שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: כתוב בשולחן ערוך: "כל הטמאים קורין בתורה וקורין קריאת שמע ומתפללים, חוץ מבעל קרי, שהוציאו עזרא מכל הטמאים, ואסרו בין בדברי תורה בין בקריאת שמע ותפלה, עד שיטבול, כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין, ואחר כך בטלו אותה תקנה, והעמידו הדבר על הדין, שאף בעל קרי מותר בדברי תורה ובקריאת שמע ובתפלה בלא טבילה ובלא רחיצה דתשעה קבין וכן פשט המנהג" (שו"ע או"ח פח, א). ובכל זאת אנו רואים שאנשים יראי שמים בכל הדורות, היו מקפידים על טבילה זו, הן כאשר יצא קרי בשינה הן עם אשתו.

ת: זו מחלוקת ראשונים, כי יש ראשונים רבים הסוברים שביטלו את התקנה רק כדי ללמוד תורה אבל לא ביטלו אותה לתפילה (פס"ת שם א). והרמב"ם כתב באגרת שבימיו לא ביטל טבילה זו (בה"ט שם א).

ש: אבל השולחן ערוך פסק שהביטול הוא לכל. ויש בזה גם סברא, שאם לא כן, אז בגלל הקושי לטבול, או שיתבטלו מפריה ורביה, או שיתבטלו מתפילה (פס"ת שם).

ת: נכון מאוד, לכן אי אפשר לחייב. על כל פנים, יש מקום להחמיר. במיוחד בימינו, שיש מקוואות בכל מקום, והן נקיות מאוד ונעימות מאוד, והמים מחוממים, וכן המקוואות מחוממות, ואפשר גם להתקלח לפני כן ואחר כך, והכניסה עולה מעט כסף (פס"ת שם). אגב, הגרש"ז היה אומר שהוא מתקלח לפני כן ומתקלח אחר כך. לפני כן – משום ואהבת לרעך כמוך, ואחר כך משום מי שאינו מקיים ואהבת לרעך כמוך (ועלהו לא יבול ח"ב עמ' רפו).

ש: ומי שמחמיר לטבול, לא יוכל ללמוד עד אז?

ת: לכן יטבול מיד עם קומו. וגם יכול בינתיים ללמוד תורה בהרהור (פס"ת שם ב).

ש: ומה יהיה, אם הוא חולה ולא יכול לטבול?

ת: בודאי שילמד תורה, שלא תהיה חומרא שמביאה לידי קולא. וכן אם הוא חלש מאוד ולא יכול לטבול, או שיש לו אונס אחר. כך כתוב בספר ראשית חכמה (פס"ת שם).

ש: האם במקום טבילה ,אפשר תשעה קבין?

ת: לא. שפיכת תשעה קבין אינה במקום במקום טבילה, אלא רק בלית ברירה שאינו יכול לטבול (פס"ת ד).

ש: כמה זה תשעה קבין?

ת: לשיטת הגרא"ח נאה, 12.4 ליטר. קב הוא 4 לוגין ולוג הוא 4 רביעיות. רביעית היא 86 סמ"ק. אם כן לוג הוא 345 סמ"ק. קב הוא 1.4 ליטר. ותשעה קבין הן 12.4 ליטר (פס"ת ה). דלי רגיל הוא 10 ליטר. צריך דלי גדול.

ש: אפשר מקלחת במקום תשעה קבין?

ת: כן. מקלחת רגילה היא 80 ליטר. אך יש לדאוג שהזרם יהיה חזק כ-3 דקות ולא חורים קטנים שבקושי

מטפטפים ושהמים יגיעו בבת אחת לכל מקום (מקלחת עבור ט' קבין הוא מחלוקת אחרונים. ועיין מה שאמר הגר"ח קניבסקי בשם החזו"א שמקלחת לא מהני לט' קבין דהוי כג' כלים וצריך קב בפעם אחת. מעשה איש ז לב. וכן הגרי"ש אלישיב אמר שמקלחת לא נחשב לט' קבין, כיון שאינו נותן המים על ידי כלי. וישמע משה ב כט. וכן כתב הג"ר מנשה קליין שאין היתר לט' קבין ע"י מקלחת משום שצריך כח גברא ואין להקל בדבר כדי שלא יתרגל בזה. והוסיף שדיבר עם הג"ר לוי יצחק גרינולד, אב"ד ור"מ דישיבת ערוגת הבושם ובעל שו"ת מגדלות מרחקים, והסכים עימו להלכה. שו"ת משנה הלכות יח סו. אבל יש שמתירים, כולל: שו"ת מנחת יצחק ד כא. ט לד. חזון עובדיה ימים נוראים נז-סא. ילקוט יוסף מועדים פב. ועי' שו"ת דברי יציב או"ח יג. שו"ת שבט הלוי ח כד. שו"ת רבבות אפרים א ס. ואפשר לסמוך עליהם בשעת הצורך. פסקי תשובות פח, ה).

ש: האם בטבילת עזרא, חציצה מפריעה?

ת: לא. ביאור הלכה (פס"ת ח).

ש: מותר להתקלח אחרי הטבילה?

ת: כן (שם).

ש: צריך צניעות במקוה?

ת: ודאי. לשים מגבת במותניו עד הטבילה ,וביציאתו מן הטבילה מיד להחזיר את המגבת. משנה ברורה ב סק"א. אגב, כן הדין גם בבית שמתקלח או עושה אמבטיה (פס"ת ד אות ב). "אל יאמר הנני בחדרי חדרים, מי רואני, כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו". שו"ע שם ב.

• פורסם בשאילת שלמה 568

==

==