שיעורי הרב שלמה אבינר

חתונה היא דבר שמח. החתן והכלה שמחים מאוד וגם אנו מוסיפים על שמחתם. לכן אין צורך וגם לא ראוי להפוך אותה להצגה, להמציא דברים חדשים שבלעדיהם שמחו במשך כל הדורות, ובוודאי לא כאשר הם עומדים על גבול האיסור ומגרדים את שולי ההלכה, וקל וחומר כאשר הם ממש איסור. חתונה צריכה להיות דבר טהור וקדוש.

1. תפילת הכלה. יפה שהכלה מתפללת לפני החתונה, אך לשם כך יש לה יום שלם ואין היא צריכה לעכב ציבור שלם ולגרום טרחא דציבורא. תפילת יחיד, היא דבר אינטימי בין אדם לד' ולא הצגה פומבית. עוד מנהג חדש, שהכלה מברכת את כל חברותיה בהנחת ידה על ראשן, אין לזה מקור. תמיד טוב לברך את חברו, אבל לא לעכב את הציבור ולגרום להם טרחה.

2. כיסוי פני הכלה. החתן בא לכסות את פני הכלה, לפי מנהג קדום השייך לנישואין, ועתה יש נוהגים להסתכל זה על זה בלובן העיניים זמן ממושך, וכל המרבים להסתכל, הרי זה סימן לכולם שהם אוהבים, כמו שיש חושבים שככל שבעל התקיעה מאריך בתקיעה גדולה זה סימן של עומק תשובה ויראת שמים. אדרבא, כידוע, כתוב בשולחן ערוך ובקיצור שולחן ערוך שאין לבני זוג לגלות סימני חיבה הדדיים לפני אחרים, קל וחומר בחור ובחורה על סף נישואיהם. אין צורך שתעמדו זה מול זה עם פרצוף מתמוגג של פיגורינות של שעווה, אנו מאמינים לכם שאתם אוהבים. באותו מעמד, עוד נוהג החתן ללחוש באוזני אהובתו מילים מתוקות של שיחת נפש. זה יפה מאוד, אבל לא ברבים, ונשמח מאוד אם ינהג כן כל ימי חייו אחרי החתונה.

3. תחת החופה. גם תחת החופה, במקום להקשיב לברכות, החתן והכלה מסתכלים זה לזה בעיניים. הרי מן הדין הם חייבים להקשיב לברכות, ולדחות ליותר מאוחר ביטויי אהבה שאינם צנועים מול הקהל. כבר אמרנו, גם בלי שתעמדו זה מול זה כדמויות פורצלן, אנו מאמינים לכם שאתם אוהבים ושמחים על כך באמת מכל הלב.

4. עמידה נפרדת של הציבור. כל אחד מבין שהעמידה המעורבת של גברים ונשים באופן צפוף בזמן החופה אינה דבר ראוי וצנוע. לכן, מה טוב להכריז: אנא כל הנשים לצד הכלה וכל הגברים לצד החתן. ואם כבר, אז אפשר באותה הזדמנות לבקש לכבות טלפונים ניידים ולא לנהל שיחות בזמן החופה, זה חוסר דרך ארץ וחוצפה. כמובן, גם שיחות שלא בטלפון באותו זמן, הם חוסר דרך ארץ וחוצפה.

5. נאומים תחת החופה. אנו בעד דברי תורה ודברי רגש, אבל החופה אינה בית מדרש ולא מסיבת מחזור, זה גם עינוי לציבור לעמוד ולהקשיב במיוחד שהלב אינו פנוי לכך. בדורות הקדמונים גם הרבנים לא דיברו תחת החופה, אם כי כמובן לא נחלוק על הרב אם יחליט משום איזו סיבה הכרחית שמוטל עליו לדבר. אפשר גם לוותר על סיור מודרך לציבור בהסברת כל שלב בחופה ובקידושין. זה בהחלט יכול לתרום רבות לחתן ולכלה, אבל יש לבצע זאת לפני החופה. מה שמוזר מאוד, הוא הזכרת המתים תחת החופה, קרובי וחברי החתן והכלה שלא זכו להשתתף במאורע. חופה אינה אזכרה.

6. ניגונים בזמן החופה. הרבנות הראשית לישראל העבירה חוזר לכל הרבנים מסדרי חופה וקידושין לא לאפשר נגינה בזמן החופה, לא בזמן הברכות ולא בין ברכה לברכה. אנו אוהבים מוסיקה, ובמהלך החתונה ננגן רבות, אבל לא בזמן עבדות ד' של הברכות. אכן כאן זה לא קונצרט וגם לא בית מקדש. זאת ועוד, מעשה בחופה שבין ברכה לברכה, הציבור החליט למלא את ההמתנה בשירת לה לה לה…. הראשון לציון הג"ר מרדכי אליהו שערך את החופה עצר זאת והודיע שאחרי החופה יוכלו לשיר כאוות נפשם אך לא עתה. אכן ברכות הקידושין ונישואין אינם מוטיבים למקהלה.

7. תחת הטלית. ספרדים נהגו לפרוש טלית מעל ראשי החתן והכלה. מנהג קדוש וקדום. אך אין זאת אומרת שיתעטפו בו שניהם כאחד לאורך החופה כברדיד משותף, מה שגם מצא חן בעיני אשכנזים לעמוד כן בזמן החופה. זה אמנם מאד רומנטי, אך כבר אמרנו: ביטויי חיבה בין בני זוג – לא ברבים. ועל כגון זה לימדנו רבנו הרב צבי יהודה: "רומנטיקה – אחרי החתונה". אך יש גרוע מזה: החתן והכלה מתחבאים תחת הטלית, ותחת מסתור זה מתחבקים ומתנשקים. זה כבר עובר כל גבול! אבל יש אפילו בתוך גבול היצר הרע: בסיום החופה הם מתחבקים ומתנשקים לעין כל! ביום טהור וקדוש שיש לחזור בתשובה!

כל מה שהותר, הוא שהחתן והכלה יתנו יד זה לזה, כאשר הולכים יחד לחדר ייחוד. ויש רבנים שהורו להימנע גם מזה.

8 .חדר ייחוד. חדר ייחוד הוא חלק מהקידושין ולא חדר בילוי. מובן שהחתן והכלה רוצים גם לנוח קצת, אך אין לשהות זמן מופרז, ויש רבנים שאומרים שדי בעשרים דקות.

9. כיסוי ראש. אחרי חדר ייחוד לאשכנזים או אחרי החופה לספרדים, הכלה צריכה כיסוי ראש. יש רבנים מחייבים כיסוי מלא ככל אשה נשואה, יש מסתפקים בטול הדק של ההינומא, יש הולכים בדרך אמצעית של שתי שכבות טול, כד שהשיער מכוסה כדין ויחד עם זה אין הבלטה. אבל כלה בגילוי ראש, אין זו דרך טובה, וכן אם יש רק טול התולה מאחורי הראש כאשר השיער מגולה.

10. כלה נאה. הכלה ודאי יפה בעיני החתן, שאם לא כן, לא היה מתחתן אתה, ואפילו אומרים לחתן: "כלה נאה וחסודה". אבל אין זה מתיר לציבור להסתכל עליה. לכן בוודאי אין להושיב את החתן והכלה על פלטה ולהרים אותם, כאשר הם ישובים שם בישיבה מזרחית והכלה נאחזת כל רגע כדי לא ליפול, וכולם מסתכלים עליה. וקל וחומר אם בני הזוג יושבים שם מחובקים, כפי שהזכרנו לפני כן שאין לגלות חיבה ברבים.

11. ריקודים סלוניים. מאותה סיבה, המנהג החדש שהחתן והכלה רוקדים לעיני הבנות, כאשר הוא מסובב אותה ומרים אותה ומחבק אותה, אין לזה היתר. גרוע יותר: אחות הכלה ובעלה מצטרפים. גרוע עוד יותר: האחים וההורים רוקדים שם הורה משפחתית מעורבת. ומכאן עוד צעד, והחתן והכלה רוקדים ריקודים סלוניים בעזרת גברים.

סיכום. לשמוח ולשמח זו מצוה גדולה, אך החפץ חיים מזהיר בספרו "אהבת חסד" שכל מצוה שבאה עבירה על ידה, מוטל עליו שלא לעשות את המצוה, כגון מצוה לשמח חתן וכלה (אהבת חסד ח"ג פ"ו הגהה; ועוד ענייני צניעות בחתונה עיין ספר "אחותי כלה" 30-20)

נזכה שכל הרווקים וכל הרווקות יתחתנו בקרוב – ונשמח כולנו בטהרה.

==

==