שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

טענות לרבש"ע בגלל אסון שקרה זו כפיות טובה (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

[מאתר "סרוגים"]

"לבוא בטענת לקב"ה בגלל שקרה אסון זו כפיות טובה"

שני אירועים מחרידים התרחשו בהפרש של שבוע ובשניהם מעורבים ילדים קטנים.

בשבוע שעבר, נרצחו ארבעה יהודים מתוכם שלושה ילדים בפתח בית הספר בו למדו בטולוז, אתמול (ב') נספו ברחובות אב עם חמישה ילדיו, בשריפה בביתם.

בשיחה עם הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת ירושלים ורב הישוב בית אל אנחנו ביקשנו את התייחסותו לשני האירועים האחרונים.


למה קורים לנו אסונות כאלה?

קודם כל צריך להבין שאנחנו לא יודעים את הסיבות של הקב"ה בעולם הזה. יש צדיק ורע ויש רשע וטוב לו. כבר הנביאים שאלו למה זה קורה ולא קיבלו תשובה. גם משה רבנו שאל ובתלמוד נחלקו האם הוא קיבל תשובה או לא, וגם אם הוא קיבל תשובה, מי אמר שאנחנו מבינים אותה.

ספר קהלת וספר איוב גם הם עוסקים בשאלה הזו. אבל הכלל אצלנו הוא מה שאמר ר' יוחנן בתלמוד כשבכל פעם שסיים את ספר איוב, אמר "סוף אדם למות. אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו". חלק מהפרשנים מסבירים שלא מדובר על ספר איוב ממש, אלא בכל פעם שקרה לו אירוע כמו לאיוב, היו לו עשרה בנים וכולם מתו.

אדם לא יודע כמה יחיה, יש מי שחי הרבה שנים ויש מי שחי מעט, העיקר הוא למלא את החיים בתורה, במצוות ובמעשים טובים.

לשאול על הנהגת הקב"ה בגלל שקרו אסונות זה לא נכון, זו כפיות טובה כלפי הקב"ה. שני האירועים האחרונים הם נדירים במדינת ישראל ובמדינות אחרות.


מתי נהרגו בתוך שבוע אחד 8 ילדים?

צריך לזכור, שפעם לפני הרפואה המודרנית שני שליש מהילדים היו ממתים ממחלות, ועכשיו זה נדיר שילד נפטר ממחלה, וזה רק בגלל הרפואה המודרנית. כשמוות של ילד קורה זה נורא ואיום, והתמונה הכוללת של הפריסה הסטטיסטית לא פותרת את הסבל של אותה משפחה.

גם אם לפי הסטטיסטיקה מחלה פוגעת בילד אחד מתוך מיליון בשביל האמא זה מאה אחוז. לה זה לא משנה מה קורה אצל השאר. אבל אנחנו, בהסתכלות רחבה, אנחנו חיים בגן עדן, צריך לזכור שאנשים מתים כל הזמן.


כל הזמן אנשים מתים

בכל שנה מתים בתאונות דרכים יותר מ-350 בני אדם כולל ילדים, יותר מ-10,000 מתים מעישון, שכשישית מהם הם בכלל לא מעשנים, כלומר מעשנים פאסיביים, למה מזה אף אחד לא מתרגש? ועוד לא נגענו באנשים שמתים ממחלות לב כתוצאה מאכילה לא נכונה, כי זה מספרים ענקיים.

זה לא ישר לפנות כלפי הקב"ה ולשאול למה הוא עושה לנו את זה, כשכמעט הכל מלא טובה לפחות אצלנו. יש מדינות שבהם לאנשים אין מה לאכול. בכל יום מתים 30,000 ילדים מרעב, ראית מישהו שמתרגש מזה? לא. כי זה לא תקשורתי.


אז לא מדובר באסון?!

ודאי שמדובר באסון נורא ואיום. האם שאיבדה בעל וחמישה ילדים היא מסכנה, אבל לא צריך לצבוע את החיים של כולם בשחור בגלל זה. כל אדם שמת זה אסון. אבל האסון הפרטי של אדם לא יכול לעוות את המחשבה של כולם.

לאותה משפחה זה באמת אסון, אבל יש עוד משפחות עם אסונות. משפחה שנהרגה בתאונת דרכים זה פחות עצוב מאשר פיגוע של מחבל או שריפה בדירה?! גם הטענות האלה לא צודקות, כי מדובר במקרים חריגים מאוד.


ולמה בתוך שבוע קוראים לנו פתאום שני אירועים חריגים כאלה?

זה לא כל כך פתאום שדברים כאלה קורים. כל הזמן אנשים מתים בישראל. בצרפת על כל מאה אלף תושבים יש 15 רציחות בשנה, תעשה את החשבון ותראה שרצח שם, הוא לא כל כך נדיר, בארה"ב המספרים אפילו גבוהים יותר ובארץ פחות. זה כל הזמן. לצערנו אנשים מתים וחלקם טרם זמנם.


הרב רואה שהציבור מזדעזע משני המקרים האחרונים, יש לזה סיבה.

מה שאנשים מזדעזעים הוא לא קנה מידה של האמת. הזעזוע של האנשים הוא לא שאלה אמונית, אלא שאלה פסיכולוגית. אם אומרים לך שאדם אחד נרצח, אתה מזדעזע, אבל אומרים לך שמאה אלף איש נרצחו אתה פחות מזדעזע. אומרים לך שבשואה נרצחו ששה מיליון יהודים, אתה עובר על כך לסדר היום, אבל אם מתארים לך רצח של אדם אחד, אתה מזדעזע. המסקנה היא שהזעזוע מכוון פחות אל האמת.

האירועים האלה, חריגים והתקשורת נותנת להם במה גדולה ולכן אולי הם גורמים לזעזוע, אבל יש הרבה אסונות שקורים ולא זוכים לסיקור, ולכן אנשים חושבים שהם לא קרו.


ומה הקב"ה מאותת לנו באירועים האלה, מה הוא מבקש למסור לנו אולי שאנחנו צריכים לעשות תשובה?

בוודאי שאנחנו צריכים לעשות תשובה. הרמב"ם אומר כי אם באות צרות לאדם הוא צריך לפשפש במעשיו ולעשות תשובה. פעם אמר לי מישהו שהוא לא יודע במה הוא צריך לעשות תשובה. אמרתי לו שקודם כל הוא צריך לעשות תשובה על השאלה הזו.

כל הזמן אנחנו צריכים לעשות תשובה ויש לנו הרבה על מה לחזור בתשובה. אבל עם זאת, צריך לזכור שלמרות האסונות האלה, המצב שלנו טוב, ברוך ה' ועם הצער הגדול של המשפחה, אסור לומר שהקב"ה עושה איתנו רע חס ושלום. יש הרבה טוב וקצת רע.

נלקח משאילת שלמה 222