שיעורי הרב שלמה אבינר

חיסון תינוקות הוא עניין רציני

שאלה: נוהגים לחסן תינוקות, אך שמעתי מרופאים טבעוניים וגם מרופאים מקובלים שיש בזה סיכון מסוים ושלעיתים יש תקלות חמורות. האם זה נכון להכניס במו ידינו את התינוק לסיכון עכשיו כדי להצילו מחשש סיכון שאולי יהיה בעתיד?

תשובה: ודאי שיש סיכון בחיסון, יש גם סיכון בכל טיפול רפואי ובכלל יש סיכון בכל תגלית מדעית, ויתר על כן יש סיכון בכל יזמה אנושית. אם לא עושים דבר, לא לוקחים סיכון. אבל באמת זה הדבר המסוכן ביותר, כי העולם מלא סיכונים הבוקעים מעצמם, והם לא ישבתו כי אנו נשבות. ועל כגון זה אומר רבינו בחיי בהקדמת ספרו חובות הלבבות: "מן הזהירות שלא תרבה להיזהר". זהירות יתר מסוכנת, לכן בכל ענייני החיים, עושים חשבון של סיכוי וסיכון. הולכים אחר הרוב. גם בענייני פיקוח נפש הולכים אחר הרוב. יש לשקול את הרווח של החיסונים לעומת ההפסד.

כל מי שמכיר את ההיסטוריה של המין האנושי בכלל ושל הרפואה בפרט, נוכח לדעת שזו כנראה ההמצאה המופלאה ביותר של הרפואה מכל הזמנים. החיסונים השביתו כליל מחלות רבות והצילו נפשות אין-ספור, מיליונים, מיליארדים. לפני המצאת החיסונים, מתו בממוצע שני ילדים מתוך שלושה בכל משפחה. מסיבה זו המין האנושי עמד במשך דורות על אותו מספר. עכשיו יש מיליארדים והתפוצצות אוכלוסין. גם בזכות התפתחות ההיגיינה.

לעומת זאת, תקלות עקב חיסונים הן נדירות ביותר, בסדר גודל של אחד למיליון. שמא תאמר: "למה לי הצרה הזאת להכניס גורם מזיק בגופו של התינוק? הרי כרגע הוא בריא ושלם, למה להתערב בצורה כה חודרנית, בגלל סיכון שעלול להופיע בעתיד? בעזרת ד' הכל יהיה בסדר". זהו חשבון הלכתי לא נכון. לא ניכנס כאן למכלול ההוכחות והמקורות, אלא רק נביא את המסקנה שנמצאת בפירוש "תפארת ישראל" על המשניות, שנכתב לפני זמן רב:

"נראה לי היתר לעשות אינאקולטיאן [=חיסון] של פאקקען [=אבעבועות], אף שאחד מאלף מת על ידי האינאקולטיאן, על כל פנים שאם יתהוו בו הפאקקען הטבעיים, הסכנה קרובה יותר, ולכן רשאי להכניס את עצמו בסכנה רחוקה [=מועטת] כדי להציל את עצמו מסכנה [=גדולה וממשית]" [תפארת ישראל יומא פרק ח, בועז אות ג). כלומר סכנה אפסית בהווה כדי להינצל מסכנה חמורה בעתיד.

עוד תאמרו: "יש תינוקות שלא חוסנו ולא קרה להם כלום". על זה יש להשיב: ברוך ד', אנו שמחים מאד. אך נזכור שזה בזכות התינוקות האחרים שחוסנו כך שהחיידק אינו מסתובב. על פי ההלכה, יש לכפות על כולם חיסונים כדי להציל את הכלל ממחלות מזיקות. על פי החוק, אין כופים, בגלל חופש הפרט. אבל חופש זה אינו אלא איוולת, חופש להתאבד, חופש לסכן תינוקות שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם. לבסוף תטענו: "אבל יש רופאים טבעוניים המתנגדים לחיסון, הרי גם הם רופאים!" לא. הם אינם רופאים. כל זמן שהם מגדירים את עיסוקם כ"רפואה משלימה" בנוסף לרפואה המקובלת, ולא "רפואה חלופית" – ניחא. כל זמן שהם עסוקים בשיפור איכות החיים – ניחא. אבל כאשר זה נוגע לפיקוח נפש, זו הזייה מסוכנת.

כידוע, רבנים אינם רופאים, אדרבא, רבנים אומרים לפנות לרופאים. רבנים גם אינם מבצעים בחינות לרופאים כדי להעניק להם תעודה. אלא ההלכה פוסקת שרופא הוא מי ששייך לזרם המקובל, לזרם המרכזי, לזרם שחקר לָרוב. אין בונים מדע על יסוד מקרים בודדים, אלא על יסוד מה שחקר באלפי ומיליוני מקרים. הולכים אחר הרוב!

ד' יברך אתכם, ייתן לכם ילדים ואתם תחסנו אותם, ויזכו לגדול עבדים נאמנים לד'.

חיסון תינוקות הוא עניין רציני/שבח למכון פועה

ואם עדיין אין לכם ילדים, פנו למכון פועה, המספק לזוגות הסובלים מבעיות פוריות סיוע, הן בתחום הרפואי והן בתחום ההלכתי, באמצעות רבנים ורופאים. שם כמה מחלקות:

1. מחלקת ייעוץ. עשרה רבנים שלמדו את הנושא לעומק, מתעדכנים ללא הרף, כמובן אינם מתערבים בצד הרפואי, אלא מפנים לרופאים מתאימים, הדוברים בשפה המתאימה. הרב ממשיך ללוות את הזוג לאורך הטיפול. טלפון: 02-6515050.

2. שירותי פיקוח הלכתיים. חמישים מפקחות הוכשרו לפקח על תהליך הפריית מבחנה כדי למנוע טעויות. וכבר היו דברים מעולם. טלפן: 1700-707-607.

3. מחלקת הדרכה. שיעורים לציבור הרחב, הדרכת חתן וכלה ועוד. השירות ניתן חינם, לשם שמים. כמובן, מצווה לתרום, טלפן: 1700-707-607. באינטרנט: www.puah.org.il (עברית, צרפתית ואנגלית)