שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה:האם יש פעולה פשוטה לנישואים מאושרים? כי הניסיון מראה שבין בני זוג יש מתחים ומריבות.

תשובה: אל תרצה אדם בשעת כעסו. כשהשני כועס עזוב אותו. זה לא הזמן. אדם כעוס הוא לא חושב. וכשאתה כעוס- גם אתה לא חושב. מנסים לרצות והוא כועס עוד יותר, ולכן צריך לקבוע זמן יומי או דו יומי בשעת הדחק שבועי להפגת המתחים. זו המצאה של מחקר. על גירושין בארצות הברית שערכו מתמטיקאים שיודעים היטב להגדיר והם ידעו מראש שאלו ואלו יתגרשו, ואכן 80% מהם יתגרשו. ומה אמרו המתמטיקאים? זה לא בגלל חילוקי דעות, לא בגלל התוכן של החילוקי דעות, אלא בגלל הצורה שמדברים על החילוקי דעות. מדברים בצורה לא נעימה. לא מקשיבים אחד לשני, או מקשיבים בצורה של עצבנות המרמזת- נו תסיים את דבריך.

זה עושה את השיחה קשה ולא נעימה. ולכן תרופת הפלא היא- כל יום לפחות 5 דקות שיחה. מה נושא השיחה? נושא השיחה זה לא התוכן, שתוכן אפשר לדבר שעות, אלא הצורה. כלומר, אמרת את זה אבל לא מה אמרת. אלא איך אמרת. לפחות 5 דקות בעוד שהאידאל הוא 20 דקות. שזהו זמן הילוך מיל. כך צריך לדבר כל יום. מתחילים ומסיימים בדבר טוב ובאמצע דבר קשה. מתחילים בדבר טוב.. וגם בסוף מדברים בדבר טוב כמו בקריאת התורה, ובאמצע דברים קשים. כלומר, אמרת לי ככה ונעלבתי. הייתי רוצה שתגיד בצורה אחרת. ואומר לך איך. זה האמצע שהוא ממש לא נעים. הוא קשה. אמנם הוא עטוף בתחילה ובסוף אך הוא קשה.

וזה לא נעים כל יום, עד שגומרים את הכל. ועד שגומרים צומחים עוד דברים. וכך מעכלים נפשית את הקשיים ולבנות שיחה בריאה, ולא דגים שאינם מדברים. אי אפשר לבנות את הנישואים כדגים. צריך לשחרר את הלחץ. לא במשך היום, אלא באותו הזמן. וכך הילדים לומדים שהם צומחים במשפחה מדברת. גם הילדים יש להם קשיים וטענות. אדם מבוגר הוא שורד, הילד הוא לא שורד. הוא מרוסס לרסיסים ואח"כ זו עבודה מאוד קשה לתקן את זה אם הוא נולד בין 2 הורים דגים שאינם מדברים, ומדברים רק דיבור טכני, ולא מדברים בנושא הזה- בזוגיות, ברגשות, מה קשה לי אצלך, מה טוב לי אצלך וכן הלאה. זו שיחה יומית. צריך להתרגל בזה. זה לא הרבה 20 דקות. ובמשך היום להתעלם כי יש שיחה יומית המיועדת לדבר הזה.

קושיא: אל תרבה שיחה עם האישה- באישתו אמרו? תירוץ א': זה לא הרבה 20 דק'. תירוץ ב': אמר החזון איש זה לא בשנה הראשונה שעליה נאמר- נקי יהיה לביתו שנה. שיהיה נקי לביתו כדי לדבר עם אישתו.

קושייא: אני כבר נשוי 20 שנה? תירוץ- נשארת כיתה.אין הכי נמי אם עושים שיחה יומית בסוף אין צריך אותה. הכל נגמר בחיוך אן בדרך אחרת. במשך הזמן אומרים שלום עם העיניים וזה מספיק, אך בהתחלה זה עבודה בעיניים. וצריך להשקיע זמן של הילוך מיל. מה המקור של הילוך מיל? זה מההלכה שצריך ללכת מיל כדי להתפלל במניין. כדי לדבר צריך ללכת מיל. זהו הקשר. קושייא: בשביל מניין הולכים מיל וחוזרים מיל? תירוץ: כאן הולכים מיל ונשארים, לא חוזרים מיל..