שיעורי הרב שלמה אבינר

חיים מלאי יצירה- גם בגיל מבוגר (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: פעם הייתי מאוד עסוקה, מאוד פעילה בחיים משמעותיים: מורה, מנהלת, יועצת עוד. עתה אני כבר לא בגיל הזה, ואני חשה ריקנות בחיים וחסרון יצירה. אז נזכרתי ממה שאמרה לי מורתי הרבנית חנה טאו ע"ה: "אשה יוצאת לכלל ישראל דרך בעלה, ואם תספיק לכתוב איזה מאמר או לתת איזה שיעור מועיל – מה טוב". האם ניתן לקרוא לכל זה חיים יצירתיים?

תשובה: הרבנית טאו היתה צדיקה עילאית ובדבריה משכה אותך כלפי מעלה. אך לנו הקטנים, גם פחות מזה יכולים להיות חיי יצירה. הכל תלוי איך אנו מגדירים היצירה – כמו הגויים או כמו רבונו של עולם.

אצל הגוים יצירה היא מעמד, כבוד, עושר, המצאה, פעילות וכדומה. אבל אצל רבונו של עולם, כל מצוה היא יצירה, כפי שמסביר מרן הרב קוק בפירושו על הסידור עולת ראיה לגבי המצוה הראשונה שמוזכרת שם והיא ציצית. כל מצוה שאת עושה, כל מידה טובה, זו פעולה יצירתית, בתוכך ובאומה ובעולמים כולם.

כמובן, אין זו המצאה של מרן הרב קוק. רבי חיים מוולוז'ין בתחילת ספרו נפש החיים מסביר באריכות שכל מעשה טוב שאדם עושה פועל בכל מלוא העולמים. שלא יאמר האדם: מי אני הדל והחדל, מה מועיל כל מה שאני עושה עלי אדמות. לא כן, אתה חשוב ויקר ובונה עולמים.

אך האמת ניתנת להיאמר, שיש גם פילוסופים גויים שהבינו זאת, שאושרו של האדם אינו מעמד או כסף או שאר הבלים, אלא מידות טובות, מידות טובות בין אדם לחברו, ואצל חלק מהם מידות טובות בין אדם לאלהים. כגון סוקרטס, אפלטון, אריסטו, הסטואים, הניאו-אפלטונים ואפילו אשה אחת פילוסופית בשם היפטיה מזאת האסכולה האחרונה שחיתה באלכסנדריה. כמובן, הפילוסופים הגויים גם כתבו שטויות ונבלות, אבל ב"ה אנו לא זקוקים להם, יש לנו לאין ערוך יותר טוב אצלנו. גם, לצערנו, אצל הפילוסופים המודרניים, אחוז השטויות גדל.

כולנו מכירים את תחילת פרק א במסילת ישרים, שהאדם נברא כדי להתענג על ד', או במילים אחרות: דבקות בד' או קרבת ד'. וכיצד יעשה זאת?- על ידי קיום מצוות, מה שכמובן גם כולל מידות טובות.

הרי יש על פני כדור הארץ מליארדים של אנשים, וכי כולם הם בעלי מעמד וחשיבות סוציו-אקונומית?! לא, 99% מהם הם אנשים פשוטים שעובדים לפרנסתם בלי שום הבלטה ושום יצירה במובן המערבי העכשווי של המילה יצירה. וכי חייהם הם מיועדים להיות לשוא? חלילה! על ידי מעשים טובים ומידות טובות, הם זוכים לחיי יצירה, במובן האלהי של מילה זו. כל אחד כפי עניינו, איש או אשה, ילד או ילדה, צעיר או זקן, עשיר או עני, יהודי או נכרי – כל אחד כפי המעשה אשר הוא עושה, הינו צינור להופעת האור האלהי בהוויה.

  • פורסם בשאילת שלמה 508