שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

עירוב תבשילין

ש: מי שאין לו מה לבשל ולהדליק ביום טוב לקראת שבת, חייב בעירוב תבשילין?

ת: יש פוטרים. אגר"מ. ועדיף לעשות כדי להיות בטוח (שו"ת אגרות משה או"ח ה כ – מ"צ).

טבילה בערב יום טוב

ש: האם יש חובה לטבול בערב יום טוב?

ת: מנהג טוב אך לא חובה. עיין מ"ב קכח קסה. בה"ט תצד ז. חיי אדם עט ט.

שהחיינו בהדלקת הנר

ש: מה המקור לכך שאישה מברכת בערב יו"ט שהחיינו על הדלקת הנר?

ת: אין מקור אך כך נהגו. עיין מט"א תקפא נד. שאילת יעבץ קז. ערוה"ש רסג יב. לכן אם שכחה יוצאת ידי חובה בשהחיינו של קידוש. ויש שאינן מברכות על הנר. מ"ב רסג כג.

השלמת הבדלה של יום טוב

ש: מי שלא הבדיל במוצאי יום טוב, עד מתי יכול להשלים?

ת: רוב הפוסקים אמרו עד אסרו חג. מ"ב רצט טז. חזו"ע שבת ב תיח.

הקבלת פני רבו ברגל

ש: האם אני יכול להקביל פני רבי בטלפון?

ת: לא צריך.

[פסק בשו"ת נודע ביהודה (מה"ת או"ח ס' צד) שהקבלת פני רבו לא נוהגת בזה"ז. ועוד כתב בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון ה אות נד), שיסוד דין הקבלת פני הרב ברגל, הוא מכבוד הרב. אם מחל לו רבו - מועילה מחילתו, שהרי "רב שמחל על כבודו, כבודו מחול" כמבואר בקידושין (לב). בס' שאלת רב (ח"ב עמ' מא), נשאל הגר"ח קניבסקי: האם חייב להוציא ממון עד חמישית מנכסיו כדי להקביל פני רבו ברגל (נפ"מ אם רבו גר בחו"ל וצריך לשלם כרטיס טיסה כדי להקביל פניו)? והשיב: "אולי אפשר במכתב או בטלפון". מובא שם בהערה (ב): "כידוע החקירה באחרונים אם הטעם של עליית פני רבו ברגל הוא מדין רבו או כדי שילמד מרבו, ומתשובת הרב שליט"א נראה לכאורה כצד הראשון". ופעם נשאל מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) [זצ"ל] מה השיעור בראיית פני רבו והשיב "ליכנס להגיד אגוטן טאג (יום טוב) ולצאת". לפי טעם השני לא היה מספיק באופן זה" – מ"צ].

כיבוי גז ביום טוב

ש: האם מותר לסגור את מיכל הגז ביום טוב כדי שהגז יכבה? שמעתי שזה גרם כיבוי.

ת: לא. זה כיבוי ישיר. אמנם הגאון הרב נתן צבי פרידמן התיר הדבר בשו"ת נצר מטעי, אבל גדולי ישראל חלקו עליו (עד כדי כך שהוציאו "פשקוויל" נגד קולא זו עם מכתבים מהג"ר פנחס עפשטיין, הגר"ש ואזנר בעל שו"ת שבט הלוי והג"ר יוסף צבי הלוי – מ"צ). עיין ספר שמירת שבת כהלכתה (יג ח – מ"צ).

הקבלת פני רבו ברגל

ש: האם יש מצות הקבלת פני רבו ברגל בזה"ז או שאנו פוסקים כנודע ביהודה (מה"ת או"ח ס' צד) שהיא לא נוהגת בזה"ז? אם לא, האם בכל זאת יש בזה מעלה?

ת: אין מצוה, אלא ראוי לעשות כן אם לא פוגש ברבו כל השנה. ועיין הריטב"א.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן

גז ביום טוב

ש: שמעתי שאסור להשתמש במבער גז ביתי עם מנגנון חשמלי אוטומטי שסוגר את הגז במקרה שהשלהבת נכבית, כדי למנוע דליקה?

ת: מותר. נכון שהדלקת השלהבת גורמת להפעלת חיישן חום שמזרים זרם, ובכל זאת מותר, כי זהו דבר שאינו מתכוון בפסיק רישא דניחא ליה בדרבנן של מוליד זרם, בגרמא כי חמום מתכות החיישן הוא שיוצר זרם.

ש: יש איסור בונה?

ת: זה חידוש של חזון איש, שאינו מוכרח.

עמעם ביום טוב

ש: האם מותר להגביר תאורה ביום טוב בעזרת דימר?

ת: כן. כמו הגברת אש.

רחיצה ביום טוב

ש: מותר להתקלח במים חמים ביום טוב?

ת: ספרדים כן, אשכנזים אם מצטערים. פסקי תשובות תקיא ד-ה.

נסיעה ביום טוב לדיאליזה

ש: חולה סוכרת צריך לקבל טיפול בדיאליזה ביום ראשון של ראש השנה, אי אפשר לשנות את המועד, והרופאים אומרים שמסוכן לדלג; אין לו כסף לשכור מקום בסביבות בית החולים וזה גם לא יעזור כי הליכה ארוכה בלתי אפשרית עבורו. היוכל לנסוע הלוך וחזור עם נהג גוי בתאום מראש ללא תשלום?

ת: הוא רשאי לעשות זאת גם עם נהג יהודי, שהרי נסיעה ברכב היא הבערה שאסורה ביום טוב מדרבנן, ומותר לנהג לנסוע הלוך וחזור בשביל להציל. וכן מותר לחולה לנסוע הלוך משום הצלתו, וכן חזרה שהרי ממילא הנהג חוזר, ורק נשאר איסור תחומין שאפשר להקל בנידון.

חשמל ביום טוב

ש: שמעתי שהתירו להדליק חשמל ביום טוב. זה נכון?

ת: לא. אסור. זו דעת יחיד. כמעט כל הפוסקים אסרו. פסקי תשובות תקב ב.

שכח הבדלה במוצאי יום טוב

ש: מי ששכח הבדלה במוצאי יום טוב, האם יש לו השלמה שלשה ימים כמו שבת, או לא, כי שבת מתפשטת על שלשה ימים לפניה ושלשה ימים אחריה, מה שאין כן יום טוב?

תשובה:

1. אכן כך סובר הקובץ על הרמב"ם (שבת פ' כט) מסתימת הפוסקים שלא חילקו (מובא בשד"ח אסיפת דינים מערכת ה ס"ק ט). אבל יש לדחות מהטעם שאמרת.

2. אבל יש אומרים שיש לו שבועיים או חודש, כי הכותב שטר אשר זמן גבייתו הוא אחרי פסח, יש לו שבועיים או חודש (ש"ך חו"מ מג מז). וכן לענייננו, אלא ששבת מפסיקה, לכן אין לו אלא עד השבת הבאה (ברכי יוסף או"ח רצ"ט בשם ר"י עייאש. שדי חמד שם בשם ר' שלמה הכהן מווילנא). אבל יש לדחות כי בלשון בני אדם בענייני שטרות זה נקרא אחרי הפסח ואין זה נוגע להבדלה.

3. שיטה שלישית היא שיש לו רק מוצאי יו"ט, כיוון שלא מצאנו בזה דין תשלומים (חי' רעק"א רצט ו. ברכי יוסף שם).

4. יש אומרים שאפשר להשלים רק במוצאי שבת, אלא שהיום הולך אחרי הלילה, לכן ניתן כל אותו יום למחרת. וכן יש לנהוג (מ"ב רצ"ט ס"ק טז. קצור שולחן ערוך קצו טו).