן הרב קוק והאבולוציה"). כמובן, האבולוציה היא השערה מדעית ולא עובדה, אך אם השערה זו נכונה, אין היא סותרת את מעשה בראשית שבתורה, כי כולם יודעים מהמשנה חגיגה (ב ב), שבתחילת התורה לא הכל כפשוטו ויש משלים רבים.


לכן, אדם הראשון הוא אכן הראשון שראוי לתואר אדם, כי אלה שקדמו לו, וכן אחרים שהיה בזמנו וגם אחרי זמנו, לא היו ראויים לתואר עילאי של אדם, כיון שחיו חיים מופקרים של גברים ונשים. וב"ה, עברו תקופות של מאות אלפי שנים, "עד שבא אדם לידי קצת הכרה שהוא נבדל מכל בעלי החיים" (שמונה קבצים, א תקצד).

היתה זו הכרה פנימית, אינטואיציה קדושה, הברקה ממרומים ,"ועל ידי איזה חזיון, נדמה לו שצריך הוא לקבוע חיי משפחה בקביעות ואצילות רוח, על ידי יחוד אשה שתתקשר אליו" (שם). זה בא לידי ביטוי בפסוק: "זאת הפעם, עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אשה, כי מאיש לוקחה זאת" (בראשית ב כג). מרן הרב קוק מאריך בזה, אבל היסוד הוא "קדושת המשפחה".

לכן, כאשר אנו רואים שיש עירבוב גברים ונשים, בנים ובנות, ללא מסגרת של צניעות, כאשר אנו רואים את רמיסת המשפחה הטהורה והקדושה, אנו מתמלאים צער בראותנו אדם נסוג למצב פרימיטיבי שלפני אדם הראשון, ממנו למדנו שהקשר הטהור בין איש לאשה מקביל למה שנקרא אצל המתמטיקאים "התאמה חד-חד ערכית", Bijection,One to One Correspondence. זה סוד הצניעות שהוא משמרת המשפחה.


ומעשה במדינה, בה נהג החתן לתת מתנה לכלה אחרי החופה. אכן מנהג יפה, אך זה החתן לא נתן, בהיותו עני מרוד, שבקושי אסף קצת כסף בעמלו הקשה כדי לממן את החתונה. אם כן, אחרי החופה, הוא פרש לרגעים מספר לחבריו והיא לחברותיה, ששאלו אותה: הראיני מתנתך. היא נאלצה להודות שלא קיבלה מתנה. אז חברה אחת חיבקה אותה, השניה ליטפה אותה, השלישית ניחמה אותה, הרביעית חייכה, החמישית גיחכה. עד שהכלה פרצה בבכי, פנתה לחתן ושאלה: איפה המתנה שלי? הוא השיב: המתנה שלך היא שאת הבחורה הראשונה שלי בחיים, הבחורה הראשונה שאני מדבר איתה ומסתכל עליה, הבחורה הראשונה שאני מחייך אליה וצוחק איתה, הבחורה הראשונה שאני חולם עליה ואני מאוהב בה. את הראשונה והאחרונה והיחידה בעולם. זו מתנתי. אל תחשבי שזו מתנה של מה בכך, בשבילה ויתרתי הרבה. אך איני מצטער. אנא לקבל מתנתי.

זה בחור לא היה פרימיטיבי.


ועוד סיפור בבחור שהתארס עם בחורה לא פרימיטיבית ואז הבחור רצה לאחוז בידה, אך היא סירבה.

- למה? הרי אנו מאורסים.

- אמור לי, מה יותר טעים - עוגה או אני?

- ודאי את.

- ומה אתה עושה לפני שאתה אוכל עוגה?

- אני אומר ברכה.

- אז בשבילי, זה יהיה שבע ברכות...


דף תקלג [[קטגוריה: שמירת התא המשפחתי (מאמרים)