שיעורי הרב שלמה אבינר

טלית גדול לרווק

[שיחה בישיבה בארוחת צהרים]

שאלה: האם בחור רווק חייב בטלית גדול, או שצריך ללבוש רק טלית קטן?

תשובה: כתב המהרי"ל, רבי יעקב הלוי מולין, שאין נוהגים להתעטף בציצית לפני החתונה, והביא ראיה מכך שמיד לאחר הפסוק "גדילים תעשה לך" כתוב: "כי יקח איש אשה" (ספר מהרי"ל, הלכות נישואין ס' י, מובא בבאר היטב יז סק"ד), ותמה על כך בעל ספר שיורי כנסת הגדולה "הוא דבר תמוה, דעד שלא יישא אשה יהיה יושב ובטל ממצות ציצית"? (מ"ב יז ס"ק י. בה"ט ס"ק ד), תירץ רבי יעקב עמדין שלא עלה על דעתו של המהרי"ל לפטור לגמרי ממצוות ציצית, אלא פטר רק מטלית גדול ולא מטלית קטן (מגדל עוז).

עם זאת אנו רואים במספר מקומות שהסיבה העיקרית שפטרו מטלית גדול עד החתונה היא בגלל העניות הגדולה שהיה אז. בהרבה קהילות באשכנז האדם היה לובש סמרטוטים עד החתונה, ולכבוד החתונה היה מתאמץ וקונה בגד חדש. במסכת כתובות רואים שלקח לכלה שנה שלמה לאסוף כסף כדי לקנות לעצמה בגד לחתונה. אפשר גם לראות בשותי"ם שונים שבאשכנז היו מאוד עניים, ורק משום כך לא חייבו אותם להניח טלית גדול עד החתונה.

ודאי שאם יש חובה לשים טלית אין דיון, אך פה לא מדובר על איסור או על מנהג קבוע.

בשו"ת דברי יציב (או"ח ס' מד), האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג – הג"ר יקותיאל יהודה הלברשטם – מקשה: מדוע החיוב ללבוש טלית גדול חל רק לאחר החתונה?

ונותן שלושה תירוצים:

א. מצוות ציצית רומזת לתרי"ג מצוות, שנאמר (במדבר טו, לט) "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ד' ועשיתם אותם" ורש"י מפרש- "שמנין גימטריא של ציצית שש מאות, ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תריג", וכן במסכת ברכות (יח, א תוד"ה למחר), "אמר רבינו תם ששמע מאנשי לותי"ר דמסירים הציצית דציצית עולה למנין תרי"ג עם ח' חוטין וחמשה קשרים, ואם לובש ציצית נראה כאילו קיים כל התורה ומיחזי כשיקרא.." וגם פה לבישת הטלית מעידה עליו לכאורה שמקיים תרי"ג מצוות למרות שהוא בטל ממצוות פריה ורביה שעליה אמרו רבותינו ז"ל ביבמות (סב, ב) "כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא תורה וכו'", ולכן לא נותנים לו להתעטף בציצית לרמוז לו שישא אשה.

ב. מטרת המצוה היא ש"לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", כמו שמסופר במנחות (מד, א) על אדם אחד שבא לעבור עבירה ו"באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו וכו'" וכך ע"י הציצית ניצל מעבירה, וכן במסכת קידושין (כט,ב) אומר רב הונא שמי שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אישה חי כל ימיו בעבירה וכו' וכן רב חסדא מסביר שעדיפותו על חבריו נובעית מכך שהתחתן מוקדם. אם כן רואים שמצוות ציצית באה לשמור את האדם מהרהורי עבירה וכדו' ולכן לא נותנים לאדם לקיים מצות ציצית בשלימות עד שישא אשה.

ג. במנחות כתוב (מג, ב) "כל הזריז במצוה זו (ציצית) זוכה ומקבל פני שכינה", וכך נפסק בשו"ע (או"ח כד, ו), ובמסכת סוטה (יז, א) כתוב "איש ואשה זכו שכינה ביניהם..", אם כן רואים שהשכינה שורה רק כשהאיש נשוי ולכן א"א ללבוש טלית שמביאתו לקבלת פני שכינה עד שישא אשה, לרמז לו שישא אשה שרק אז תהיה שכינה ביניהם.

ד. וגם כדי לבייש את מי שאין לו שיזדרז וישא אשה.

מובא בפסקי תשובות (ח אות י) ש"מנהג זה שלא יתעטפו בחורים בטלית נתפשט בעיקר במדינות פולין וליטא ובמקצת שאר מדינות אירופא, עפ"י גדולי ישראל שבמדינות ההם שסמכו סמיכה של ממש על דברי המג"א (ח סק"ג) לפטור בחור מטלית, ומקצתן אף הוסיפו טעמים לשבח עפ"י תורת הקבלה, אבל בכמה ממדינות אירופא וכן בכל קהילות הספרדים מתעטפים הבחורים בטלית, ואף הילדים שהגיעו לחינוך, וכסתימת כל הראשונים והפוסקים שלא חילקו בכך, וכדי לא לאבד מצוה יקרה וחשובה זו מלעשותה בשלמות."

הגרי"ד סולוביצ'יק סבר שרווק צריך ללבוש טלית גדול, אלא אם כן יש לו מנהג אבות לא ללבוש.

לסיכום, יש פנים לכאן ולכאן, עפ"י כללי ההתנהגות בקהילה שאין בה מנהג אחיד (כך כתב בשערי הלכה ומנהג עמ' סא), ומצווה לכל בן לנהוג כמנהג אביו ואבי אביו. אמנם, רווק שחשקה נפשו להתעטף בטלית גדול, אף-על-פי שלא נהגו כן אבותיו, רשאי לשנות ממנהגם, ותבוא עליו ברכה (שו"ת עשה לך רב ג, א).

• פורסם בשאילת שלמה 244