שיעורי הרב שלמה אבינר

חתונה עם בת גוי (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

מסופר בגמרא במסכת יבמות (מה, א), על אדם שבא אל רב ושאל אותו: "מה דינו של מי שנולד לאב גוי ולאם יהודיה?" ענה לו רב: "כשר". אמר לו: "אם כך, תן לי את בתך לאישה" (אותו אדם היה בן לאב גוי). השיבו רב: "לא, ואפילו יהא אדם זה גדול כיהושע בן נון איני נותן לו בתי לאישה, אף על פי שכשר הוא". שאלוהו תלמידיו: "ומה יעשה אדם כזה?" השיב: "או שישא אישה שאף היא בת גוי, או שיסע למקום בו אין מכירים אותו ושם יישא אישה כרצונו". תמה על זה הג"ר יעקב ישראל קניבסקי ('קהילות יעקב' על מסכת יבמות ס' מד), שלכאורה מוכח מכאן שמותר לאדם להסתיר פגם משמעותי שיש בו, כגון שהוא בן גוי! ומתרץ שכיוון שנפסק שבן הגוי כשר ללא סייג (רמב"ם, הלכות איסורי ביאה טו, ג), אין זה נחשב פגם משמעותי שצריך לגלות.

[בספר 'והערב נא' של הג"ר יצחק זילברשטיין (ח"ב עמ' 188-190), מובא סיפור על זוג שהתחתן ולמחרת נשמעו דפיקות בדלת ביתם. החתן פתח את הדלת ונדהם לראות מולו אדם ערבי חבוש בכפייה. שאל אותו החתן: "מה אתה מחפש כאן?" -"נעים מאוד", השיב הערבי, "רציתי רק לבשר לך שאני חמיך!" החתן התחלחל כולו, הוא הבין כי אמה של כלתו נישאה לערבי זה, ויש לו חותן ערבי. (מאוחר יותר התברר שאמה של כלתו עזבה כבר את הערבי ולכן ביקש לנקום בצאצאיה ולקלקל את השידוך). מיד הוא ברח לבית הוריו. הכלה האומללה הגיעה לביתו של הג"ר זילברשטיין על מנת שיעזור לה להחזיר את בעלה.

אחד מתושבי השכונה הביא את החתן לביתו של הרב והלה טען, שמאחר ומדובר בעניין כה מזעזע יש כאן "מקח טעות" והקידושין בטלים. הג"ר זילברשטיין הביא את הגמרא במסכת יבמות (שם) על האדם שנולד לאם יהודיה ואב גוי, ורב אמר לו שיסע למקום בו אין מכירים אותו ושם יתחתן, ושאל: "כיצד האמוראים השיאו עצה כזו שכרוכה בגניבת דעת והונאת הבריות?" והביא את תשובת הרב קניבסקי (עיין לעיל), והוסיף: "נכון שלכתחילה אף בת ישראל לא תסכים להינשא לבן לאב נכרי, אולם, בדיעבד לאחר שכבר נישאו ונקשרו זה לזו בחיבה, יש להניח שלא תסכים הכלה להתגרש כשתיוודע לה זהות בעלה, מאחר והזיווג קשה כקריעת ים סוף, והגירושין קשים הם מאד ומי יודע מי יזדמן לה עוד.

לכן אין הוא חייב לגלות שאביו גוי, הואיל ובדיעבד לאחר שכבר נישאה לו, לא תדרוש להתגרש ממנו, ונמצא שלא נחשב הוא ל'גונב דעת' בזה שלא גילה את זהותו ואין בזה איסור הונאה. ע"כ אף בנידון שלנו אין כאן מקח טעות, הקידושין של בני הזוג קיימים!" סיים הג"ר זילברשטיין את הסיפור: "החתן שמע את דברינו, ובסיעתא דשמיא קיבלם בשמחה, ולפנות בוקר נשמעה בביתנו שירת 'עוד ישמע בערי יהודה'... כעבור תשעה חודשים נולד בשעה טובה בנם הראשון של בני הזוג, והם החליטו לקרוא לו יעקב ישראל, על שם הרב יעקב ישראל קניבסקי, שבזכות דבריו הסכים החתן לשוב לרעייתו."]