שיעורי הרב שלמה אבינר

בזמן של פנוי ישובים, נשאל הרב שלמה אבינר פעמים רבות על חסימת כבישים ככלי הפגנה.

הוא תמיד ענה שלא צריך לחסום כבישים משום כמה נימוקים, שכל אחד מהם מספיק:

א. הכל צריך להיעשות באופן חוקי (וכן אמר האדמו"ר מבעלז. ספר השקפת הנצח לשאלות הזמן עמ' שכא. והגרא"מ שך אמר שמפגינים חייבים לנהוג דרך ארץ, כבני תורה אמיתיים).

ב. למה שהמפגין יפריע לאדם שלא עשה כלום?! ובמיוחד בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה. המפגין סתם מצער בני אדם. מסכנים אותם האנשים. אף על פי שיש הטוענים שזה מאבק לגיטימי וכולם חוסמים כבישים, זה לא משכנע.

ג. אולי ברכב יש רופא בדרך להציל חיים או אדם בדרך לבית החולים. המפגין מסכן חיים ממש. הוא גם מסתכן כי הוא עלול להידרס, ואין היתר להסתכן לשם הפגנה (אמנם הרבי מסטמאר כתב שהפגנות הן קידוש השם, ויואל משה ג' שבועות סי' קיג-קיד, וכן היתה דעתו של הרב מבריסק הגרי"ז, אף פעם לא אמרו שאפשר לסכן חיים לשם כך).

ד. השוטרים צריכים לטפל במפגינים במקום לטפל בפושעים.

ה. בכוח, שום דבר לא הולך במדינה הזאת, חוץ מדברים זוטרים של מה בכך. אם דעת הקהל היא נגד, לא יעזור שיבואו חמשת אלפים איש להפגין. אם המשטרה רוצה לפנות אותך, אז זה מזכיר את בית הכנסת של גוש קטיף ,שחמישה שוטרות היו מוציאות בת , אחת אחרי השניה, אך אם רצתה, יכלה לפזר קצת גז מדמיע ואז כולן היו יוצאות בן רגע. אבל בסך הכל השוטרים נוהגים בעדינות.

[ובכלל, יש גם גדולי ישראל שאומרים שלהשתתף בהפגנה הוא ביטול תורה כגון החזו"א (אורחות רבנו עמ' שפה) והגרא"מ שך (תורתך שעשועי עמ' תמא).]

בסיכום: אין לצער אנשים, אין להכניס שוטרים במצב שצריכים לטפל ביהודים בכח. רבנו הרב צבי יהודה כבר הגדיר את תנאי המאבקים הציבוריים: בלי הרמת ידיים, בלי עלבון ובלי שנאה (לנתיבות ישראל א במאמר "את אחי אנוכי מבקש").

• פורסם בשאילת שלמה 517