שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

חיילות דתיות (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

החיילת הדתית

[הרב שלמה אבינר]

א

יישר כוחה של עמותת "אלומה" המסייעת לחיילות הדתיות לכל אורך הדרך. גם אם איננו מסכימים עם דרכן של הבנות, הן עדיין נכללות באחריות שלנו.

מצווה גדולה ללכת מבית-ספר לבית-ספר על מנת לפגוש בנות י"ב שהחליטו להתגייס לצבא ולתת להן מידע, לכוונן למסלולים מותאמים יותר לבנות ולהכין אותן לצבא במובן הרוחני, ההלכתי, המוסרי והנפשי; וכן אחר הגיוס לסייע להן עד כמה שאפשר, ולעזור להן להיחלץ מן הבעיות שהן נקלעות אליהן לעיתים - ובמיוחד לאור זאת שבנות רבות מתגייסות לצבא מתוך הרגשת שליחות, כך שהן נחשבות כ"טועה בדבר מצווה".

ואנו אומרים לחיילות הדתיות: איננו מסכימים אתכן, ואתן יודעות זאת, אבל אתן משלנו.


ב

ומעלים בקודש. מעשה בגאון הרב שלמה מן-ההר. בסוף שנת תשל"א התגייסו לצבא בנים משכונות בית וגן, שלושה עשר במספר, ביניהם גיסי, מקהילת בית כנסת "מגדל", שבה כיהן כרב. הוריהם ארגנו כנס פרדה ובקשו מן הרב לשאת דברים. מאחר שזמן קצר לפני כן יצא לאור הספר "דיני צבא ומלחמה", שנכתב בהתייעצות עם הרב, הוא מצא לנכון להעמיד את המתגייסים על בעיות הלכתיות שהם עשויים להיתקל בהן במהלך השירות הצבאי, ולחזק אותם באופן רוחני. לא היה מדובר במסיבה, שהרי זה היה בתחילת חודש אב, אלא רק בכנס חיזוק.

הוריהן של שלוש בנות, שהחליטו באותו פרק זמן להתגייס, שאלו אם גם הן תוכלנה להשתתף.

הרב שלמה מן-ההר, היה מתנגד בכל תוקף שבנות תתגייסנה לצבא. הוא ראה את ייעודה העיקרי של בת בישראל בהקמת בית של תורה ובחינוך ילדיה מתוך חיי צניעות וטהרה. כל שנותיו חינך להפרדה בין המינים במערכת החינוך. באירועים ציבוריים, בשמחות ולהבדיל בלוויות, פעל תמיד למנוע מן הציבור לעבור על איסור תערובת. הוא עמל לחנך לשמירה על גדרי הצניעות והטהרה, נושא שלצערנו גדולה בו המכשלה בצבא.

והנה, מאחר שהרב לא יכול להניא את אותן בנות מהחלטתן להתגייס, שהיתה שגויה בעיניו, הוא הסכים בדיעבד לנוכחותן, אך עמד על כך שהן ואמותיהן תעמודנה עם שאר הנשים בעזרת נשים ותקשבנה משם להדרכות הלכתיות ורוחניות. השתתפותן של הבנות באותו אירוע היתה שולית, אלא שהחרדים ניפחו אותה מעבר לכל פרופורציה ופירשו את השתתפותו של הרב כאילו הוא תומך בגיוס בנות. שמועה פשטה בירושלים כאש בשדה קוצים, שהרב עורך מסיבת גיוס לבנות. זמן קצר אחרי תחילת האירוע, נשמע פתאום רעם אדיר בבית-הכנסת, מטר של אבנים ניחת על חלונותיו והרחוב היה שחור מבני אדם - כהגדרת המשטרה - כאשר חלקם התפרצו פנימה. חיים כהן, בעל קיוסק סמוך לבית הכנסת ניסה לעצור את ההפגנה, אך הופל ארצה.

אז חותנתי ז"ל, יחד עם בנה, גיסי, מיהרו לקרוא לגאון הרב יהושע נויבירט, שהתגורר סמוך לבית הכנסת, כיוון שחלק מהמפגינים היה מישיבת קול תורה. הוא הגיע מיד למקום וצעק אל כל תלמידי ישיבת קול תורה לחזור מיד לישיבה, ושלא יתכן להפגין נגד תלמיד חכם ומול בית כנסת, ומי שלא יתפזר מיד יסולק מן הישיבה. הוא חיפש אותם בתוך הקהל בעיניו והורה להם לחזור לישיבה, ואכן הם הלכו להם. אך מפגינים ירושלמים אחרים נשארו ואיתם המשיכה התגרה ברחוב. המשטרה שהוזעקה, הגיעה באופן מידי, הצליחה לחלץ את הרב מן-ההר מבית הכנסת ולהביאו למקום מחבוא. כתובות נאצה כיסו את קירות בית הכנסת והשתדלו למוחקם כדי שהרב מן-ההר לא יראה אותן למחרת. אבל המשיכו להטריד את הרב, שלחו לביתו אמבולנס וכן חברא קדישא.

גם לאחר ההפגנה, הגאון הרב שלמה מן-ההר לא חזר בו מעמדתו ביחס למקרה המסוים של בנות הקהילה. אף על פי שהיה נגד גיוס בנות באופן נחרץ, כיוון שראה שהחלטתן להתגייס נחרצת, סבר שאין לבעוט בהן, לכן הסכים שהן תשמענה דברי תורה ותשאבנה מהם חיזוק בהמשך דרכן, אף על פי שבחרו ללכת בדרך שגויה לגמרי (הנוסח אושר על ידי הרבניות בְּנות הרב מן-ההר).

כמו כן, הרב, שהצטיין בענוותנותו, מחל בלב שלם לאלו שפגעו בו.


ג

ועוד יותר מעלים בקודש, על רבנו הרב צבי יהודה, שכידוע שלל גיוס בנות, וראה בו ניגוד גמור להלכות צניעות שבסוף מסכת קידושין.

עם פריצת מלחמת השחרור, במסגרת מבצע "קלשון", בה' באייר תש"ח, כוחות ההגנה, האצ"ל והלח"י, השתלטו על כל אזור שהיה בידי הבריטים מיד אחרי שעזבוהו.

כששחררו את "מחנה שנלר" והוא הפך בסיס צבאי שלנו, בא רבנו בהתלהבות קודש אל אחד ממפקדי ירושלים עם עשרות מזוזות שהוא קנה קודם, כדי שלא ישבו בלי מזוזה. הוא נתן אותם ליושבי החדרים לקובען בעצמם, משום שזו חובת הדר, וגם לחיילות שגרו שם... (גדול שימושה עמ' פח).