שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הבדלים בין גרסאות בדף "חקיקה דתית - עדיף למעט? (מאמר)"

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

(יצירת דף עם התוכן "ש: יש סוברים שיש למעט בחקיקה דתית, כי היא גורמת קיטוב באומה, אלא לבנות הכל על הסברה והסכמה....")
 
 
שורה 43: שורה 43:
 
* פורסם בשאילת שלמה 626
 
* פורסם בשאילת שלמה 626
  
[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: תרבות המערב (מאמרים)]]
+
[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: פוליטיקה ובחירות (מאמרים)]]

גרסה אחרונה מ־10:43, 6 בינואר 2020

ש: יש סוברים שיש למעט בחקיקה דתית, כי היא גורמת קיטוב באומה, אלא לבנות הכל על הסברה והסכמה.

ת: זה חזון לעתיד. עד שיבינו ויסכימו, הכל ייהרס. יש לנו אחריות על כל אחד מישראל, ועל כלל ישראל ועל מדינת ישראל, וכל מה שאנו יכולים לעשות כדי להוסיף תורה וקדושה, עלינו לעשות.

ש: אבל הרי אנחנו נגד כפייה דתית?

ת: נכון. אבל זה בתחום הפרט. אמנם בתורה, יש כפיה גם על הפרט, אבל בימינו זה דבר בלתי אפשרי, זה דבר שאינו נשמע, כפי שמסביר מרן הרב קוק באגרת כ', וכן כבר נפסק בתחילת שולחן ערוך חושן משפט, שאין כח לבית דין לכפות. ואם זה בלתי אפשרי לכפות הפרט, סימן שכך רצונו של הקדוש ברוך הוא שלא נכפה.

ש: אז למה כן לכפות על הכלל?

ת: כי רשות הרבים של המדינה שייכת לכולם, ולכן לכולם יש זכות וחובה להטביע בה חותמם.

ש: רבנו הרב צבי יהודה היה שייך לליגה נגד כפיה דתית.

ת: נכון מאוד. אך בסוף הוא פרש, כיון שסירבו להיות נגד כל כפיה מצפונית. הוא אמר שכמו שיש לעמוד נגד כפיה דתית, כך יש לעמוד נגד כפיה אנטי דתית (לנתיבות ישראל א רלט). על כל פנים, הוא הדגיש שכל זה בתחום הפרט, אבל במדינה, יש צורך בחקיקה (שיחות הרב צבי יהודה, ו, עם ישראל ,129).

ש: האם חקיקה דתית אינה גורמת לקיטוב באומה בין דתיים לחילוניים?

ת: בודאי במקביל לחקיקה, יש להרבות אהבת ישראל באומה, כפי שאנו משתדלים לעשות כבר יותא ממאה שנה (שם). אבל אין להתנות את החקיקה בהסכמת כולם. אם כל חוק במדינה יצטרך להסכמה כוללת, אז לא יהיה שום חוק.אלא הדמוקרטיה הולכת אחר הרוב.

ש: לגופו של ענין, האם לא יותר טוב שכולנו נשב יחד, נדון יחד ונחליט יחד, ועל פי זה נחוקק חוקים דתיים על דעת כולם?

ת: זה בדיוק מה שאנו עושים. הרי אי אפשר להושיב מסביב לשולחן אחד 7 מליון אנשים. וכמו כן אי אפשר שקבוצה מצומצמת של אנשי רוח דתיים וחילוניים ימנו את עצמם כנציגי האומה ויחליטו עבורה. לכן יש משטר דמוקרטי, בכנסת יש נציגי האומה, הם מחליטים יחד, וזה מה שמחייב את האומה (שם 224).

ש: אבל לפעמים זה מושג על ידי הסכמים מפלגתיים וקואליציוניים?

ת: נכון. כך מתנהלת הדמוקרטיה על ידי מערכת שלמה של ויתורים הדדיים (שם). כמובן, מצידנו אין לקרוא לזה ויתור, אלא סבלנות, כי אנו יודעים שיבוא יום שכל עם ישראל יחזור בתשובה שלמה ויקיים כל חוקותיה ומשפטיה של תורה.

ש: היום אין תשובה?

ת: ודאי יש תשובה, אבל לא שלמה. אגב, זה לא נכון שחקיקה דתית היא הגורמת פילוג באומה. להיפך, למשל, אם יתבטלו דיני חופה וקידושין או הגדרת מי יהודי, או הלכות גיור, כבר לא נדע מי יהודי ומי לא, מי יהודי הראוי לבוא בקהל ומי לא, ואז יהיה פילוג נורא באומה (שם 142).

ש: ובסיכום?

ת: כן חקיקה דתית. כן לשמור על סטטו קוו ולחזקו. ויחד עם זה להרבות הסברה והבנה, לימוד תורה ואהבה.

ש: עוד שאלה. האם המשיח לא יפעל לשמירת תורה ומצוות על ידי כח שכנועו?

ת: ודאי. אבל יחד עם זה, הרמב"ם מציין שהוא גם יכפה לחזק את קיום התורה (הלכות מלכים יא, ד).

אגב, כמעט כל העם היושב בציון כן מעונין בתורה ומצוות, במידה זו או אחרת. יש תשובה לא שלמה. נתפלל לד' שיעזור לנו להגיע לתשובה שלמה.

  • פורסם בשאילת שלמה 626