שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

יחד-העם-איתנו עתה זה ביתנו

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

יחד-העם-איתנו עתה זה ביתנו

[אתר כיפה]


ש: טרם נשאל במי נצביע, יש שאלה מקדימה: האם יש בכלל מצוה להצביע? או בעת מבוכה עדיף להימנע?

ת: בודאי להצביע. זו מצוה גדולה של זיכוי הרבים, שמירה על התורה, שמירה על העם, שמירה על הארץ, שמירה על המדינה. פעם אמר החפץ-חיים על מי שמשתמט מלהצביע, שהוא עובר על הציווי לצאת לעזרת ד', לעזרת ד' בגיבורים (שופטים ה כג).


ש: אז זה יהיה קנה המידה לבחירת מפלגה – זיכוי הרבים?

ת: המטרה היא: ואעשך לגוי גדול. ומי גוי גדול? – אשר לו אלהים קרובים אליו. ומי גוי גדול – אשר לו חוקים טובים וצדיקים (דברים ד). צדיקים וחסידים פרטיים יש גם אצל אומות העולם, ענייננו המיוחד הוא קדושת הכלל, כדברי המהר"ל בנצח ישראל פרק יא. ממלכת כהנים וגוי קדוש.


ש: זה מציאותי?

ת: עלינו לעשות ככל יכולתנו כדי להטביע על מדינתנו חותם של קדושה, בודאי לא לסגת ולא להרוס את הסטטוס קוו.


ש: אבל יש עוד בעיות במדינה, כגון כלכלה ובטחון, ולא רק תורה? גם מדע וטכנולוגיה?

ת: בודאי. אבל עיקר מטרת החיים הוא המוסריות והקודש. השאר הם אמצעים. המטרה היא אומה עם חכמת אלהים ושלוות צדיקים, אז תשרה ברכה גם בכל מכשירי החיים.


ש: זה בעצם חזון הרב קוק?

ת: התגשמות חזון מרן הרב קוק עוד רחוקה ,אבל נעשה כמיטב יכולתנו ולא נתיימר שכבר הגענו, ובודאי לא נצביע בעד מפלגה שמחריבה חזון זה, אלא למפלגה שעמלה עבורו.


ש: אבל בכלל, האם בחירות אינן עניינים פוליטיים שאין לרבנים להתערב בהם? האם זה תפקידם?

ת: כאשר נשאל על כך רבנו הרב צבי יהודה הוא השיב: "איניני מבקש רשות של אף אחד. מה שהוא צדק ואמת, אני מחוייב להודיע ולפרסם על פי תורה" (פתיחת הספר במערכה הציבורית).

אפשר להוסיף מה שסיפר הגר"א נבנצל על אביו ד"ר יצחק נבנצל, שהיה מבקר המדינה, שפעם התנגדו רבנים בנושא מסויים לדעת הממשלה, ועיתון ערך משאל-עם בין אישי ציבור:

"מהו תפקידם של הרבנים במדינה"? השיב ד"ר נבנצל במשפט קצר: "הרבנים אמורים לומר לנו מה תפקידנו ולא להיפך..." (אורו של עולם לרב יוסי אליהו עמ' 292).


ש: אך כיצד נדע במי לבחור?

ת: כלל גדול קבע רבנו הרב צבי יהודה: "חבר אני לכל אשר יראוך" (תהילים קיג סג). יש להתחבר לאנשים יראי שמים בעבודת המדינה. גם כאן אפשר לצרף מה שסיפר הגר"א נבנצל על אביו, שאמר לו פעם על בחור ירא שמים שעמד מולו: "הנה חבר שלך". הוא הגיב ואמר לאביו שאינו מכירו. השיב לו אביו בחיוך: "דוד המלך אמר בתהילים: חבר אני לכל אשר יראוך" (אורו של עולם שם).


ש: אבל מה הכוונה יראת שמים? במה זה מתבטא?

ת: בכל. אמונה בתורה ובמצוות. אמונה בכלל-ישראל, אמונה במעשה ד' שמביא ישועה לעמו בדורנו זה. אמונה ברבנות הראשית כשופט אשר יהיה בימים ההם, קיום שמירת הלשון.


ש: ואפשר למצוא מפלגה כזו?

ת: לצערנו עוד לא. אבל בהלכות תשובה הרמב"ם כותב שאדם נדון על פי רובו, וכן מדינה וכן כל העולם (הלכות תשובה ג ב). וכן מפלגה. יש לראות הטוב ברובו ולבחור במפלגה הכי קרובה לנו.


ש: והיא?

ת: יחד-העם-איתנו.


ש: אך זה עלול להחליש את הבית-היהודי שהוא הבית שלנו?

ת: אינינו מחוייבים לאף מפלגה ולא עובדים עבור אף מפלגה. אנו עובדים בשביל ד', כלומר בשביל ד' וישראל עמו.


ש: אבל מפלגה זו מייצגת את האינטרסים של הציבור שלנו?

ת: מי זה הציבור שלנו?! הציבור שלנו זה עם ישראל. אנו לא סקטוריאליים. אנו מחוייבים לרבונו של עולם ולא למפלגה מסויימת ולציבור מסויים.


ש: אבל יש גם אנשים חילוניים במדינה בעלי מעלות טובות?

ת: בודאי, כולם אהובים. אך אמרנו שהתנאי הראשי הוא: חבר אני לכל אשר יראוך. כמובן אין זו המצאה על רבנו הרב צבי יהודה. הרמב"ם כותב בהלכות מלכים פרק א שכל מינוי בישראל ניתן רק לאדם ירא שמים. אך האמת היא שלא צריך מקור. זה הגיוני. רק מי שבוערת בקרבו אמונה בתורה ובמצוות, ילחם עבורן במסירות נפש. לא כן מי שריק מהן או אפילו צונן. אפילו בהלכות כשרות, לאדם לא דתי אין נאמנות שמזונו כשר. קל וחומר מי שמבשל ענייני מדינה שהם הרבה יותר מסובכים. מי שלא נאמן על עצמו, כיצד יהיה נאמן על אחרים?! כמובן יש צורך שכל חברי הכנסת שבמפלגה יהיו יראי שמים, כדי שלא יצננו את התבשיל.


ש: ואולי להיפך. שמא הגיע העת לצנן את הדת, להנגיש את הדת, לחילוניים שבמדינה?

ת: מי אמר שהעם היושב בציון לא רוצה מדינה יהודית?! המלחמה נגד הפרדת היהדות מהמדינה אינה הגנה על האינטרסים של הדתיים, אלא פקוח נשמה של כל האומה. גם היא מעוניינת בצביון היהודי של המדינה – אם נוציא מן החשבון בודדים צועקים שאינם מייצגים את הכלל. אין להתייאש מן הדור הזה, אין להתייאש מן העם, אין להתייאש מן הסגולה הישראלית.


ש: ובכל זאת יש חילוניים שסוברים שהתורה מפריעה לחייהם?

ת: התורה היא החיים. הם חיינו ואורך ימינו. ובחרת בחיים. לכן במקום להתאמץ לבטל מצוות, יש להתאמץ להסביר שהן חיים.


ש: אין זה קל...

ת: ודאי. אך אין זו סיבה להתקפל. הגרי"ד סולוביצ'יק השתמש במשל: הצרפתים הפקירו את פריז עוד בטרם ירו הגרמנים את הירייה הראשונה (איש על עדה עמ' 173). ויש משל נגדי. פעם אמר תלמיד חכם, תלמיד נובהרדוק: "היום למדתי מוסר מראש ממשלת פולין". היטלר ימ"ש דרש מהפולנים ימסרו להם את העיר דנציג, בטענה שיש שם הרבה גרמנים וכן עבר גרמני. הגיב ראש ממשלת פולין: "הילטר אינו רוצה רק את דנציג, הוא רוצה את וורשא, רק הוא מתחיל מלחמתו בדנציג, לכן אנו נילחם על וורשא בדנציג".


ש: הביטוי להילחם נראה תקיף, בניגוד לרב קוק שתמיד דיבר בעדינית...

ת: כך כבר האשימו את רבנו הרב צבי יהודה. נכון שמרן הרב קוק תמיד דיבר בעדינות אך לפעמים כנגד דעות שהן כרקב לבית ישראל, הוא דיבר בתקיפות. פעם הוציא כרוז נגד מישהו בלשון: "סתום פיך"! וכן נהג רבנו הרב צבי יהודה: להרבות בחיוב ולמעט בשלילה. ועיין עין איה שבת סוף פרק ט שיש להשתמש בברזל המשבר ומפוצץ נגד כל מיני כחות טמאים הפוגעים ברום המחשבה המקודשת. ועיין במסילת ישרים פרק יט שהחסידות של אהבת הבריות כוללת לפעמים את מידת הקנאות. ועיין דברי הרב הירש על פרשת פינחס.


ש: ומה עם הימין הדתי הקיצורי?

ת: גם זו צרה גדולה. אך ב"ה היא שולית.


ש: אז ביחד -העם-איתנו זו המפלגה השלמה?

ת: לא. משל לאדם ברחוב שאין לו בית, וכמה בתים מציעים לו הכנסת אורחים, אך כולם בעייתים, לכן הוא בוחר את הכי טוב לו. מעלת יחד-העם-איתנו היא עתה הכי קרובה לנו, אך בודאי אינה האידיאל השלם. עתה זה ביתנו. באשר לעתיד, ימים יגידו. כרגע נראה שילחמו בעד מדינה יהודית, וזה הנושא של חרום שעומד על הפרק.


ש: אם כך אנו נוטים יותר לחרדיות מאשר לדתיות-לאומית...

ת: לא נכון. אנו לא חרדים ולא דתיים-לאומיים. אנו יהודים. אנו מצווים לעשות רצון ד' ומשתדלים לעשות רצון ד'.


  • פורסם בשאילת שלמה 377