שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: האם הסדר הוא ערך חשוב בחיי האדם או שמא הסדר טפל לתוכן של ערכים עליונים?

תשובה: אלו ואלו דברי אלוקים חיים. הרי כתוב בגמרא יומא (לג א): "אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא ואליבא דאבא שאול". כלומר, אביי היה מסדר את הדברים, אבל היה יונק מדברי אבא שאול שהוא למעלה מהסדר. לכן נקרא אבא שאול – אבא שהוא עליון ומהשורש (עולת ראיה שם). אם אין סדר הכל תהו ובהו. אבל יש דברים שהם מעל הסדר: העולם העליון, דבקות עליונה.

תלמיד ישיבה צריך סדר: הוא צריך סדר זמנים - לקום בזמן, לבוא לתפילה בזמן, לאכול ארוחת בוקר בזמן, ללמוד בסדר – שנקרא על שם הסדר – בזמן. גם צריך לשמור הכל במקום: הספרים שלו צריכים להיות במקום, אם הוא לוקח ספר, עליו להחזירו למקום. הבגדים שלו צריכים להיות במקום. זה העיקרון. אך יחד עם זאת, עליו להיות מעל הסדר: דבקות בד', אהבת ד', מסירות נפש עליונה.

רבנו הרב צבי יהודה היה מסודר. כל ספר בבית שלו היה במקום והוא ידע איפה הוא נמצא. כל חפץ היה במקום. כשהניח ספר על השלחן, היה שם אותו במקביל לשלחן, לא בזוית ובאלכסון. בלילה, כשהתלמידים יצאו אחרי כל השיעורים, היה עושה סיבוב בדירה להחזיר כל דבר למקום, כי לפעמים התלמידים בלבלו, שכחו דברים, הזיזו דברים. אבל מעל לזה, היו לו חידושים עצומים והנהגות עילאיות. לפעמים לא היה ישן אלא למד תורה כל הלילה, ולפעמים לא היה אוכל. הוא לא היה מתחת הסדר, הוא היה מעל הסדר. וממנו נלמד שגם אנחנו צריכים לשמור על סדר.

בנוסף, אם לא שומרים על סדר יש בזה גם בעיה של חילול השם. כתוב בגמרא (שבת קיד א), שכל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו - חייב מיתה, שנאמר (משלי ח לו) "כל משנאי אהבו מות". לפעמים בא לישיבה אורח ורואה תלמידים שאוכלים ארוחת בוקר באחד עשרה בבוקר ואינו מבין. הרי הוא קם בשש או חמש וחצי, הוא מתפלל, אוכל והולך לעבוד. לכן הוא חושב שהם בטלנים. זה לא נכון. אולי אותם תלמידים למדו עד מאוחר, עד שתים- שלוש בלילה, ולכן קמו מאוחר. אבל זה לא דבר שנכון לעשות, כי ריבונו של עולם רוצה שהעולם הזה יתנהג על פי סדר. הוא קבע חוקי טבע קבועים ומצוות התורה קבועות, ולא רוצה שדברים יתנהלו בשרירות לפי נדבת נפשו של אדם.

לפעמים יש פרופסור מפוזר. הוא שוכח את הכובע ברכבת. אחר כך הוא שקוע במחשבות ונתקל בעמוד חשמל. אז יש לו בליטה על הראש והוא לוקח מכסה של סיר ללחוץ על הבליטה ונכנס לאוניברסיטה עם מכסה של סיר במקום כובע. אבל אין זה הכרחי להיות מפוזר, כדי להיות גדול. אפשר להיות תלמיד חכם גדול מסודר ונקי.

אמנם מסופר על רבי אליעזר שהיה שוכח את המעיל שלו בשוק העליון של ציפורי ולומד בשוק התחתון - וכשפעם חזר לקחת לו את המעיל, מצא בו שרף (עירובין נד ב). אבל אנחנו לא כל כך שקועים בתורה כמו רבי אליעזר כדי שזה יצדיק את זה שנשכח את המעיל שלנו ושיהיה לנו נס שישמור על רכושנו.

מרן הרב קוק אמר שלא צריך לשנות שום דבר בדרך החינוך של תלמודי התורה. לא צריך להכניס לימודי חול. הוא הציע רק שני תיקונים:

א. ללמוד אמונה. כמובן אין זה חידוש. זה דבר שחייבים בו, אבל הוא נשכח.

ב. סדר ונקיון. גם זה לא חידוש, אבל המוסדות בירושלים היו מלוכלכים ומבולבלים בצורה שאי אפשר לתאר. לכן היה צריך להכריז וללמד על הצורך בסדר וניקיון.

המקור שצריך סדר הוא מיום הכיפורים. כה"ג טובל במקווה חמש פעמים ומקדש ידיו ורגליו עשר פעמים. הטבילה הרביעית עם קידוש ידיו ורגליו היא כדי שכה"ג יכול להיכנס לקודש הקדשים להוציא את הכף והמחתה שהניח שם עד שיתאכלו כל סממני הקטורת (יומא ז ד). מדוע כה"ג צריך להטריח כ"כ להוציא את הכף והמחתה, שיקח בשנה הבא כדי הוא נכנס? אלא נלמד מכאן את חשיבות הסדר.

והמקור לנקיון נלמד מתרומת הדשן. הרי כל בוקר ניקו את המזבח (עיין התחלת פ' צו).

לכן אחרי העיקר שהוא התלהבות לעבודת ד', אנא לשמור על הסדר ועל הניקיון.