שיעורי הרב שלמה אבינר

יותר כהנא מכהנא

[מקורות: הרב מרדכי ציון]

אין ספק שהרב כהנא זכר צדיק לברכה ד' ינקום דמו, היה אדם גדול, אידיאליסט גדול, מסור לעם ישראל בכל נימי נפשו. אין ספק שברמה האישית הוא זכאי לכל הערכתנו. אך כמובן אין מכאן ערובה ש"כהנא צדק" בכל אשר אמר, ורגילים אנו לבדוק כל דבר לאורה של תורה, ובמקרה של מחלוקת להכריע על פי רוב מנין ורוב חכמה.

הנה בדור שלאחריו יש שצעדו הרבה יותר רחוק, וכל שכן שדבריהם צריכים בדיקת וביקורת. אמנם מועטים מאוד הם, חריגים מאוד הם, אך אין זה פותר אותנו מלהביע דעה בכל דבר לגופו של עניין.

מובן מאיליו שאלו סוגיות עמוקות. ולא באנו כאן אלא לתמצת את הדברים, בבחינת שולחן ערוך. והרוצה להעמיק, הרי כל הספרים פתוחים לפניו.

א. יחס למדינה - הרב כהנא תמיד הבדיל בין מדינת ישראל לממשלת ישראל: מדינת ישראל היא קודש, אתחלתא דגאולה, קידוש הם בעולם, ויש לומר הלל ביום העצמאות (אור הרעיון שמג-שדמ). בזה "כהנא צדק". הצעיריםהפסימיים החדשים, סוברים שמדינה היא אויבת העם היהודי, כי היא מפקירה יהודים ואינה בדרך התורה. היא רקובה, חסרת תיקון, ואין פתרון אלא להפילה, כדי להקים מלכות על פי תורה. יש מהם הסוברים שהדבר ייעשה על ידי יצירת אנדרלומוסיה, כגון על ידי העצמת מתח בין יהודים וערבים. הם אינם צודקים.

ב. יחס לממשלה - הרב כהנא סבר שממשלת ישראל היא ממשלת זדון שיש להילחם בה. הוא סבר שמנהיגי המדינה שותפים לטרור, בזה שאין נלחמים נגדו. הוא לא צדק. הנואשים החדשים מקצינים יותר וסוברים שמנהיגי המדינה הם רוצחים, בהיותם אחראים על הדם שנשפך. הם טועים.

ג. יחס לצבא - דעתם של השונאים הצעירים היא שהצבא הוא אויב העם היהודי, בהיותו מפקיר יהודים. טעות עובדתית. גם הרב כהנא לא סבר כמותם. הוא גם שירת כחייל בצה"ל.

ד. יחס לערבים - הרב כהנא העלה השערה לא מוחלטת שלפלסטינאים, כיון שהם טוענים לבעלות על הארץ, יש דין "לא תחיה כל נשמה" כמו לעמי כנען (אור הרעיון רנט). הוא לא צדק. השוללים החדשים צעדו הרבה יותר רחוק וסוברים ש"לא תרצח" לא נאמר על גויים, ושכל ערבי הוא אויב ורודף ,אלא אם כן הוכח אחרת. ודאי אינם צודקים.

ה. יחס לרצח ערבים - הרב כהנא שיבח את אנשי האצ"ל שהטמינו בשנת תרצ"ח (!) פצצות בשוק הערבי שהרגו עשרות ערבים והעלה טענה שכן יש לממשלה לנהוג. אך לבודדים הוא אמר לא לפגוע בערבים מפני שהם עלולים להיתפס, כלשונו: יש ש"ב, יש ש"ג (מעל במת הכנסת תשע"ג יב-יג. שמז). הוא צדק בהוראה זו ליחידים, אך הנימוק האמיתי אינו מעשי אלא עקרוני. באשר לממשלה, לא נדון כאן. מתקני החברה הצעירים סוברים שאין מניעה ליחידים להרוג ערבים, הם סוברים שלא ייתפסו, ואם ייתפסו מוכנים הם לשלם את המחיר. הם אינם חוששים לנזק שייגרם על ידי כך להתיישבות ולמחנה הלאומי, שהרי ממילא הם חותרים לפירוק המסגרות. טעות כפולה.

ו. יחס לעם ישראל - הרב כהנא הזהיר תמיד נגד מלחמת אחים, לאור נסיון סוף בית שני. הוא לא הסכים להתקיף יהודים אף חיילים שבאו לפנות מתנחלים (אור הרעיון שג. שלג. שפג. פירוש המכבי דברים סט). לדעת קומץ החדשים מקרוב באו, העם היהודי חוטא ואין לו כל סמכות לקבוע. טועים.

ז. יחס לרבנים - הרב כהנא סבר שיש תלמידי חכמים שהושפעו מעיוות הגלות, אך בכל זאת יש לשמוע להם גם אם נראה שהם טועים, אבל יש לנסות לשכנעם בטעותם. הרי הוא מודה שיש רבנים לא גלותיים. אבל הצעירים ההולכים הלאה סוברים שרוב הרבנים אינם בעלי סמכות תורנית אמיתית כי הם גלותיים ומשקרים. חלילה.

אפשר לסכם דעתם של המורדים החדשים:

"כולם מגעילים מלבד כמה שמגעילים במיוחד.

חצי עולם פושע והחצי השני אדיש,

חצי עולם רוצח וחצי עולם מחריש"

(מתוך "שונא הבריות", Misanthrope, לסופר מוליאר).

או בסגנון יותר חריף: אין כאן תורה, אין כאן עם ישראל, אין כאן ארץ ישראל.

נלקח משאילת שלמה 423