שיעורי הרב שלמה אבינר

חילוץ חיל פצוע

[מקור ראשון]

האם כדי להציל חייל פצוע, יש לסכן חיי חיילים אחרים?

ודאי, זה שייך להלכות צבא. בלי זה צבא לא יוכל להתנהל. בחיים האזרחיים זו אמנם שאלה - האם אדם חייב לסכן את עצמו כדי להציל את חברו? לא, פוסק הרדב"ז, כי חייך קודמים לחיי חברך. כן, פוסק הסמ"ע בשם הירושלמי; אמנם חייך קודמים לחיי חברך אבל ספק חייך אינם קודמים לוודאי חברך (שו"ע, חו"מ תכו). כלומר, אם לא תעשה כלום, הוא ודאי ימות; אם תעשה דבר, אולי תמות.

אך גם הפוסקים כרדב"ז, שחייך קודמים לחיי חברך בכל מקרה, ושאין לך לסכן חייך כדי להציל חברך, מודים שאין להגזים, ושסיכון קטן מותר. וכן כותב ה'משנה ברורה' (שו"ע, או"ח שכט, ס"ק יט).

למשל פסק הגרא"י וולדנברג שאין היתר לתרום כליה מאנשים חיים, כי נעוץ בכך סיכון לתורם בעת ניתוח או בסיבוכים שאחרי הניתוח, וכן שכלייתו הנותרת תצא מכלל תפקוד. אך הג"ר עובדיה יוסף חלק עליו, כיוון שזה סיכון קטן ומצווה גדולה, אפשר לתרום כליה מחיים. אך כל זה בחיים האזרחיים. בצבא החשבון אחר לחלוטין: כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם. אמנם פתגם זה אינו מופיע בגמרא, אלא הוא של 'שלושת המוסקטרים' לאלכסנדר דיומא, אבל בחיי הצבא הוא בכל זאת נכון.

בצבא מסתכנים במגמה לאומית; כמובן הכי מעט שאפשר, אך אם זה נצרך - מסתכנים. אין משאירים פצועים בשטח, אפילו על חשבון סיכון חיילים אחרים. החייל הלוחם במסירות נפש, יודע שאינו לבד ושחבריו לנשק לא יעזבוהו, מזה הוא יונק כוח להילחם. אך אם זורקים אותו קדימה, הוא לא יילחם ולא יתנדב ליחידה מובחרת. בלי זה אין צבא.

בחיים האזרחיים, פיקוח נפש הוא אירוע מקרי. לעומתו, הצבא כרוך בהסתכנות.

האויב מסוכן. הולכים לקרב כדי להרוג עם סיכון להיהרג. סיכון זה אינו מקרי והוא שייך במהותו לעיסוק הצבאי. לכן לוקחים סיכון כדי להציל חבר פצוע. אין כאן התייחסות למאורעות שהיו בזמן האחרון שחלוקות הדעות אם צה"ל תִּפקד נכונה. יתכן בהחלט שגם צה"ל יטעה לפעמים, אבל ההשקפה הבסיסית של צה"ל תמיד היתה, לא השתנתה ותמיד תהיה, שחייל פצוע אין מפקירים. שמא תאמרו: מה ההיגיון לסכן כמה בשביל אחד?! אלא במלחמה הגדרים של "וננשמרתם מאד לנפשותיכם" – שונים, אם כי ודאי שיש להישמר כמה שאפשר. כך כותב הג"ר שאול ישראלי בספרו 'עמוד הימיני' וכך כותב הנצי"ב על הפסוק "את דִּמכם לנפשֹתיכם אדרֹש" (בראשית ט ה). הגדרים שונים: מסתכנים בעבור כל מה שנצרך.

ויהי רצון שד' ישלח לנו שלום ויחזיר את כל חיילינו תמיד לשלום.

• פורסם בשאילת שלמה 350