שיעורי הרב שלמה אבינר

[הערה: לעולם יש לשאול את הרב הצבאי או קו הרבנות הראשית לחייל 057-8175767]

סעודת ערב יום כיפור

ש: האם חייל שחייב לאכול ביום הכיפורים גם חייב בעבודה בערב יום הכיפורים?

ת: כן (ישנם טעמים נוספים למצוה האכילה בערב יום כיפור, מלבד שיהיה כוח לצום. ש"ת לרבינו ד ח-י).

כפרות

ש: איך חייל יעשה כפרות? אין לו תרנגול?

ת: על כסף לצדקה (רמ"א או"ח תרה א. מ"ב סק"ב).

טבילה

ש: האם יש חובה לטבול במקוה?

ת: כן. זה מנהג מחייב. אם אי אפשר, לשפוך על עצמו דלי מים של 12.5 ליטר, שהם תשעה קבים. ואם גם זה אי אפשר, אז מקלחת חזקה כמה דקות (שו"ת מנחת יצחק ד כא. ט לד. חזון עובדיה ימים נוראים נז-סא. ילקוט יוסף מועדים פב. ועי' שו"ת דברי יציב או"ח יג. שו"ת שבט הלוי ח כד. שו"ת רבבות אפרים א ס. פסקי תשובות שכו הערה 14. ועיין מה שאמר הגר"ח קניבסקי בשם החזו"א שמקלחת לא מהני לט' קבין דהוי כג' כלים וצריך קב בפעם אחת. מעשה איש ז לב. וכן הגרי"ש אלישיב אמר שמקלחת לא נחשב לט' קבין, כיון שאינו נותן המים על ידי כלי. וישמע משה ב כט. וכן כתב הג"ר מנשה קליין שאין היתר לט' קבין ע"י מקלחת משום שצריך כח גברא ואין להקל בדבר כדי שלא יתרגל בזה. והוסיף שדיבר עם הג"ר לוי יצחק גרינולד, אב"ד ור"מ דישיבת ערוגת הבושם ובעל שו"ת מגדלות מרחקים, והסכים עימו להלכה. שו"ת משנה הלכות יח סו).

בקשת סליחה

ש: איך חייל יבקש סליחה ממישהו שלא נמצא בסמיכות?

ת: יטלפן או ישלח סמ"ס וישלים אחרי יום הכיפורים ויחד עם זה יסלח לכל מי שפגע בו (שו"ע או"ח תרו א).

סעודה מפסקת

ש: עד מתי מותר לאכול סעודה מפסקת הכי מאוחר?

ת: 10-5 דקות לפני השקיעה כדי להיות בטוח שלא מגיע עד השקיעה (שו"ע או"ח תרח א).

כל נדרי

ש: עד מתי אפשר לומר כל נדרי?

ת: לכתחילה, לפני השקיעה (רמ"א או"ח תריט א). דיעבד, כל הלילה (שו"ת יחוה דעת א נט).

טלית

ש: האם לובשים טלית בתפילת ליל יום הכיפורים?

ת: כן. אם אפשר. ואם מתעטף לפני השקיעה, יברך (מ"ב תריט סק"ד. ילקוט יוסף מועדים צט).

אכילה ביום הכיפורים

ש: חייל שחייב לאכול, כיצד ינהג?

ת: אם אפשר, יאכל לשיעורים, כלומר 30 סמ"ק מזון ו40 סמ"ק שתיה כל 9 דקות, ובשעת הדחק אפשר לרדת עד 2 דקות (משיב מלחמה ב קמ. שש"כ לט יח. שו"ת יחוה דעת ו לט).

ש: מותר למדוד ביום הכיפורים?

ת: כן. זו מדידה של מצוה. קופסת גפרורים לא רזה היא בערך 30 סמ"ק (שו"ע או"ח שו ז. מ"ב תריח ס"ק כא).

ש: אם חייב רק לשתות האם מותר לו גם לאכול?

ת: לא (שש"כ לט ו).

ש: מה עדיף, לאכול לשיעורים כבר מהבוקר לפני הפעילות או רק לקראת הפעילות בלי הגבלת שיעורים?

ת: לשיעורים כי זה פחות חמור (שש"כ לט ו הערה סט).

ש: כשחייבים לאכול צריך פשוט או גם מזון טעים?

ת: גם מזון טעים כי זה יום טוב. וקל וחומר אם בכך אוכל כמות פחותה (אור שמח, הל' מאכ"א יד יד. נשמת אברהם תריב סק"א וסק"ו).

ש: החייב לשתות צריך דווקא מים או אפשר מיץ?

ת: אפשר מיץ. כנ"ל. וקל וחומר אם כך ישתה פחות (שם).

ש: האם חייל שלא צם יכול להיות שליח ציבור או בעל קריאה?

ת: לא לכתחילה. בשעת צורך מותר אם רק אכל ושתה לשיעורים (מקראי קודש נספח יג סעי' ד בשם הגר"מ פיינשטיין. חזו"ע עמ' שנא סוף הערה א. בשו"ת תשובות והנהגות ג קעו התיר גם בלא צורך).

ש: לגבי עליה לתורה?

ת: שחרית עדיף שלא (שו"ת רבי עקיבא איגר מהדו"ק כד. שש"כ לט לו). מנחה לא (שם. אך בחזון עובדיה עמ' שמט נוטה להתיר זאת לספרדים) . אם אכל או שתה לשיעורים יכול (שש"כ לט הערה קטו בשם הגרש"ז אוירבך. שו"ת ציץ אליעזר טו לב אות ט. חזון עובידה עמ' שמט).

ש: חייב שהוכרח לאכול או לשתות עקב פעילות והסתיימה הפעילות, האם עליו להמשיך בצום?

ת: כן (שש"כ לט ו).

ש: חייל שחייב לאכול, האם צריך קידוש, לחם משנה וברכת המזון?

ת: קידוש, לא (מ"ב תריח ס"ק כט. ילקוט יוסף מועדים עמ' צח), וגם לחם משנה, לא (מג"א תריח סק"י). ברכת המזון, כן, עם יעלה ויבוא. ואם אכל ושתה לשיעורים, אין ברכה אחרונה (שו"ע או"ח רי א. מ"ב סק"א. שו"ת יביע אומר ה או"ח יח. שש"כ לט כא).

ש: האם יש לברך כל פעם מחדש ברכה ראשונה אם אכל לשיעורים?

ת: אם הסיח דעתו (שם).

נעליים

ש: חייל לא בפעילות מותר בנעלי עור?

ת: לא (שו"ע או"ח תריד ב). וכן פקודות הצבא (פקודת מטכ"ל 34.0202).

ש: ואם הוא בפעילות?

ת: כן. וכן אם יש חשש נחשים (שו"ע ורמ"א או"ח תריד ד). ובסיום הפעילות יחליף (מ"ב תריד ס"ק יג).

ש: מותר עבור תדריך ותרגילים לקראת יציאה מוצאי יום הכיפורים?

ת: לא. חוץ ממקרים יוצאי דופן (שם).

רחיצה

ש: מה מותר להתרחץ?

ת: רק ידיים עד פרקי האצבעות לקראת תפלה או אחרי שירותים, ולברכת כהנים עד פרק היד (שו"ע או"ח תריג ב).

ש: מה הדין אם יש לכלוך?

ת: מותר לשטוף מקום הלכלוך, גם עם סבון נוזלי (שו"ע או"ח תריג א).

ש: מה דין חייל שחזר מפעילות ומאוד מזיע?

ת: מותר לרחוץ רק אם מאוד מסריח ומציק (מ"ב תריג סק"א. כה"ח סק"ה).

סיכה

ש: מותר לסוך הגוף בשמן או משחה?

ת: לא (שו"ע או"ח תריד א).

ש: דאודורנט מותר?

ת: אם הוא נוזלי ולא שומני.

מוסף

ש: עד מתי אפשר להתפלל מוסף?

ת: לכתחילה עד חצי שעה אחרי חצות, דיעבד, כל היום (מ"ב תרכ ס"ק טז. כה"ח סק"ח).

ש: מותר לכרוע ישר על הרצפה?

ת: יש לשים איזה בד מול הפנים (רמ"א או"ח קלא ח. חזון עובדיה עמ' שנג).

נעילה

ש: מתי זמן נעילה?

ת: חצי שעה לפני השקיעה (שעה"צ תרכג סק"ב. ילקוט יוסף מועדים עמ' קיב). הכי מוקדם שעה וחצי לפני השקיעה (שעה"צ תרכג סק"ה. כה"ח שם סק"ז).

ש: עד מתי אפשר לומר ברכת כהנים?

ת: לכתחילה עד השקיעה (מ"ב תרכג סק"ח. ילקוט יוסף עמ' קיב), דיעבד בין השמשות, כלומר 13 וחצי דקות אחרי השקיעה (שעה"צ תרכג ס"ק יא. הליכות שלמה עמ' פד. ילקוט יוסף עמ' קיב).

ש: מי שהפסיד נעילה יתפלל ערבית שתים?

ת: לא (כה"ח קח ס"ק יב. שו"ת יביע אומר ז נד. שו"ת שבט הלוי ה סז. ו פ).

הבדלה

ש: מה מברכים בהבדלה?

ת: רק יין, נר והמבדיל. בלי בשמים (שו"ע או"ח תרכד ג. מ"ב סק"ה).

ש: על אש רגילה?

ת: לא. רק על האש שדלקה כל היום, או מאש שהודלקה ממנה (שו"ע או"ח תרכד ד-ה).