שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: האם הרב בעד החיסון נגד שפעתה חזירים?

תשובה: אין זו שאלה לרבנים. רבנים אינם רופאים. כמובן, יתכן רב שהוא רופא, כי הוא למד רפואה באוניברסיטה, אך הוא לא למד רפואה בישיבה, שם הוא למד תורה. אנו מאוד מעריכים את הרופאים, שעושים מלאכת קודש כדברי הרמב"ם בשמונה פרקים, אך בכל זאת רבנים אינם רופאים אלא עוסקים במלאכת קודש אחרת. לא רפואת הגוף אלא רפואת הנשמה שהיא גבוהה מן הגוף. לכן בענייני רפואה אנא פנה לרופאים.

כמו שכתוב בתורה "ורפא ירפא" ואומרים חז"ל: "מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא". ובעל התניא כותב שרק הנביאים ידעו גם בעניינים שונים מסוג זה, אבל עכשיו אין יותר נביאים, ואף תלמידי חכמים גדולים כגון תנאים ואמוראים אינם מבינים בעניינים רפואיים, כלכליים וכדומה (אגרת הקודש כב). זה הכלל, רבנים אינם עוסקים ברפואה ולא בכלכלה, ולא בצבא. אך הם עוסקים באתיקה רפואית, במוסר כלכלי, ובמצוות מלחמה. לכן יש מקום להשיב על ארבע טענות רפואיות מתחום ההלכה.

טענה א. יש אמנם רופאים שהם בעד החיסון אך יש שהם נגד. אז כיצד נדע מה נעשה? אולי כל אחד יבחר לפי ראות עיניו? ואם כבר, עדיף לא להתחסן, כי שב ואל תעשה עדיף.

תשובה: כפי שבמחלוקת בין רבנים הולכים אחרי הרוב, כך במחלוקת בין רופאים. למשל, אם יש רופאים שאומרים שעל החולה לחלל שבת או לאכול ביום הכיפורים ויש אומרים שלא, נפסק בשולחן ערוך שיש לילך אחרי הרוב. ובנדון שלנו אין זה רוב נגד מיעוט, אלא כמעט כולם נגד בודדים, אחד למאה או אחד לאלף, ולא רק רופאים בארץ אלא גם באירופה, באמריקה ובארגון הבריאות העולמי WHO.

טענה ב. שמעתי שהחיסונים נגד שפעת מסוכנים, שבעבר נפגעו עשרות אנשים בתופעות לוואי חמורות?

תשובה. נכון, אך כנגד זה חוסנו עשרות מיליונים ולא קרה להם שום דבר, והם ניצלו מסכנת מוות. הרי גם בזה על פי ההלכה הולכים אחרי הרוב. זה כבר לא רוב של אחד לאלף אלא רוב של אחד למיליון. זאת ועוד, מאז עברו קרוב לשלושים שנה, הרפואה צברה ניסיון רב בנושא החיסון נגד שפעת, ובעניין החיסון נגד שפעת החזירים לא זוהתה עד כה שום בעיה. אך לעומת זאת מתו אנשים רבים משפעת זו, כולל בארצנו שבה מתו כמה עשרות. על כל פנים, הולכים אחר הרוב ולא מנהלים את החיים על פי היוצא מן הכלל והחריג.

טענה ג. אם אדם בריא עכשיו, למה לו להכניס את עצמו במו ידיו לסכנה, אפילו רחוקה, כדי להציל את עצמו מסכנה שכרגע לא קיימת ואולי רק תופיע בעתיד?

תשובה: קודם כל אמרנו שחיסון זה אינו מהווה סכנה רחוקה אלא סכנה הנחשבת אפסית מבחינה הלכתית, אך לגופו של עניין, טענה ג' לא מתייחסת דווקא לחיסון נגד שפעת החזירים אלא לכל חיסון. בעצם גם טענות א וב מתייחסות לכל חיסון.

אם כן כבר דן בזה רבי ישראל ליפשיץ, בעל תפארת ישראל על המשניות (יומא פח בועז ס"ק ג) ביחס לאינוקולטיון נגד פאקקן כלומר חיסון נגד אבעבועות שחורות. והוא מוכיח מכמה סוגיות בגמרא שמותר לאדם להכניס את עצמו במו ידיו לסיכון נמוך של אחד לאלף כדי לחסוך לעצמו בעתיד סיכון גבוה, וכאמור לעיל, שפעת החזירים יש בה סיכון רציני. לכן אותן קבוצות שהרופאים סימנו, שצריכות לקבל חיסון אל להן להתייחס לזה בקלות ראש.

טענה ד'. ריבונו של עולם ברא את גוף האדם חזק ובריא ויש בכוחו להתגבר לבדו על כל מיני מחלות בתנאי שיהיה בריא, ולא צריך להכניס בו כל מיני דברים מלאכותיים מבחוץ. יש בו חיוניות מפתיעה והוא יגבר על הכל.

תשובה: כמובן, טענה זו כבר חורגת מתחום החיסון נגד השפעת והחיסונים בכלל, אלא היא מערערת על הרפואה המודרנית, ומחזירה אותנו אל הרפואה הויטליסטית כלומר החיונית, אשר בנתה את יסודותיה על האמונה בכוח חיוני כל יכול הנמצא בגוף. בעצם היא מחזירה אותנו אל היפוקרטס הרופא היווני הקדום. הרבה אנחנו חייבים לו, והוא נחשב כאבי הרפואה במובן מסוים, כי עד ימיו ניסו לרפא חולים בעזרת כישופים, קללות ושאר הבלים אליליים, שלצערנו אמונות תפלות רבות מסוג זה עדיין שורדות בימינו.

בא היפוקרטס ואמר שיש לרפא את הגוף מתוך עצמו, מיניה וביה, בעזרת תהליכים שמתרחשים בו. אכן מגיע לו ישר-כוח גדול, אבל מאז, מים רבים זרמו בירדן. גילו דברים רבים. ובמיוחד לפני כמאה שנה גילו שחיידקים אחראים על מחלות, וכנגדם משתמשים בחיסונים וכן באנטיביוטיקה. כמובן נכון הוא מה שנאמר על הצורך לחזק את הגוף באופן כללי, וכן במקרה שלנו לנהוג בהיגיינה מרבית, רחיצת ידיים וכדומה. אך לעיתים, יש צורך בטיפול נקודתי.

על כל פנים אנו נמצאים כאן מול הכרעה בין רפואה חדשה לבין רפואה ישנה. על פי ההלכה יש ללכת על פי הרופא שבימיך, קל וחומר מהחובה לילך על פי החכם אשר בימיך, כמו שכתוב "ובאת אל השופט אשר יהיה בימים ההם" – ולא תאמר שהחכמים בדורות הקדמונים היו יותר גדולים. ודאי היו גדולים יותר, ואם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם, אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי פנחס בין יאיר. ובכל זאת הלכה כאחרונים, כי הם ראו דברי ראשונים אלה ודברי ראשונים אחרים, ועוד נימוקים, ובחרדת הקודש שלהם הכריעו מה שהכריעו.

קל וחומר רופאים, שהרי הרפואה מתפתחת. דברים רבים הוכחו ודברים רבים הוכחשו, יש אמצעי מחקר נוספים, יש כלים סטטיסטיים המאפשרים להבחין בין תופעה אנקדוטית לבין תופעה כוללת ועוד ועוד. וכבר כתבו הגאונים על מסכת גיטין, שם יש דפים שלמים של עצות רפואיות (גיטין סז) אל תטעו, הרבנים אינם רופאים, העצות האלה אינן רפואה מסיני, אלא ממקור רפואי, לכן למעשה כולן בטלות, חוץ מאחת, אשר קיבלה אישור של רופאים בני זמננו.

טענה ה. בכלל צריך להאמין בד' ובהשגחה האלהית, אם ד' גזר שאהיה בריא לא צריך רופאים, ואם ד' גזר שאהיה חולה כל הרופאים לא יעזרו. צריך אמונה וביטחון וזה מה שירפא, ולא ללכת לרופא.

תשובה: יפה שאלת. וכבר השיב על זה הרמב"ם בפירוש המשניות במסכת פסחים, שעל פי הגיון זה יש לומר: אל תאכל. אם ד' גזר שתמות, תמות גם אם תאכל. ואם ד' גזר שתחיה, תחיה גם אם לא תאכל. מסקנה: אל תאכל. כמובן, זה הבל. ודאי שד' עושה הכל, אך הוא עושה זאת דרך שליחיו, גם מלאכי חבלה, כגון חיידקים, וגם מלאכי השרת, כגון רופאים. ואם תסרב ששליחי ד' הטובים יעזרו לך, מגיע לך עונש, והעונש יכול להיות שמלאכי השרת יפקירו אותך ומלאכי חבלה יפגעו בך. כמו שמסביר באריכות ספר מסילת ישרים פרק ט.

לכן כתוב בתורה: "רפא ירפא". וכאמור לעיל פירשו חז"ל: מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא, שלא תאמר ד' מכה לכן ד' ירפא. ועם יש רשות לרפא, אומר השולחן ערוך, זו כבר מצוה וזו כבר חובה.

זה הכלל העולה מכל האמור: ידידי עשה מה שהרופאים אומרים לך ואל תתחכם להיות רופא בעצמך. אנחנו מאוד מחשיבים את החשיבה העצמאית והביקורתית, אך צריך גם קצת שכל וקצת ענווה. זה משובח מאוד שאנו מתעניינים ברפואה, אך אין זה מצב תקין שיש במדינה חמישה מיליון רופאים וחמישה מיליון כלכלנים, חמישה מיליון ראשי ממשלה, חמישה מיליון רבנים וחמישה מיליון פסיכולוגים, (ורק חמישה מיליון מתמטיקאים אין, כי אנשים מסתבכים בכל המספרים).

כך שבין מנחה למעריב, במקום ללמוד קצת משניות, אנשים מחליטים בשביל הרמטכ"ל איך להזיז כוחות, מציעים לראש הממשלה כיצד לנהל את המדינה, מביעים תמיהה על הרופאים שאינם מבינים שום דבר מלבד העצמת תעשיית התרופות, ומחלקים את כספו של רוטשילד.

לא. איננו יודעים הכל. לא די לקרוא מאמר פופולרי או לשמוע תוכנית מדעית ברדיו כדי להבין בנושא מסוים. צריך ללמוד שנים רבות בעמל רב.

לכן ידידַי היקרים, לכו אל הרופאים אשר עתה בימיכם חיים, על פי זרמיהם המרכזיים והכלליים, ותזכו בכך לאורך ימים טובים.

==

==