שיעורי הרב שלמה אבינר

חתן תלמיד חכם (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

חתן תלמיד חכם

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: בנות רבות מחפשות אדם צדיק וירא שמים בעל מידות טובות, אך יש מהן המתעקשות דווקא להיפגש עם בחורים המתעתדים לעבוד כל חייהם בתחום התורה – השנים חולפות והן אינן מוצאות את מבוקשן, מהי הדרך הנכונה?


תשובה: שאיפתן של הבנות להתחתן עם תלמיד חכם היא נכונה, שהרי הרמב"ם כתב שדרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים כדי שילמד ממעשיהם, שנאמר 'ובו תדבק', ישא בת תלמיד חכם וישיא בתו לתלמיד חכם" (דעות ו' א-ב).

כמובן , איננו יודעים עתידות, ואם בת מתחתנת עם תלמיד ישיבה אשר תוכניתו לעסוק בתורה כל החיים ולהיות רב, אין הכרח שיעמוד בזה, ולהפך, לא מעט אנשים בעלי מקצועות שונים החליטו בשלב מסוים להתמסר לתורה, ויצאו תלמידי חכמים. אך אם תלמיד ישיבה נחוש בדעתו להיות רב בישראל יש סיכוי הרבה יותר גדול שיגיע לזה מאשר מי שיש לו מגמות אחרות בחיים.

אך השאלה המרכזית היא הגדרת המושג 'תלמיד חכם'. רבנו הרב צבי יהודה התנגד למושג של 'כולל', וראה בו רק אפשרות למי שלמד לפני שהתחתן, להמשיך בלימודיו גם אחרי החתונה. זאת מפני שהתנגד לקביעת מגמה מוגדרת לכולל, כגון תוכנית לדיינות, לרבנות או להוראה, אלא כמגמת הישיבה, להוציא תלמידי חכמים אמתיים. רבנו הסביר שיש תלמיד חכם פרופסיונאלי אשר המקצוע שלו הוא תורה ויש תלמיד חכם לא פרופסיונאלי שיש לו מקצוע אחר, אך כמובן הוא מלא תורה, לימודה, קיומה ומידותיה.

אין זאת אומרת שאין לו השפעה על דרכה של האומה, כי כידוע השפעה לא חייבת להיות פורמאלית, ומרן הרב קוק מסביר בספר 'אדר היקר' שעיקר השפעתו של תלמיד חכם היא על ידי עצם אישיותו, ורק שנית לזה היא ההשפעה בעל פה או בכתב. זה גם המובן של גדול שימושה מלימודה, כלומר ההשפעה האישית גוברת על ההשפעה הלימודית (עין איה ברכות ז).

זה נכון לגבי כל אדם וקל וחומר לגבי אשתו של תלמיד חכם, שסוף סוף אינה דווקא מושפעת ממאמריו או משיעוריו של בעלה אלא על ידי עצם אישיותו, וכן הוא לגבי ילדיו.

לכן, אין לדרוש להתחתן דווקא עם תלמיד חכם אשר יעניק לה את התואר רבנית, אלא עם מי שחייו הם חיי תורה.